הם ממשיכים לחיות חיי שגרה לכאורה: לומדים, עובדים, לפעמים מקימים משפחה. אבל בתוכם מקננת הפרעה נפשית קשה שמגבילה אותם מאינטראקציות חברתיות, ממיצוי הפוטנציאל, מהגשמה עצמית ומחיים מלאי תקווה וסיפוק. עשרות אלפי ישראלים סובלים מהפרעות אישיות שעלולות לזלוג עד כדי מחלה פסיכיאטרית קשה.
בפודקאסט הבריאות של "מעריב", התארח הפרופ' ערד קודש, מנהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת, וראש החוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, והסביר על סוגי ההפרעות, וגם על ההתמודדות עם ההפרעה הקשה מכולן – הפרעת אישיות גבולית.
דפוסים נוקשים שמתחילים בילדות
הפרעות אישיות הן מצב נפשי המתאפיין בדפוסי חשיבה, רגש והתנהגות נוקשים, הנמשכים לאורך שנים וגורמים לפגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי והאישי של האדם. פרופסור קודש מסביר כי ההפרעות מתגבשות לרוב בתקופת הבגרות הצעירה, מגיל 18, כאשר האישיות מגיעה לבשלות ראשונית. האבחנה מתבצעת כאשר הדפוסים הנוקשים הללו משפיעים לרעה על חיי האדם, ולעיתים אף מובילים אותו למשברים אישיים ותעסוקתיים חוזרים ונשנים.
ההערכות הן שכ-10%-15% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות אישיות בדרגות חומרה שונות. בישראל מדובר בעשרות אלפי אנשים, רבים מהם מתמודדים עם קשיים בתפקוד היומיומי בשל השפעת ההפרעה.
הפרעות אישיות מסווגות לשלושה אשכולות עיקריים, המבוססים על המאפיינים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים של כל הפרעה: האשכול הראשון הוא האשכול ה"מוזר", הכולל הפרעת אישיות פרנואידית, הפרעה סכיזואידית או סכיזוטיפלית.
אנשים שסובלים מהפרעות אלה חווים תחושת רדיפה מוגברת, המתבטאת בחשדנות כרונית כלפי סביבתם. בתוך כך הם עשויים להימנע מאינטראקציות חברתיות ולהעדיף התבודדות, דבר הפוגע במערכות היחסים וביכולת לתפקד בחברה. הפרעה סכיזוטיפלית, למשל, מאופיינת גם במחשבות מוזרות או אמונות תפלות, אשר מקשות על השתלבות במצבים חברתיים רגילים.
האשכול הדרמטי, השני, מתייחס להפרעות אישיות כמו אנטי-סוציאלית, גבולית, היסטריונית ונרקיסיסטית. הפרעות אישיות אלו נחשבות לסוערות במיוחד ומלוות בהתפרצויות רגשיות קיצוניות ובחוסר יציבות רגשית.
אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, לדוגמה, עשויים לחוות תנודות קיצוניות במערכות יחסים, מעבר מהערצה לזעם, ולעיתים אף לנקוט בהתנהגות פוגעת כלפי עצמם. מנגד, הפרעה נרקיסיסטית מתבטאת בצורך בלתי פוסק בתשומת לב והערכה, אך לעיתים מסתירה דימוי עצמי שברירי. הפרעת אישיות היסטריונית מתאפיינת בצורך מוגבר בתשומת לב, התנהגות דרמטית או פרובוקטיבית, ביטוי רגשי מוגזם, וחיפוש מתמיד אחר אישור ואינטימיות, שלרוב נתפסים כשיטחיים ולא יציבים.
האשכול החרדתי, השלישי, כולל הפרעות כמו נמנעת, תלותית וטורדנית. הפרעות אלו מאופיינות בחרדה גבוהה, נוקשות מחשבתית ותלות מוגברת באחרים.
אנשים עם הפרעת אישיות תלותית מתקשים לקבל החלטות בעצמם ונוטים להסתמך על אחרים לכל אורך חייהם. בהפרעה טורדנית, לעומת זאת, הנוקשות והפרפקציוניזם הופכים לעיתים את חיי היום-יום לאתגרים בלתי נסבלים. כל אשכול מציג אתגרים ייחודיים הן עבור האדם והן עבור סביבתו, ומדגיש את המורכבות שבהבנה ובטיפול בהפרעות האישיות.
חיים בשחור או לבן
הפרעת אישיות גבולית היא אחת ההפרעות המאתגרות והמורכבות ביותר בטיפול בתחום בריאות הנפש. פרופ' ערד קודש מסביר כי מדובר בהפרעה המאופיינת בתנודות קיצוניות במצבי הרוח, תחושת ריקנות כרונית, ופחד מתמיד מנטישה. דפוסי ההתנהגות של אנשים עם הפרעה זו יוצרים לעיתים קרובות מערכות יחסים לא יציבות, שמלוות בחיכוכים תכופים ובהתפרצויות רגשיות.
לדבריו של פרופ' קודש, מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא הפיצול הרגשי ("ספליט"): אדם עם הפרעת אישיות גבולית עשוי להרגיש קרבה ואהבה עזה כלפי מישהו, אך ברגעים אחרים לחוות תחושת איום או כעס ולהרחיק אותו. ההתקרבות וההתרחקות הללו, שמלוות לעיתים באיומים או בפגיעות עצמיות, יוצרות רכבת הרים רגשית עבור האדם והסובבים אותו.
אנשים עם הפרעה זו נוטים להשתמש באלכוהול, סמים או התנהגויות מסוכנות אחרות בניסיון לווסת את התחושות הקשות שמציפות אותם. הם עשויים גם לפגוע בעצמם, כמו דרך חיתוך עצמי, מתוך תחושת הקלה שהכאב הפיזי מספק לנוכח הכאב הנפשי העמוק שהם חווים.
פרופ' קודש מציין כי חוויות ילדות כמו טראומה, נטישה או התעללות, עשויות להיות גורם משמעותי בהתפתחות ההפרעה. עם זאת, לא מדובר בגורם יחיד, ויש לה גם מרכיבים גנטיים וסביבתיים.
הטיפול בהפרעת אישיות גבולית הוא מורכב ודורש יצירת קשר אמפתי וארוך טווח עם המטופל. תהליך הטיפול מתמקד בהגמשת דפוסי החשיבה הנוקשים, בזיהוי טריגרים רגשיים ובפיתוח יכולות וויסות עצמי. פרופ' קודש מדגיש כי למרות האתגרים, טיפול נכון יכול לשנות את חייהם של המתמודדים עם ההפרעה ולעזור להם לבנות מערכות יחסים יציבות ומשמעותיות.
