למרות התחרות בין לילה איומים של חמאס והנשיא טראמפ כדי לפטר את ההפוגה בעזה, גורמים רשמיים ואנליסטים באזור נותרו בתקווה ביום שלישי בבוקר שההסדר ישרוד מעבר לסוף השבוע – אם כי אולי לא הרבה יותר זמן.
העסקה הופיעה קרוב להתמוטטות כאשר חמאס אמר שהיא תעכב את שחרורם הבא של בני ערובה ישראלים. מר טראמפ פיטר לאחור, התחייב ל"כל הגיהינום "כנקמה. אך תוך שעות, נראה כי חמאס מרכך את עמדתו. ואפילו להצהרתו של מר טראמפ הייתה אזהרה שהציעה שהוא עלול לא לעבור על האיום שלו.
ובכל זאת, ההתנגדות הדגישה את השבריריות המובנית של העסקה ואת הסבירות הפוחתת שהיא תימשך הרבה יותר מתחילת מרץ, כאשר הפסקת האש אמורה לחלוף אלא אם כן חמאס וישראל יוכלו לנהל משא ומתן על הרחבה.
כל השחקנים הגדולים הקשו על כך שזה יקרה.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עיכב את המשא ומתן, ונזהר מהארכה שתאפשר לחמאס להישאר הכוח הצבאי הדומיננטי בעזה. חמאס, אם כי מוכנה באופן רשמי לשתף שליטה מנהלית עם פלסטינים אחרים, לא נתן שום סימן לכך שהוא יפרק מנשק.
"סביר להניח שהם יגיעו לפשרה לפני יום שבת," אמר איברהים דלאלשה, מנהל מרכז האופק, קבוצת מחקר פוליטית ברמאללה, הגדה המערבית. "אבל המשבר הזה הוא הקדמה למשבר הרבה יותר גדול שמגיע בתחילת מרץ."
ההתנגדות הנוכחית נובעת בחלקה מ ההאשמה של חמאס כי ישראל לא הצליחה לשמור על הבטחותיה לשלב הראשון של הפסקת האש-תקופה של שישה שבועות שהחלה ב -19 בינואר. בתנאי העסקה, ישראל נדרשה לשלוח מאות אלפי אוהלים לעזה, בין אספקה הומניטרית אחרת, הבטחה כי חמאס אומר שישראל לא שמרה.
בדבריו בתנאי האנונימיות כדי לדון בעניין רגיש, שלושה גורמים בישראל ושני מתווכים אמרו כי טענותיו של חמאס היו מדויקות.
אולם קוגאט, היחידה הצבאית הישראלית המפקחת על משלוחי סיוע לעזה, אמרה בתגובה בכתב כי הם "האשמות כוזבות לחלוטין. מאות אלפי אוהלים נכנסו לעזה מאז תחילת ההסכם, כמו גם דלק, גנרטורים וכל מה שישראל התחייבה. "
בלי קשר, גורמים רשמיים ופרשנים אומרים כי ניתן לפתור היבט זה של המחלוקת בקלות יחסית אם ישראל מאפשרת יותר עזרה לעזה.
הנושא החמור יותר הוא התפיסה הרחבה כי מר נתניהו מנסה לערער את המשא ומתן אם להרחיב את ההפוגה מעבר לתחילת מרץ.
השיחות הללו נועדו להתחיל בתחילת השבוע שעבר. במקום זאת, מר נתניהו עיכב את שליחת צוות לקטאר, המתווך בין שני הצדדים, עד תחילת השבוע.
משלחת זו כללה שלושה פקידים שלא הובילו בעבר את מאמץ המשא ומתן של ישראל, על פי חמישה פקידים ישראלים ופקיד מאחת המדינות המתווכות. והמנדט שלהם היה רק להקשיב ולא לנהל משא ומתן.
לדברי שניים מהפקידים, המשלחת הישראלית האזינה להצעה כללית בקטארי לגבי השלב הבא של המשא ומתן, ואז הודיעה שהיא תחזור לישראל.
זה יצר את התפיסה שמר נתניהו שיחק בזמן ולא מנסה ברצינות להרחיב את ההפוגה.
כל הפקידים דיברו במצב של אנונימיות כדי לדון בשיחות הפרטיות בצורה חופשית יותר.
עומר דוסטרי, דובר ראש הממשלה, אמר כי מר נתניהו אמר כי מר נתניהו "עובד ללא לאות כדי להחזיר את כל בני הערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור של חמאס." מר דוסטרי הוסיף כי ישראל תשלח צוות משא ומתן כדי לדון בהרחבת העסקה לאחר שקבעה את עמדתה של ישראל על ידי הממשלה.
אולם מר נתניהו אמר לעתים קרובות כי חמאס לא יישאר בשלטון בסוף המלחמה. וחברי המפתח בקואליציה השלטונית של מר נתניהו התקשרו שוב ושוב לחדש את המלחמה כדי להדיח חמאס, למרות קריאות מחלק גדול מהציבור הישראלי להרחבת ההפוגה לשחרר בני ערובה יותר, גם אם היא עוזבת את חמאס בשלטון.
האיום של חמאס ביום שני היה ניסיון לא רק להאיץ את משלוחי הסיוע לעזה, אמרו אנליסטים, אלא גם לאלץ את מר נתניהו לנהל משא ומתן ברצינות.
ככל הנראה זו הייתה ככל הנראה תגובה להצהרותיו האחרונות של מר טראמפ על דחיית עזה, שלא רואים עתיד לפלסטינים, קל וחומר חמאס, בשטח שלאחר המלחמה.
חמאס לא הגיב מייד לבקשת התגובה.
מייקל מילשטיין, אנליסט ישראלי בענייני פלסטינים, אמר, "יש כעס בקרב חמאס על דרישותיהם של נתניהו וגם של טראמפ כי חמאס ייבעט מעזה."
"ההכרזה אתמול הייתה סוג של איתות שאם תמשיך לדרוש זאת, יהיו כמה משברים דרמטיים," הוסיף מר מילשטיין.
נטן אודנהיימר וכן גבי סובלמן דיווח תרם.
