'ברכה אמיתית'
בסיומו של היום השני של המרפאה, המתנדבים העייפים הולכים במורד גבעה בוצית כדי לרחוץ במימיו הקרים של נהר סמוך, שכן יש מעט מקלחות פנויות בכפר. הם מתגבשים, אוכלים ארוחת ערב חמה ומחברים את הערסלים שלהם ללילה אחרון.
במהלך היומיים האחרונים, תחת החום והגשם הטרופיים, הם ראו 133 חולים והעניקו סיוע וטיפול במספר מחלות, מנגעים ושלשולים ועד חום, ציסטות וחששות להריון.
"כרופא, אתה תמיד מתמודד עם סביבה לא ודאית ומאתגרת שבה אתה מטיל ספק בעצמך", אומר ד"ר ג'ף מקאלן, מנתח אורטופד ופרופסור בקולג' לאוסטאופתיה של אוניברסיטת ניו אינגלנד. "השבוע, אני חושב שהתלמידים שלנו למדו שהם יכולים להתמודד עם אי ודאות, הם יכולים להתמודד עם אתגרים, לנהל את המורכבויות הללו בו זמנית ולהיות החלטיים לגבי מה שהמטופל צריך."

לאחר רדת הלילה, כשהם עונדים פנסים ראשיים, הקבוצה דנה במקרים הרפואיים שהם היו עדים להם ומשקפת חוויה שדחקה אותם מאזורי הנוחות שלהם, הן כאנשים והן כאנשי מקצוע מתחילים.
"היו לי כל כך הרבה ראשונות השבוע", אמרה כריסטינה קונטוגיאניס, סטודנטית שנה שנייה לרפואה בקולג' לרפואה אוסטאופתית של אוניברסיטת ניו אינגלנד. "מעולם לא הקשבתי לריאות של תינוק והייתי צריך לעשות את זה כאן, למשל. זו הייתה חוויה כל כך לימודית ואני כל כך אסיר תודה על ההזדמנות הזו".
גם סראנו ואנשי לה סבנה אסירי תודה. הוא אמר כי לה סבנה היא קהילה מלוכדת ובפגישותיהם הקבועות הם מרבים לשבח ולהשמיע תמיכה מתמשכת בביקורים של הרופאים הצפים.
"יש לנו הרבה צורך כאן. יש לנו הרבה חולים שסובלים ממחלות כרוניות והרבה תאונות כמו הכשת נחש, חתכי מצ'טה או ילדים עם עצמות שבורות", אמר סראנו. "אנחנו מרוצים ומרוצים מהרופאים הצפים, והם לימדו איך להיות מצוידים יותר להתמודד עם תאונות ובעיות חירום, וזה לא תמיד היה המקרה".

בבוקר האחרון, הרופאים הצפים מעמיסים את התיקים המלאים בציוד רפואי וכורכים אותם לסוסי הלהקה כדי להתחיל את המסע חזרה למפקדה. הירידה ביער הגשם הלח והבוצי קלה יותר מהטרק למעלה, וישנה תחושת שמחה בקרב הקבוצה, שצוחקת ושרים במהלך טרק הבוקר שטוף השמש.
האוטובוס ממתין לקבוצה בפואבלו נואבו, עוצר לארוחת צהריים ומוריד את הקבוצה בנמל, שם הם מעמיסים סירות, עוטפים את חגורת ההצלה ורוכסנים חזרה את הקאריביים. לאחר ההגעה, הצוות הצוהל והמותש מחליף לציוד שחייה. הם מצלמים תמונה קבוצתית אחרונה ואז, ביחד, קופצים למים החמים והצלולים המקיפים את האי.
בעוד שלושה חודשים, קבוצה נוספת של מתנדבי רופאים צפים תעשה את אותו טרק ל-La Sabana כדי לספק טיפול לתושבים נזקקים. כמה אחרים ימשיכו לווארי – כשעה הליכה עמוק יותר לתוך יער הגשם – כדי לבקר באומאירה.
"בגלל מצבה של אומירה וחוסר היכולת ללכת, אני לא יכול לעבוד או לעזוב את הצד שלה, ואין לנו כסף לשלם כדי להעביר אותה לבית החולים", אמר ג'וליאן אברגו, אביה של אומירה. "העובדה שהרופאים הצפים מגיעים עד הבית שלנו כדי לטפל באומאירה, זו ברכה אמיתית עבורנו."

הדיווח לסיפור זה נתמך על ידי מלגת החדשנות הבריאותית של המרכז הבינלאומי לעיתונאים (ICFJ).