כיום, העולם מתמודד עם "פולימשבר" – משברים קשים רבים המתרחשים בו זמנית, מחזקים ומזינים זה את זה, שאינם ניתנים להפרדה. מדינות הדרום העולמיות חוות משברי אקלים, רעב, אנרגיה, חובות ופיתוח, שהוחמרו על ידי מלחמות וסכסוכים באוקראינה, במזרח התיכון ובמקומות אחרים. תגובות קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי למשברים אלה נבדקות, ולא בכדי.
כאשר מוקדם יותר השנה התכנס הוותיקן כנס בהתמקדות במשבר החוב העולמי, חדשות ממצרים הציעו הצצה לגורמים העומדים מאחורי המשבר, שחלקם הגיעו מוושינגטון: מחירי הלחם המסובסד גדלו פי ארבעה עקב לחץ של קרן המטבע הבינלאומית לקצץ בסובסידיות. כמו כן, בקניה פרצו הפגנות נגד תוכנית צנע שהממשלה הציעה בתגובה לרפורמות דחק על ידי קרן המטבע הבינלאומית כתנאי להלוואה.
כל זה גרוע מספיק. אבל קרן המטבע הבינלאומית מחמירה את המשברים ללא צורך בכך שהיא מאלצת את הלווים החבים ביותר שלה לשלם עמלות נוספות – היטלים (PDF). יותר ויותר מדינות נאלצות לשלם את "עמלות הזבל" המיותרות הללו, כפי שמתנגדים מסוימים להתייחס אליהםככל שמשבר החוב נמשך.
למה ההיטלים מיותרים? ראשית, קרן המטבע אינה זקוקה להכנסות מההיטלים – אחד משני הרציונלים העיקריים שהיא מציגה כדי להצדיק את המדיניות. כפי שציין לאחרונה ארגון החברה האזרחית Latindadd, הקרן עמדה במאזני הזהירות שלה יעד השנה; יש לה מספיק כסף מבלי שתצטרך לקחת יותר ממדינות חסרות מזומנים שנאבקות להאכיל את אוכלוסייתן ולהגיב לאסונות אקלים.
ההצדקה הנוספת ש-IMF מציגה להטלת עמלות הזבל הבלתי הוגנות שלה? היא טוענת שהם מרתיעים מדינות אחרות מלקיחת הלוואות מיותרות. אֲבָל שש מדינות נוספות משלמים כעת היטלים במהלך השנה האחרונה, בניגוד לטענות קרן המטבע. וכפי שאנשים בדרום הגלובלי יודעים טוב מדי, מדינות אינן פונות לקרן אלא אם כן הן חייבות לחלוטין. השכיחות של "מהומות IMF" במדינה אחר מדינה – קניה היא רק האחרונה – היא הוכחה לכך.
מרוקו סבלה בשנה שעברה רעידת אדמה הרסנית שהרגה כ-3,000 בני אדם ופגעה ביותר מ-6 מיליון, כולל 380,000 "חסרי בית באופן זמני או קבוע" לפי הצלב האדום. זה גם חווה א משבר מים. אין ספק, מרוקו יכולה לנצל את התקציב שלה הרבה יותר טוב מההיטלים של קרן המטבע. אבל גם מרוקו נמצאת ב"סיכון גבוה" של נאלץ לשלם בקרוב את העמלות היקרות.
מכון לואי מצביע על סיבה נוספת לכך שההיטלים עלולים להחמיר את הבעיות של מרוקו: "הבעיה הברורה ביותר עם היטלים היא שהם פרו-מחזוריים – מחזקות מיתון כלכלי על ידי הגבלת מרחב פיסקאלי נוסף לממשלות בזמן משבר. מחקרים רבים של קרן המטבע הבינלאומית מוכיחים את החשיבות של מדיניות פיסקלית אנטי-מחזורית כדי להילחם במשברים כלכליים. הטלת עלויות פרו-מחזוריות פועלת ישירות נגד הרציונל הזה".
