הפרלמנט הישראלי נתן את אישורו הסופי לחקיקה שנויה במחלוקת המאפשרת לממשלה לגרש את בני המשפחה של מה שמכונה "טרוריסטים", כולל אזרחיה שלה, לרצועת עזה ולמקומות אחרים.
כשהצעת החוק ניקתה את שתי הקריאות האחרונות במליאה ביום חמישי, אישרו מחוקקים בכנסת את החוק – שיחול גם על פלסטינים אזרחי ישראל – ב-61 קולות בעד מול 41 נגד.
בחסות חנוך מילווידסקי, פוליטיקאי במפלגת הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החקיקה מעניקה לשר הפנים סמכות לגרש קרוב משפחה מדרגה ראשונה של תוקפים לכאורה.
ההורים, האחים או בני הזוג של מה שמכונה "מחבל" יכולים להישלח מישראל במקרה שהם ייחשבו כבעלי "תמיכה או הזדהות מביעים" או שלא דיווחו מידע על "פעולת טרור או ארגון טרור". .
דיווח מעמאן, ירדן, אמר נור עודה מארגון אל-ג'זירה, "כל הפלגים הפלסטינים מתויגים כארגוני טרור על ידי ישראל", והוסיף כי "כל הבעת הזדהות עם קורבנות המלחמה בעזה תויגה כהבעת תמיכה בטרור. , במיוחד בשנה האחרונה".
החוק יחול גם על תושבי מזרח ירושלים הכבושה, אך עדיין לא ברור אם הוא יחול בגדה המערבית הכבושה. ניתן היה לגרש גם אזרחים ישראלים, אך ישמרו על אזרחותם גם לאחר גירושם מהמדינה.
לחשודים תהיה הזכות להגיש כתב הגנה בדיונים שיזמן שר הפנים, שיעמדו לרשותו 14 יום לקבל החלטה ולחתום על צו הרחקה.
המגורשים יישלחו לעזה או ליעדים אחרים למשך בין 7-15 שנים לאזרחים ו-10-20 שנים לתושבים חוקיים.
"כל מי שהולך לטלוויזיה ואומר, 'הילד שלי היה שהיד (שהיד)' – 'אבא שלי היה שאהיד', ייצא!"
קבע נאט. שר המשנה איתמר בן גביר היום לוועדת הכנסת שדנה בחוק גירוש משפחות מחבלים. pic.twitter.com/iEjXw3SckS– Jewish News Syndicate (@JNS_org) 29 באוקטובר 2024
החוק צפוי להיות ערעור בבית המשפט. ערן שמיר-בורר, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר מומחה למשפט בינלאומי של הצבא הישראלי, אמר כי אם החקיקה תגיע לבית המשפט העליון, היא צפויה להימחק בהתבסס על מקרים ישראלים קודמים בנוגע לגירוש.
"השורה התחתונה היא שזה לגמרי לא חוקתי ומתנגש ברור לערכי הליבה של ישראל", אמר שמיר-בורר לסוכנות הידיעות Associated Press.
כמו כן, הוראת שעה לחמש שנים אושרה בהצבעה 53-41 המאפשרת עונשי מאסר לקטינים מתחת לגיל 14 שהורשעו ברצח במסגרת מעשה טרור או במסגרת פעילות ארגון טרור. .
היו חילוקי דעות לגבי הצעד, כאשר כמה מחוקקים ורשויות משפטיות ישראליות כמו משרד היועץ המשפטי לממשלה דגלו בהגבלת ההיקף.
אבל התומכים, ובראשם השר לביטחון לאומי מהימין הקיצוני איתמר בן גביר, העבירו את החקיקה תוך שהם כוללים את כל בני המשפחה הקרובים.
הפרלמנט גם נתן את אישורו הסופי לחוק המעניק למשרד החינוך סמכות לפטר, ללא הודעה מוקדמת, מורים שהזדהו עם "מעשה טרור".
זה היה מכוון לבתי ספר פלסטינים במזרח ירושלים הכבושה, כמו גם לבתי ספר בתוך ישראל המנוהלים על ידי פלסטינים אזרחי ישראל, לפי עודה של אל-ג'זירה, שאמר כי "כל ביטוי של זהות פלסטינית, או תמיכה בשאיפות הפלסטיניות, כל שימוש בלאומי סמלים ייחשבו ברעיון מאוד גורף ואלסטי של טרור, אותם מורים יפוטרו ללא הודעה מוקדמת".
משרד החינוך יכול גם לממן את בתי הספר, היא הוסיפה.
הכנסת מאמצת גישה קשוחה יותר ויותר, כאשר החקיקה האחרונה מגיעה ימים לאחר שהמחוקקים אישרו חוק נוסף שאסר על סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א).
ישראל ניתקה את הקשר עם הסוכנות העיקרית המספקת סיוע מציל חיים למיליוני פלסטינים ברחבי האזור בהתבסס על טענות לא מבוססות כי הוא מאחסן "טרוריסטים" ועובד עם חמאס וקבוצות אחרות נגד ישראל.
ישראל כבר עוצרת פלסטינים בהליך מעין שיפוטי המכונה "מעצר מנהלי", במסגרתו הם כלואים תחילה לשישה חודשים וניתן להאריך את מעצרם שוב ושוב לתקופה בלתי מוגבלת ללא אישום או משפט.
התקפות צבאיות ישראליות מאז 7 באוקטובר 2023 בעזה הרגו יותר מ-43,000 פלסטינים, עם מאות הרוגים נוספים בגדה המערבית הכבושה ויותר מ-3,000 הרוגים בלבנון.
