בין המהומה על הסחר העולמי, מדינות ברחבי העולם הגיעו להסכמה מדהימה, אם כי צנועה, ביום שישי כדי לצמצם את זיהום האקלים שמקורו במשלוח הסחורות הללו ברחבי העולם – עם מה שהוא בעצם מס, לא פחות.
הסכמה שהושגה בלונדון בחסות הארגון הימי הבינלאומי, סוכנות של האו"ם, תחייב כל ספינה שמעבירה סחורות ברחבי האוקיינוסים כדי להוריד את פליטת גזי החממה שלהם או לשלם אגרה.
היעדים נופלים ממה שרבים קיוו. ובכל זאת, זו הפעם הראשונה שתעשייה עולמית תתמודד עם מחיר בזיהום האקלים שלה, לא משנה היכן בעולם היא פועלת. ההכנסות ישמשו בעיקר כדי לעזור לתעשייה לעבור לדלקים נקיים יותר. חלקו יכול גם לעבור למדינות מתפתחות הפגיעות ביותר למפגעי האקלים. ההסכם ייכנס לתוקף בשנת 2028, בהמתנה לאישור נציגי המדינה בישיבה הבאה של הסוכנות באוקטובר.
בהתחשב בתמיכה הנרחבת בתנאי יום שישי, ראש הארגון הביע תקווה שהוא יאומץ באוקטובר עם מעט שינויים או ללא.
ההסכם מסמן מעט שיתוף פעולה בינלאומי שהוא מדהים יותר מכיוון שהוא הושג גם אחרי ארצות הברית הוצא מהשיחות מוקדם יותר השבוע. אף מדינות אחרות לא עקבו אחר כך.
"ארה"ב היא רק מדינה אחת וכי מדינה אחת לא יכולה לפטר את כל התהליך הזה", אמר פייג עבאסוב, מנהל הספנות לתחבורה וסביבה, קבוצת סנגור אירופית שדחפה לנקות את התעשייה הימית. ההסכם הוא "ההחלטה המחייבת הראשונה שתאלץ את חברות הספנות להתפרק ולעבור לדלקים אלטרנטיביים."
ההסכם חל על כל הספינות, לא משנה איזה דגל הם טסים, כולל אוניות הרשומות בארצות הברית, אם כי הרוב המכריע של הספינות מסומנות במדינות אחרות. לא נותר ברור אם או כיצד וושינגטון עשויה להגיב להסכם העמלות.
גורם במחלקת המדינה אמר רק כי ארה"ב לא השתתפה במשא ומתן.
אוניות פועלות לרוב על שמן דלק כבד, המכונה לעיתים דלק בונקר ויותר מ- 80 אחוז מהסחורות העולמיות עוברות על ידי אוניות. התעשייה מהווה כ -3 אחוזים מפליטת החממה העולמית, הדומה לפליטות מתעופה.
ההסכם שהושג ביום שישי הוא הרבה פחות שאפתני ממה שהציע תחילה קבוצה של מדינות אי שהציעה הערכה אוניברסלית על פליטות.
לאחר שנתיים של משא ומתן, ההצעה קובעת מערכת דו-שכבתית מסובכת של שכר טרחה. הוא מגדיר יעדי עוצמת פחמן, שהם כמו תקני דלק נקיים למכוניות ומשאיות. אוניות המשתמשות בשמן משלוח קונבנציונאלי יצטרכו לשלם תשלום גבוה יותר (380 $ לטון מטרי של פחמן דו חמצני שווה ערך) ואילו אוניות המשתמשות בתערובת דלק פחות עתירת פחמן תצטרך לשלם עמלה נמוכה יותר (100 $ עבור כל מטון העולה על סף תקן הדלק).
היא צפויה לגייס 11 מיליארד דולר ל -13 מיליארד דולר בשנה, על פי הערכות הארגון.
"זו תוצאה חיובית", אמר ארסניו דומינגז, מזכ"ל הארגון. "זה מסע ארוך. זה לא יקרה בן לילה. יש הרבה חששות, במיוחד ממדינות מתפתחות."
הסף היה מחמיר עם הזמן. זה יכול לאפשר לתעשייה לעבור לדלקים ביולוגיים כדי לעמוד בסטנדרטים. זוהי גישה מעוררת מחלוקת, מכיוון שדלקים ביולוגיים מיוצרים מגידולים, וגידול גידולים רבים יותר לייצור דלק עשוי לתרום ליערות יערות.
התקנים החדשים של דלק המשלוח נועדו לדרבן פיתוח דלקים אלטרנטיביים, כולל מימן.
היו התנגדויות מרבעים רבים. מדינות מתפתחות עם ציי ים אמרו כי הם ייענשו באופן לא הוגן מכיוון שיש להם ציי ישנים. מדינות כמו סעודיה, אשר שולחות כמויות אדירות של נפט, וסין, המייצאת כל דבר, החל מצעצועים מפלסטיק ועד מכוניות חשמליות ברחבי העולם, הושלמו בהצעות לקבוע מחיר גבוה יותר, על פי אנשים המכירים את המשא ומתן.
"הם פנו הצעה למקור הכנסות אמין לאלו מאיתנו הזקוקים למימון כדי לעזור בהשפעות האקלים", אמר ראלף רנגנוואנו, שר האקלים בוונואטו, בהצהרה לאחר ההצבעה.
בסופו של דבר מדינות שהצביעו בעד הסכם הפשרה כללו את סין והאיחוד האירופי. סעודיה ורוסיה הצביעו נגד זה.
ארצות הברית הוציאה מהשיחות לחלוטין.
ענף הספנות העולמי הסכים בשנת 2023 ל ביטול פליטת גזי חממה בסביבות 2050ו בשנה שעברה זה עקב אחר ההתחייבות ההיא עם תוכנית קונקרטית יותר, ולקח את צעדים ראשונים לעבר הקמת מחיר פחמן ברחבי התעשייה.
תחזיות של לשכת המשלוח הבינלאומית, גוף בתעשייה, מצאו כי תהיה לו השפעה זניחה על המחירים. "אנו מכירים בכך שזה לא יכול להיות ההסכם שכל החלקים בתעשייה היו מעדיפים, ואנחנו חוששים כי יתכן שזה עדיין לא יגיע מספיק רחוק בכדי לספק את הוודאות הדרושה", אמר גיא פלאטן, מזכ"ל המועצה. "אבל זו מסגרת שאנחנו יכולים לבנות עליה."
קלייר בראון דיווח תרם.
