אוניברסיטת הרווארד הגישה אתמול (שני) תביעה נגד ממשל טראמפ בעקבות איום בקיצוץ מיליארדי דולרים מתוך המימון הפדרלי, במסגרת מה שהנשיא מכנה "מאבק באנטישמיות". תביעת הענק שהגישה האוניברסיטה מעוררת הדים נרחבים בתקשורת העולמית – בין אם כסמל להתנגדות התערבות הממשל בתוכניות לימוד הנוגעות לגיוון גזעי וסוגיות מגדר, ובין אם כביקורת על מחדלים בטיפול באנטישמיות בקמפוס.
ברחבי העולם, כלי תקשורת הנתפסים כ"ליברליים" יותר – כדוגמת CNN, The Guardian ו-Le Monde – מציגים את התביעה כמאבק על חופש אקדמי, הגנה על זכויות חוקתיות, והתנגדות למעורבות פוליטית במוסדות מחקר. הם מדגישים את הסכנה שבהתניית תקציבים בהיענות לדרישות אידיאולוגיות מצד הממשל.
כך למשל, עיתונים כמו "ניו יורק טיימס" ו־"וושינגטון פוסט" סיקרו את התביעה כהתנגשות מהותית בין חופש המוסדות לבין התערבות ממשלתית פוליטית. ב"ניו יורק טיימס" נכתב: "הדרישות שמציב הממשל – כולל פיקוח על תוכני הוראה, גיוס סגל, ותכנים פוליטיים – חורגות מהמנדט הפדרלי ומהוות תקדים מדאיג." ב"וושינגטון פוסט" הדגישו: "אין מדובר בדאגה כנה לאנטישמיות, אלא במהלך שנועד ללחוץ על מוסדות להשכלה גבוהה ליישר קו עם אידיאולוגיה מסוימת".
מנגד, כלי תקשורת "שמרניים" – כמו "פוקס ניוז", "ניו יורק פוסט" ו-"הטלגרף" – מדגישים את החשש הגובר בקרב יהודים וסטודנטים על רקע עלייה באירועים אנטישמיים בקמפוסים. מבחינתם, הדרישה לפיקוח ממשלתי על מוסדות שמקבלים מיליארדים מכספי ציבור מוצדקת, במיוחד כשקיים חשד לאי-טיפול ראוי בגילויי שנאה.
במהלך הסיקור של המאבק המשפטי בין הרווארד לממשל טראמפ, ה"ניו יורק פוסט" התמקד בדרישה של הממשל לחשוף דיווחים על אנטישמיות בקמפוס, ובכך הדגיש את החשש הגובר בקרב יהודים וסטודנטים על רקע עלייה באירועים אנטישמיים. העיתון נטה להדגיש את הצורך בפיקוח ממשלתי על המוסדות האקדמיים כדי להבטיח טיפול ראוי בגילויי שנאה, במיוחד אנטישמיות, בקמפוסים.
ה"טלגרף" הבריטי, סיקר את בעיית האנטישמיות בהרווארד בכמה כתבות – הוא דיווח על תביעה של סטודנטים יהודים נגד האוניברסיטה בטענה לאי טיפול באירועים אנטישמיים בקמפוס. בנוסף, העיתון הצביע על בעיות חמורות בתגובה של הרווארד לאנטישמיות, כולל התעלמות מפניות לעזרה ואפליה כלפי סטודנטים יהודים. העיתון הדגיש את הצורך במעורבות ממשלתית כדי להתמודד עם הבעיה.
העיתון "וושינגטון טיימס" הציג קו תקיף נגד אנטישמיות בקמפוסים, הוא מאמץ את טענות התובעים בנוגע לאי־טיפול נאות של הרווארד באירועים אנטישמיים, ומצטט באופן מודגש את הביקורת על הרווארד כאוניברסיטה שנכשלה בהגנה על הסטודנטים היהודים ו"נרמלה אנטישמיות".
ערוץ "פוקס ניוז", בדיווחים קודמים, תקף את הרווארד על "כישלון לטפל באירועים של אנטישמיות", במיוחד לאחר אירועים פרו-פלסטיניים בקמפוס. פרשנים שמרניים מציגים את ההתנהלות של הרווארד כראיה לכך שמוסדות אקדמיים ליברליים "מתעלמים מהאיום האמיתי".
ה"וול סטריט ג'ורנל", עיתון שמרני כלכלי שמזוהה עם תומכים בשוק החופשי ובמדיניות הכלכלה של טראמפ, נטה אף הוא בדיווחים קודמים לצדד בדרישות הממשל להטיל פיקוח על מוסדות אקדמיים, במיוחד כשהן קשורות לשוויון ולמדיניות ציבורית שמקדמת את העקרונות השמרניים. העיתון ציין את הדרישה של טראמפ להסביר את הדיווחים שהופקו בקמפוסים לגבי תופעות אנטישמיות וציין את הרקע לחשש של הממשל כי קיימת בעיה אמיתית של אנטישמיות שלא טופלה כראוי בקמפוסים, והצביע על התגובה של הרווארד, שלא מעוניינת לשתף את הדיווחים המלאים.
העיתון "נשיונל ריוויו" פרסם מאמרים שמצביעים על כך שדרישת הממשל לטפל במקרים של אנטישמיות היא לא רק צורך מיידי, אלא גם חלק מהמאבק הגדול לשמור על עקרונות שמרניים בתוך המוסדות האקדמיים.
יש לציין כי העיתונות השמרנית אינה בהכרח “נוקטת עמדה” חד-משמעית לטובת טראמפ – אבל היא מדגישה בעקביות את בעיית האנטישמיות בקמפוסים, ומציגה את ההתערבות הממשלתית כתגובה נדרשת ולא כמתקפה פוליטית בלבד.
כל אחד מהעיתונים השמרניים הללו ראה את ההתנהלות של הרווארד כבעייתית, וטען שהמוסדות האקדמיים צריכים להיות חשופים לפיקוח של הממשל, במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים כמו אנטישמיות ונטיות פוליטיות שיכולות להשליך על התנהלותם הציבורית.
בשורה התחתונה, התקשורת העולמית מפוצלת בין תמיכה בהגנה על מוסדות ההשכלה הגבוהה לבין קריאה לחשבון נפש על רקע אנטישמיות הולכת ומתרחבת בקמפוסים. התביעה של הרווארד לא רק מייצרת סערה משפטית – היא גם חושפת את השסע הערכי שמלווה את אמריקה בעידן שאחרי טראמפ.
