ישראל אמורה לשחרר יותר מ-1,000 אסירים פלסטינים במהלך הפסקת האש הראשונית בת 42 הימים, על פי תנאי ההסכם, החל מ-90 לפחות ביום ראשון בתמורה לשלושה בני ערובה ישראלים המוחזקים על ידי חמאס בעזה.
ישראלים אומרים שרבים מהאסירים הם טרוריסטים ורוצחים. פלסטינים רבים רואים בחמושים הכלואים לוחמי חופש נגד השלטון הישראלי, והם טוענים שאחרים נכלאו על ידי מערכת משפט צבאית ישראלית לא הוגנת.
להלן כמה מהאסירים הפלסטינים הבולטים ביותר שאמורים להשתחרר במסגרת הפסקת האש, לפי משרד המשפטים הישראלי.
זכריה זוביידי
במהלך שני העשורים האחרונים, זכריה זוביידי, בן 49, היה לוחם, במאי תיאטרון ואסיר נמלט שטיסתו הדהימה ישראלים ופלסטינים כאחד.
מר זוביידי עלה לגדולה כמנהיג מיליטנטי במהלך האינתיפאדה השנייה, או המרד, בתחילת שנות ה-2000, שבמהלכן ביצעו חמושים פלסטינים התקפות קטלניות נגד ישראלים, כולל פיגועי התאבדות נגד צירי דרך אזרחיים.
ישראל הגיבה בכיבוש מחדש של ערים פלסטיניות גדולות תוך קרבות רחוב. כמה מהקרבות הקשים ביותר התרחשו בעיר הפלסטינית ג'נין, עיר הולדתו של מר זוביידי. מאוחר יותר הוא הופיע כמפקד עליון בגדודי חללי אל-אקצא, מיליציה חמושה הקשורה באופן רופף למפלגת הפתח החילונית, הפלג הפוליטי הפלסטיני השולט בגדה המערבית.
לאחר המרד עבד מר זוביידי ב-a תיאטרון בתוך מחנה הפליטים הקשה בג'נין. ב-2019, ישראל עצרה אותו שוב באשמת שחזר ללוחמה.
שנתיים לאחר מכן, מר זוביידי וחמישה אסירים פלסטינים נוספים ערך פריצת כלא על ידי זחילה של כמעט 32 יארד דרך מנהרה תת קרקעית מחוץ לאחד מבתי הכלא האבטחה המקסימלית של ישראל. למרות שהם נתפסו מאוחר יותר, פרצת האבטחה טלטלה את הישראלים וריגשה את הפלסטינים.
תקיפת מזל"ט ישראלית הרגה את בנו של מר זוביידי, מוחמד, בספטמבר. הצבא הישראלי כינה את הבן "טרוריסט משמעותי" ואמר שהוא היה מעורב בירי לעבר כוחות ישראליים.
ויסאם עבאסי, מוחמד עודה וואל קאסים
ויסאם עבאסי, בן 48, מוחמד עודה, בן 52 וואל קאסים, בן 54, נכלאו בשנת 2002 באשמת ביצוע התקפות חמאס נגד ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה. לפי משרד המשפטים הישראלי, שלושת הגברים נידונו למאסרי עולם בגין רצח ושורה של פשעים נוספים.
על פי דיווחים בתקשורת הישראלית העכשווית, הגברים היו בין כמה שהורשעו מעורב בחוליית חמאס בירושלים שהיה אחראי לשורה של הפצצות שהרגו למעלה מ-30 ישראלים באזורים אזרחיים צפופים.
הפיגועים כללו פיגוע של חמאס באוניברסיטה העברית בירושלים שהרג תשעה אנשיםכולל ארבעה אזרחים אמריקאים, לפי הרשויות הישראליות.
מר עודה, שעבד כצייר באוניברסיטה, הטמין את הפצצה בקפיטריה וכיסה אותה בעיתון, ה"ניו יורק טיימס" דיווח אזבצטט גורמים ישראלים. כשעזב, הוא פוצץ מרחוק את חומר הנפץ באמצעות טלפון סלולרי, אמרו הגורמים הרשמיים.
לפי תנאי הסכם הפסקת האש, הגברים לא יורשו לשוב לבתיהם בירושלים, כך לפי משרד המשפטים הישראלי. הם יידרשו לחיות בגלות, אם כי לא ברור לאן יורשו להגיע.
חלידה ג'ראר
אחד האסירים הפלסטינים הבולטים שצפויים להשתחרר כבר ביום ראשון הוא חלידה ג'ראר, 62, מנהיגת החזית העממית השמאלנית לשחרור פלסטין.
גב' ג'ראר, פעילה בולטת למען זכויות הפלסטינים שנכלאו על ידי ישראל, נבחרה לפרלמנט הפלסטיני בבחירות 2006.
ארצות הברית והאיחוד האירופי רואים בחזית העממית ארגון טרור. הקבוצה הפכה לשמצה בסוף שנות ה-60 בזכות סדרה של חטיפת מטוסיםכמו גם פיגועים נוספים, כולל במהלך האינתיפאדה השנייה.
ע'סאן ג'ראר, בעלה, אמר בראיון טלפוני כי הרשויות הישראליות לא אפשרו לו לבקר את אשתו מאז מעצרה בדצמבר 2023. הוא קלט כל ידיעה על מצבה שיוכל לקבל מביקורים נדירים של עורך דינה, הוא אמר.
גב' ג'ראר בילתה חלק ניכר מהעשור האחרון בכלא הישראלי ומחוצה לו, למרות שלא הורשעה במעורבות ישירה בפעילות הצבאית של החזית העממית. בשנת 2015, היא הייתה נידון ל-15 חודשים בגין הסתה והשתייכות לארגון אסור.
בשנים האחרונות ישראל החזיקה בעיקר את גב' ג'ראר ללא אישומים רשמיים. ארגוני זכויות מכנים את הפרקטיקה הפרה חמורה של הליך הוגן, בעוד שישראל טוענת שלעתים יש צורך להגן על מודיעין רגיש.
בשנת 2021, בתה סוהא מתה בזמן שגב' ג'ראר שהה בכלא הישראלי. ישראל דחתה את הבקשה להעניק לה חופשה הומניטרית להשתתף בהלוויה.
