העיתונאי מוחמד אלוש מהעיתון "אלנאשרה" הלבנוני פרסם היום (שבת) לפנות בוקר טור דעה, שבו הוא ניתח את פעולות ישראל מאז שבעה באוקטובר, וקבע: "כל מי שקורא את מחשבתו של בנימין נתניהו אחרי שבעה באוקטובר, וכל מי שפענח את הצופן של חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן – מבין שכל הצעדים היו ונשארו תוכנית מחושבת היטב – שמטרתה הסופית היא ראש הציר, איראן".
עוד הוא כתב: "מהרגע הראשון שבו החלו האירועים בדרום, נתניהו ידע בדיוק לאן הוא רוצה להגיע. רבים חשבו שה"הפתעה" לכדה את ישראל במלכודת צבאית, אבל קריאה של התודעה הישראלית, ובייחוד זו של נתניהו, מגלה שהם ידעו בדיוק לאן הם רוצים להגיע. המלחמה בעזה הייתה ונשארה שער למלחמה אזורית מקיפה המכוונת ללב הציר, המהווה איום קיומי על ישראל".
הוא אמר שההתלקחות של כל החזיתות במקביל לא הייתה מקרית: "לא במקרה התמרון בעזה חפף להסלמה בדרום לבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן. לא במקרה ההתנקשויות בדאחייה בביירות התגברו, המרחב האווירי הלבנוני נחשף למטוסי קרב של צה"ל, והגבול הפך לזירה להפצצה גלויה והדדית".
אלוש קבע: "כל מי שקורא את מהלך המלחמה רואה בבירור שהמטרה היא לא להפיל את עזה או אפילו לפגוע בחיזבאללה לבדו, אלא לגרור את כל הציר לקרב שיצדיק בהמשך את הפגיעה הגדולה: תקיפת איראן. כאשר טהרן תיפול ראש הציר ייפול, ומפת המזרח התיכון החדש, שהחלה בפירוק עיראק, סוריה, לוב ותימן, תושלם".
הוא גם דיבר על נשיא ארצות הברית והסביר את צעדיו: "בכהונה השנייה שלו, טראמפ כבר לא מאמץ את הסיסמה "אמריקה תחילה" במובן הבדלני שלה. הפעם הוא חזר להשלים את העסקה הגדולה, לא רק באמצעות לחץ פוליטי וכלכלי אלא גם באמצעות אש: מסירת האזור כולו לישראל, לא פחות ולא יותר, לאחר סילוק "האיום האיראני" שמטריד את וושינגטון, תל אביב וכמה מדינות אחרות באזור".
הוא הזכיר באותו הקשר גם את מה שהתרחש בסוריה: "יש צורך לבחון את פעולותיה האחרונות של ישראל בסוריה לפני נפילתה. אלה כללו סדרה של התנקשויות, הפצצת מחסני נשק, פגיעה במנהיגים בכירים במשמרות המהפכה ובחיזבאללה, ולאחר מכן המכה המכרעת של נפילתו של בשאר אל-אסד. עבור ישראל, זה היה צעד הכרחי לקראת ניסיון להפיל את טהרן. זה משהו שמלחמת האזרחים בסוריה לא הצליחה להשיג במשך 13 שנים, אך כעת היא עשויה לנסות להשיג דרך שער הכניסה למלחמה גדולה".
עוד כתב: "האמת היא שלא ישראל ולא אמריקה רימו את איראן. כל מי שחושב שנתניהו וממשלתו נפלו למלכודת "שבעה באוקטובר" קורא את המצב בצורה שטחית. ישראל, בתמיכה אמריקאית ובין לאומית, קיבלה את הפגיעה ופתחה במלחמה נגד הציר כולו, שניסה להימנע ממלחמה רחבת היקף והאמין שגם ישראל וגם אמריקה לא רצו בה. התוצאה הייתה שישראל הובילה את הקרב לאן שרצתה, והפכה את הלחימה בעזה, בלבנון ובסוריה לגשר לקראת מלחמה אזורית גדולה".
הוא הוסיף: "כל הסימנים הצביעו על כך שמפת המזרח התיכון החדש משורטטת באש, וכי ישראל היא רק המיישמת, והמוח האמריקאי הוא שעמד מאחורי הפרגוד וחילק את התפקידים. הציר בראשות איראן היה אמור להיות מודע למשחק, גם אם ניסה להימנע ממנו. הוא גם ידע שהסבב הזה שונה מכל הסבבים: מדובר בביסוס נוכחות או השמדה ומסירת האזור כולו לישראל. מפת המזרח התיכון החדש נכתבת כעת בדם".