הניסיון האחרון של מצרים מראה מה צפוי למרוקו. מצרים היא אחת מיותר מ-20 מדינות שנאלצות לשלם היטלים, על הלוואה של 8 מיליארד דולר של IMF. זה בדרך לשלם 646 מיליון דולר בעמלות הנוספות במהלך חמש השנים הבאות, על פי חישובים של המרכז למחקר כלכלי ומדיניות שבסיסו בארה"ב, המבוססים על נתוני IMF. השנה, המדינה נטולת החובות הכפילה פי ארבעה את מחיר הלחם המסובסד, שעל פי הדיווחים "לְהַשְׁפִּיעַ עַל לפי הערכות, כ-65 מיליון מצרים המסתמכים על לחם כמרכיב המזון העיקרי שלהם". ההחלטה, שתשפיע באופן לא פרופורציונלי על מצרים בעלי הכנסה נמוכה, נבעה, אומר ראש הממשלה, על ידי עלויות גבוהות יותר של מרכיבים – וגם מתנאים של קרן המטבע עצמה. צמוד להלוואותיה; "צנע פיננסי על חשבון אזרחים בעלי הכנסה נמוכה", כדברי ה"מאדא מסר" במצרים. מְתוּאָר זֶה.
לחם הוא לא הפריט החיוני היחיד שחווה עליית מחירים. "המחירים של כ-3,000 תרופות ותרופות צפויים לעלות בין 25-40 אחוזים", מדא מסר דוחות. "מספר תרופות ותרופות מרכזיות נעדרות כל הזמן ממדפי בתי המרקחת, שכן שנים של מחסור בדולרים ואינפלציה הקשו על חברות התרופות לייבא חומרי גלם".
עם העלאות המחירים הללו מגיע הסיכוי לתסיסה חברתית. כבר קיימת אי שביעות רצון במצרים בגלל גורמים כמו אלפי הפליטים הסודנים שנמצאים כעת במצרים, והתקפות ישראל על עזה ולבנון. א 2020 לימוד אקדמי מהחוויות של מצרים, מרוקו וסוריה במהלך האביב הערבי מסכמת כי "עליית מחירי המזון הגדילה את התסיסה החברתית הקיימת, ועוררה מחאות במצרים, סוריה ומרוקו, וכנראה גם במדינות אחרות ב-MENA".
מדוע אם כן יתעקש קרן המטבע על כך שמצרים תמשיך לשלם היטלים מיותרים, לא הוגנים ונגד פרודוקטיביים? לא צריך להיות כלכלן כדי לראות איך הקרן מגבשת את מצוקת החוב של מצרים ופוגעת ביכולתה, כפי שהוא עם מדינות שונות אחרות, כדי להשיג יעדי פיתוח בר קיימא (SDGs) שהסכימו על ידי כל חברי האו"ם בשנת 2015 כדי לחסל את העוני והרעב ובאופן כללי להבטיח שאנשים ברחבי העולם יוכלו ליהנות מרמת חיים ראויה בזמן שהסביבה מוגנת ופליטות האקלים הן מְרוּסָן.
אם מרוקו תתחיל לשלם היטלים לקרן המטבע, גם היא יכולה לצפות שהבעיות שלה ירבו ויחמירו, והסיכוי שלה לעמוד בדרישות ה-SDG יפחתו.
במדינות רבות מדי ברחבי העולם, אנשים עניים ועובדים מסבסדים ביעילות את קרן המטבע באמצעות היטלים, אפילו כשקרן המטבע דוחפת מדינות לנקוט צעדי צנע לא פופולריים שעלולים לעורר אי שקט. ראינו את הסרט הזה בעבר, ולמרבה הצער, נראה שדברים תמיד מחמירים לפני שהם משתפרים. מדינות עשירות יכולות לשים סימון על כוחה ותאוות הבצע של קרן המטבע הבינלאומית על ידי תמיכה בהפסקת מדיניות ההיטלים ועל ידי דרישה מהקרן להפסיק את הדחיפה שלה לצנע על רקע משבר רב שמשפיע באופן לא פרופורציונלי על העניים ועל מעמד הפועלים.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
