וושינגטון הבירה – האו"ם מזהיר כי האיומים על אספקת הסיוע בעזה מגיעים לרמות משבר, כאשר ישראל ממשיכה לנהל מלחמה במובלעת הפלסטינית.
אבל התומכים אומרים שארצות הברית – בעלת ברית קריטית של ישראל ושל המדינות התורם הגדול ביותר לאו"ם – שתק באופן בולט.
ביום שני אמר פקיד באו"ם שהארגון כן נאלץ לעצור כמעט כל פעולות הסיוע בעזה לאחר שישראל הוציאה עוד שורה של צווי פינוי רחב היקף.
וביום רביעי הודיעה תוכנית המזון העולמית של האו"ם כי תפסיק זמנית את נסיעות העובדים בעזה לאחר שאחד מכלי הרכב שלה הותקף כשהתקרב למחסום ישראלי.
הסנגורים אומרים שלארה"ב יש חובה לדבר, במיוחד כאשר תת-תזונה בילדות עולה בעזה ומקרים של פּוֹלִיוֹ – מחלה הניתנת למניעה אך מדבקת מאוד – התפשטה.
"לממשלת ארצות הברית נגמרו המילים ואפילו לא פרסמה את ההצהרות הביצועיות הרגילות שלה כדי להגיב על השעיית האו"ם של פעולות הסיוע שלה בעזה", אמר ראאד ג'ראר, מנהל ההסברה ב-Democracy for the Arab World Now (DAWN) ), עמותה לזכויות אדם שבסיסה בוושינגטון הבירה.
מומחים משפטיים אומרים כי חסימת סיוע הומניטרי לאזרחים ותקיפת עובדי סיוע עלולה להסתכם בפשעי מלחמה במסגרת אמנת ז'נבה.
האו"ם גם מזהיר מפני מחיר כבד על אזרחי עזה. המשרד לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) תיעד א דָרְבָּן בתת תזונה חריפה בקרב ילדי עזה ממאי עד יולי – כולל עלייה של 300 אחוז בצפון המובלעת. בדרום השיעור יותר מהכפיל את עצמו.
בעוד האו"ם מתכונן להשיק מסע חיסוני מסיבי לפוליו, חסן אל-טייב – המנהל המחוקק למדיניות המזרח התיכון בוועדת הידידים לחקיקה לאומית, עמותה – אמר כי חוסר היכולת לספק צרכים בסיסיים עלול להחמיר את משבר הבריאות.
"תינוק בן 10 חודשים בעזה משותק כעת ברגל אחת: זהו מקרה הפוליו הראשון בעזה מזה 25 שנה. זהו איום מסיבי", אמר אל-טייב לאל-ג'זירה.
"במקביל, תת התזונה משתוללת. לחולים הסובלים מתת תזונה יש יעילות נמוכה בהרבה כאשר הם לוקחים את החיסון הזה, אז ברור שאנחנו צריכים את האוכל כדי לוודא שהחיסונים אכן עובדים".
"השתמש בדוכן הבריונים"
ביום רביעי חשפה תוכנית המזון העולמית כי אחד מכלי הרכב שלה נפגע 10 פעמים מירי ישראלי בעזה – למרות היותו מזוהה בבירור ובמשימה הומניטרית "מתואמת לחלוטין".
שני אנשי הצוות שבתוכו לא נפגעו, ניצלו על ידי הזכוכית חסינת הכדורים של הרכב. הסוכנות בכל זאת מסרה כי היא משהה את תנועת עובדיה עד להודעה חדשה.
רק יום אחד לפני כן הזהיר ז'יל מישו, תת-מזכ"ל האו"ם לבטיחות וביטחון, שבעוד שפעולות הומניטריות הצליחו להתחדש בעזה, עובדי הסיוע "פועלים בפריפריה העליונה ביותר של סיכון נסבל".
מישו האשים גם את ישראל במתן אזהרה לא מספקת לעובדי הסיוע במקרה של תקיפה.
הוא הסביר כי במהלך סוף השבוע, צבא ישראל "נתן הודעה מוקדמת של כמה שעות בלבד להעביר יותר מ-200 אנשי או"ם ממשרדיהם וממקומות המגורים שלהם בדיר אל בלח, מרכז הומניטרי חיוני".
"פקודות פינוי המונים הן האחרונות ברשימה ארוכה של איומים בלתי נסבלים על האו"ם והצוות ההומניטרי", אמר מישו.
לאור הופעתה מחדש של מחלת הפוליו בעזה, האו"ם פרסם בשבוע שעבר פנייה ל"הפסקה הומניטרית" בת שבעה ימים במלחמה, כדי לאפשר הן לסיוע והן לעובדים הומניטריים להסתובב בתוך המובלעת בבטחה.
עורכי דין כמו אל-טייב מאמינים שממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יכול להיות כוח קריטי בהפיכת ההפסקה הזו למציאות.
"הלחץ הדיפלומטי הוא עצום לחלוטין", אמר אל-טייב. "ביידן צריך להשתמש בדוכן הבריונים כדי לקרוא להפסקת הפוליו של שבעה ימים ברגע זה."
ביום שלישי הצטרף גם הסנאטור האמריקני כריס ואן הולן לפניית האו"ם להפסקה של שבעה ימים בלחימה, כדי שניתן יהיה לתת חומרי חיסון לכ-640,000 ילדים בעזה.
