חמאס הציע הצעה מחודשת לממשלת ישראל על הפסקת אש אפשרית בעזה ביום שישי האחרון. ההצעה כלול מה שחבר בצוות המשא ומתן של ישראל כינה "פריצת דרך משמעותית מאוד".
זה הוביל את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לשלוח את ראש סוכנות הביון הפנימית של המוסד, דוד ברנע, לקטאר. שם הוא פגש את ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבדולרחמן אל-ת'אני, שהיה מתווך בשיחות הממושכות.
התפתחויות אלו עוררו תקוות להתקדמות במשא ומתן. אבל תוך 48 שעות המציאות התערבה. התברר כי ברנע היה בעצם בקטאר כדי לספק דרישות חדשות על חמאס לפני שהושגה התקדמות, מה שמוביל ל האשמות שממשלת ישראל ניסתה לחבל בהצעה.
בינתיים, הלחימה בעזה עשתה זאת מוּגבָּר. הכוחות הישראליים מרחיבים כעת את פעולותיהם הצבאיות בעיר עזה, למרות שהכריזו על המחוז בשליטתם המלאה לפני חודשים רבים. מה אפשר לעשות מכל זה? והאם יש סיכוי להפסקת אש זמנית, או שזה עדיין מקרה אבוד?
במציאות, הסיכויים להגיע לעסקת הפסקת אש קלושים ותמיד היו. לנתניהו נודע זמן קצר לאחר תחילת המלחמה כי השמדה מוחלטת של חמאס לא תתאפשר.
קרא עוד: מלחמה בעזה: כששני הצדדים משחקים פוליטיקה, אל תצפו להפסקת אש בזמן הקרוב
הקבוצה ספגה אבדות עצומות, אך נראה שהיא מסוגלת להקים מחדש ולתגבר את יחידותיה. יש לזה גם הרבה תמיכה בגדה המערבית הכבושה ונשאר בעל ברית הדוק לחיזבאללה בדרום לבנון.
אף על פי כן, נתניהו המשיך במערכה בעזה והצבא הישראלי התקדם במהירות לעבר תורת דחיה. מדובר באסטרטגיה צבאית ותיקה שבה התקפות ישירות על קבוצות מורדים כמו חמאס מלוות בהרס נרחב של תשתיות אזרחיות באזורים שהם פועלים.
הדבר היה כרוך בהרס של מבני ציבור בעזה בהיקף עצום, כולל בתי ספר, מרכזים רפואיים, מפעלי טיהור מים וביוב, וכל 12 השטחים של עזה. מרכזי השכלה גבוהה יחד עם עשרות אלפי בתים.
גם זה, והמתמיד הַגבָּלָה של סיוע הומניטרי, לא הוריד את חמאס על ברכיו. ונתניהו עומד כעת גם בפני הסיכון של א הסלמה בפיגועים מחיזבאללה בדרום לבנון, שבחודשים האחרונים אילץ עשרות אלפי ישראלים פינוי אזור הגבול.
קרא עוד: חיזבאללה בלבנון מתגלה כבעיה רצינית עבור ישראל
המלחמה מוכיחה שהיא יקרה מאוד. אבל כשהוא מתקדם עם זה, נתניהו עדיין יכול להסתמך על תמיכת קואליציית המפלגות המרכיבות את ממשלתו – ובמיוחד זו של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, שני שרים מרכזיים ומנהיגי מפלגות דתיות ואתנולאומיות.
זה לא סוד שסמוטריץ' היה רוצה שישראל תמשיך במערכה הצבאית. ב-8 ביולי, הוא אמר ברשתות החברתיות כי עשיית הסכם הפסקת אש כעת כאשר חמאס "מתמוטט ומתחנן להפסקת אש" תהיה "איוולת חסרת היגיון".
סמוטריץ' ובן גביר היו בעבר מאוים להפיל את ממשלת נתניהו אם תיכרת הסכם הפסקת אש לפני השמדת חמאס. ועם ראש אמ"ן לשעבר, בני גנץ, מתפטר מהקבינט המלחמה ביוני, שתי המפלגות הקיצוניות שלהם נהנות מהשפעה מוגברת בתוך הממשלה.
מה שקורה עכשיו?
לאן נמשיך מכאן תלוי בארבעה גורמים עיקריים. האחת היא האם ישראל יכולה לשפר את מעמדה הצבאי בעזה מספיק כדי לחשוב שהיא יכולה להביס את חמאס באופן מקיף ולסיים את המלחמה בתנאים שלה. זה מאוד לא סביר שכן הסכסוך מתקדם לעבר מבצע סיכול אינטנסיבי ללא סוף באופק.
השני הוא מידת התמיכה בחמאס. קל להניח שרמת ההרס העצומה משמעה תמיכה בסיום המלחמה כמעט בכל תנאי היא חשיבות עליונה בקרב הפלסטינים. אולי זה לא כך.
השליטה הנוקשה של ישראל בעזה נמשכת עשרות שנים אחורה, ואלפי פלסטינים נהרגו ב- ארבע תקיפות ישראליות על השטח בין 2008 ל-2021. לכן יותר הגיוני לחשוב על כעס עמוק שמופנה הרבה יותר כלפי ישראל מאשר חמאס.
שלישית היא ארה"ב, שתמיכתה חיונית למאמץ המלחמתי הישראלי. ג'ו ביידן יכול למשוך את התקע על אספקת נשק ולאלץ את ישראל להסכים להפסקת אש. אבל זה לא סביר בהתחשב בתמיכה שיש לישראל בארה"ב, במיוחד ממיליוני הציונים הנוצרים, שלא לדבר על הלובי של ישראל.
ובכל מקרה, ביידן עסוק בעניינים אחרים כרגע – לא פחות ספֵּקוּלָצִיָה על כשירותו להתמודד על כהונה שנייה בבחירות לנשיאות בנובמבר.
מחיר המלחמה לישראל מבחינתה מוניטין בינלאומי היה משמעותי. אבל זה ממלא חלק קטן בהגותו של נתניהו. מבחינתו, עדיף שהסכסוך יימשך עד נובמבר והאפשרות של דונלד טראמפ סימפטי בבית הלבן.
ישנן סוגיות שונות אחרות שעלולות להשפיע גם על הסבירות להפסקת אש, כולל עמדת ה ממשלה איראנית חדשה. אבל יש עניין רביעי, ספציפי יותר.
ישראל היא מדינה צבאית להפליא שמתייחסת ליכולותיה בגאווה ומוכנה ללכת רחוק מאוד באינטרסים הביטחוניים שלה. עם זאת, נראה שגורמים בכירים בצבא הפכו להיות מְשׁוּכנָע שאי אפשר לנצח את המלחמה ובלתי אפשרי להכיל הסלמה עם חיזבאללה.
יכול להיות מאותו רובע בלתי צפוי שנתניהו ימצא את ההתנגדות החזקה ביותר לשלטונו.
מאמר זה פורסם מחדש מ השיחה תחת רישיון Creative Commons. קרא את ה מאמר מקורי.
פול רוג'רס אינו עובד עבור, מתייעץ, מחזיק במניות או מקבל מימון מאף חברה או ארגון אשר ייהנו ממאמר זה, ולא חשף זיקות רלוונטיות מעבר למינוי האקדמי שלהם.
