חמאס ריכך את עמדתו בהצעת הפסקת האש האחרונה שלו בעזה, אך דבק בדרישה מרכזית שהיווה מכשול עיקרי לעסקה, לדברי שני בכירים ממדינות המעורבות במשא ומתן.
זה הפחית את הסיכויים להסכם קרוב, אפילו כשבכירים אמריקאים וישראלים הביעו אופטימיות כעת, כשהשיחות מתקדמים לאחר שבועות של מבוי סתום.
חמאס הציג ביום רביעי הצעה נגדית. שני הפקידים אמרו כי חמאס רוצה הבטחות בינלאומיות שברגע שהפוגה ראשונית תיכנס, שני הצדדים ימשיכו לנהל משא ומתן עד שיגיעו להסכם סופי לסיום המלחמה ולשחרור כל בני הערובה שנותרו בעזה.
למעשה, חמאס רוצה להבטיח שלא יעביר רבים מבני הערובה רק כדי שישראל תתחיל מחדש את המלחמה, אמר אחד הגורמים הרשמיים. שני הפקידים הבכירים נאמו בעילום שם מכיוון שלא היו מורשים לדבר בפומבי.
מנהלי המשא ומתן הישראלים דחו מיד את הדרישה הזו, אמרו שני הגורמים. ישראל רוצה את האפשרות לחדש את הלחימה אם היא תראה בכך צורך. ללא מינוף כזה, חמאס עלול לגרור רגליים, ולמעשה להשיג הפסקת אש קבועה בלתי מוצהרת, טען אחד הגורמים הרשמיים.
בלב המחלוקת עומדת שאלת עתידה של עזה. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, נשבע להשמיד את חמאס ולהפיל את שלטונו במובלעת הפלסטינית. חמאס מקווה שהפסקת אש קבועה תאפשר לו להיצמד לשלטון.
המנהיגים הצבאיים של ישראל עכשיו אומר יותר ויותר שעסקה להחזרת 120 בני הערובה הנותרים הביתה היא הדרך הנכונה קדימה, גם במחיר של השארת חמאס בשלטון לעת עתה.
השיחות מבוססות על מסגרת תלת-שלבית שפורסמה לראשונה על ידי הנשיא ביידן בסוף מאי ולאחר מכן אושרה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם.
שני הצדדים מסכימים על קווי המתאר הרחבים של עסקה שתכלול הפסקת אש בת שישה שבועות ושחרור רוב בני הערובה האזרחיים בתמורה לאסירים פלסטינים.
במהלך ההפסקה, ישראל וחמאס ינהלו משא ומתן על השלב הבא: סיום המלחמה ושחרור בני הערובה הנותרים, רובם חיילים.
הוויכוח כעת הוא על מה שיבוא אחר כך.
גם אם מנהלי המשא ומתן הישראלים יוכלו להגיע לעסקה שתסיים את המלחמה בעזה, לא ברור אם ממשלתו של מר נתניהו תתמוך בה. שני בכירים בקואליציה שלו שללו הפסקת אש מלאה ומר נתניהו עצמו זיגזג בפומבי אם הוא מאשר את המסגרת.
כ-120 בני ערובה נותרו בעזה מתוך כ-250 בני אדם שנחטפו במתקפה בהנהגת חמאס, לפי ישראל. כשליש מהם נחשבים למותם על ידי הרשויות הישראליות.
במהלך הפסקת אש בת שבוע בנובמבר, 105 שוחררו בתמורה ל-240 אסירים פלסטינים, אך חמאס סירב לשחרר בני ערובה נוספים ללא נתיב להפסקת אש קבועה.
ביום שישי, משלחת ישראלית בראשות דוד ברנע, ראש סוכנות הביון של המוסד, הגיעה לקטאר לראשונה מזה שבועות לקיים שיחות נוספות. מר ברנע נפגש עם ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבדולרחמן בן ג'סים אל תאני, ששימש כאחד המתווכים העיקריים.
אבל, בהסדר יוצא דופן, מר ברנע לא הגיע יחד עם בכירי הביטחון הישראלים האחרים שפועלים לביצוע העסקה. הוא לווה על ידי אופיר פלק, עוזרו הקרוב של מר נתניהו, אמרו שני הבכירים.
הצבא הישראלי ושירות המודיעין של השב"כ, שניהם משתתפים במו"מ, סירבו להגיב.
חמאס אכן עשה ויתור מרכזי אחד בהצעת הנגד שלו, וריכך את עמדתו לגבי תנאי המשא ומתן לשלב השני של הפסקת האש. הקבוצה רצתה להשאיר את השיחות הללו ממוקדות אך ורק באילו אסירים פלסטינים ישוחררו בתמורה לבני ערובה.
הוויתור בא בעקבות שבועות של לחץ על חמאס מצד קטאר, המארחת חלק גדול מהמנהיגות הפוליטית של הארגון החמוש בדוחא, אמרו הגורמים הרשמיים.
אך במקביל, חמאס דרש הבטחות ממדינות מתווך, כולל ארה"ב, שהשיחות במהלך הפסקת האש יימשכו עד שיושג משא ומתן על הפסקת אש קבועה וכל בני הערובה החיים ישוחררו, אמרו שני הגורמים.
המשא ומתן הישראלי כבר הסכימו שניתן להאריך את ההפוגה בת ששת השבועות כל עוד השיחות מתקדמות. ניתן לקרוא את הניסוח החדש של חמאס כמאפשר למשא ומתן זה – ולהפוגה הראשונית – להימשך ללא הגבלת זמן, אמר אחד הבכירים.
במהלך הפגישות בקטאר, טען מר ברנע כי דרישתו של חמאס תהווה שבירה מהותית מההצעה שאומצה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם ועל ידי מר ביידן, אמר הבכיר.