האו"ם קרא ל"שהייה מיידית", ואן הולן כתב בפלטפורמת המדיה החברתית X. "(ביידן) צריך לעשות את אותו הדבר. בעודנו פועלים לקראת הפסקת אש קבועה (והחזרה) של בני ערובה, עלינו לעצור את התפשטות הפוליו כעת".
דגש על שיחות הפסקת אש
ממשל ביידן אותת שהוא מוכן לתמוך במאמצים להילחם בפוליו במובלעת.
מוקדם יותר החודש, שר החוץ האמריקני אנטוני בלינקן אמר לכתבים בישראל שהוא עובד עם ממשלת ישראל על מאמץ חלוקת החיסונים.
ביום רביעי דיווחו כלי תקשורת בישראל שהממשלה אישרה הפסקות זמניות בלחימה כדי לאפשר הפצת חיסונים, אם כי לא הוכרזה תוכנית רשמית.
משרד הבריאות של עזה מסר כי גם לא נמסר לו הודעה על תוכנית כזו.
ג'ראר אמר שיש סיבה להיות סקפטי שכל תוכנית כזו תענה על הצרכים של הפלסטינים. הוא גם מתח ביקורת על ממשל ביידן על כך שלא הטיל אחריות על ישראל על שיבוש זרימת הסיוע.
"ממשל ביידן כל כך עמוק באזור הסיוע לפשעי ישראל שהוא אפילו לא טורח לשמור על העמדת הפנים", אמר. "לחימוש ישראל בזמן שהיא ממשיכה להרעיב פלסטינים ולחסום סיוע הומניטרי זה לא רק לא אתי, זו הפרה של החוק האמריקאי".
ממשל ביידן מיקד במקום זאת את הדיפלומטיה שלו במידה רבה בהגעה ל חֲמַקמַק הסכם הפסקת האש. גורמים אמריקאים אמרו שוב ושוב שהפסקת האש תאפשר הגדלת הסיוע לעזה.
בנאום בוועידה הלאומית הדמוקרטית ב-19 באוגוסט, אמר ביידן שהממשל עובד "מסביב לשעון" כדי "למנוע מלחמה רחבה יותר" באזור.
חלק מהמטרה, הוא הסביר, היה "להגביר את סיוע הבריאות ההומניטרי והמזון לעזה כעת" ו"להפסיק את הסבל האזרחי של העם הפלסטיני".
יומיים לאחר מכן קיים ביידן שיחה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. בית לבן קריאה בשיחתם הוזכר "המאמצים המתמשכים של ארה"ב לתמוך בהגנה של ישראל" וכן "הדחיפות בהבאת הפסקת האש".
הסיכום לא הזכיר את הצורך המיידי בגישה לסיוע הומניטרי בעזה.
"גרוע יותר אפילו לא לומר כלום"
הפרקליטים הביעו מעט תקווה שממשל ביידן יעשה זאת תְנוּפָה מיליארדי הסיוע הצבאי שהיא מספקת לישראל מדי שנה כדי להבטיח זרימה חופשית של סיוע לעזה.
אבל אנל שלין, אנליסטית במכון קווינסי למדינה אחראית, אמרה שזה מדאיג במיוחד שממשל ביידן נמנע מבדיקה פומבית של האופן שבו ישראל מגבילה את חלוקת הסיוע.
שלין התפטר לאחרונה ממשרד החוץ האמריקאי במחאה על מדיניות הממשל כלפי המלחמה בעזה.
"ברור שממשל ביידן הצהיר בעבר הצהרות שהוא מסרב לגבות בכל פעולה", אמרה. "זה בעייתי בבירור, אבל אפשר לטעון שזה אפילו יותר גרוע אפילו לא לומר כלום או להכיר או לפחות לקרוא בדרכים שבהן ישראל חוסמת סיוע".
היא טענה שהשתיקה יכולה להיות השתקפות של ארה"ב "לא רוצה להראות שום אור יום" עם ישראל – ביטוי המשמש לסמל את מערכת היחסים ההיסטורית ההיסטורית של שתי המדינות.
בשתיקה ראתה שלין עדויות ל"הכפלה" של תמיכת ארה"ב בישראל, ללא קשר להפרות שבוצעו נגד עובדי סיוע.
ארה"ב המשיכה לספק נשק לישראל, כולל אישור א חבילת נשק של 20 מיליארד דולר לישראל בתחילת החודש, מכיוון שהיא צופה מתקפת תגמול מצד איראן.
שלין גם הצביעה על מינויה האחרון של מירה רזניק – לפי הדיווחים תומכת נלהבת להמשך העברת נשק לישראל – לסגנית עוזרת המזכירה החדשה לענייני ישראל-פלסטינים במשרד המזרח התיכון של מחלקת המדינה. המינוי דווח לראשונה על ידי האפינגטון פוסט.
"אני כן חושב שזה מעיד בבירור עד כמה הממשל מרגיש בנוח עם רצח העם הישראלי", אמרה שלין.
"מצד אחד, אני מפרש את זה כאילו הממשל שוב הוכיח שלא אכפת להם מה קורה לאזרחים כמו עזה".
