מועמד רפורמיסטי שמבקר את החוק האיראני המחייב נשים ללבוש מטפחות יתחרה בשבוע הבא מול שמרן קשיח בבחירות שנייה לנשיאות המדינה, כך מסרה כלי תקשורת במדינה בשבת, לאחר הצבעה מיוחדת לאחר שהמנהיג הקודם נהרג. בחודש שעבר בהתרסקות מסוק.
סבב הצבעה שני, שיעמיד את הרפורמיסט, מסעוד פז'קיאן, מול סעיד ג'לילי, מנהל משא ומתן גרעיני אולטרה-שמרני לשעבר, יתקיים ב-5 ביולי. הסיבוב השני היה תוצאה של אחוז הצבעה נמוך ושדה צפוף של ארבעה מועמדים. , שלושה מהם התמודדו על ההצבעה השמרנית. החוק האיראני מחייב זוכה לקבל יותר מ-50% מכלל הקולות.
השתתפות בסבב הצבעה נוסף תאמצה את האנרגיות של ציבור בוחרים אדיש ממילא, שאינו מרוצה על ידי מנהיגיו בתקופה של סערה בינלאומית ומקומית. כלכלת איראן נמצאת תחת סנקציות מערביות מענישות, חירויות אזרחיה מצטמצמות יותר ויותר ומדיניות החוץ שלה מעוצבת בעיקר על ידי מנהיגים קשוחים.
הקמפיין, שכלל בתחילה שישה מועמדים – חמישה שמרנים ורפורמיסט אחד – בלט באיזו כנות נדונו הנושאים הללו ובנכונות ציבורית לתקוף את הסטטוס קוו. בנאומים, בדיונים בטלוויזיה ובדיונים בשולחן העגול, המועמדים מתחו ביקורת על מדיניות הממשלה ולעגו להערכות רשמיות ורודות לגבי הסיכויים הכלכליים של איראן כהזיות מזיקות.
חוסר שביעות רצון ציבורית מיכולתו של כל נשיא חדש להביא שינוי באה לידי ביטוי באחוזי הצבעה נמוכים לבחירות: לפי סוכנות הידיעות הממלכתית של איראן, רק 40% מבעלי זכות הבחירה הצביעו.
בתוך ה התוצאות הרשמיות הוכרזו בשבת הוביל ד"ר פז'קיאן עם 10.4 מיליון קולות (42.4 אחוזים), ואחריו מר ג'לילי עם 9.4 מיליון (38.6 אחוזים). מועמד שמרן שלישי, הגנרל מוחמד באקר גליבאף, יו"ר הפרלמנט הנוכחי וראש עיריית טהראן לשעבר, היה שלישי רחוק עם 3.3 מיליון (13.8 אחוזים).
הסכומים הנמוכים יהוו מכה לאנשי הדת השולטים במדינה, שהפכו את השתתפות הבוחרים לסמן של הלגיטימיות הנתפסת של ההצבעה וקיוו להשיג 50 אחוזי הצבעה.
בשכונה בצפון טהראן ביום שבת, קבוצה של גברים דנה בתוצאות הבחירות, והסיכויים לקראת המחזור, במהלך קפה. אחד מהם, פרזד ג'עפרי, בן 36, חזה אחוז הצבעה גבוה יותר בהצבעה הבאה. הוא ואחרים התלבטו גם אם מר ג'לילי יצליח לאחד את ההצבעה השמרנית בתחרות ראש בראש, או אם יצוצו אפילו יותר מצביעים כדי לתמוך באפשרות הרפורמיסטית שמציע ד"ר פז'שקיאן.
"אנחנו לא רואים הרבה שינוי כי כל האנשים האלה רשאים לרוץ, זה אומר שהם תחת הממשלה", אמר מר ג'עפרי. "זה אולי לא ישנה הרבה", הוסיף לגבי ניצחון פוטנציאלי של ד"ר פז'קיאן, "אבל הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא לקוות".
מלבד הלחצים הפנימיים, מנהיגי איראן מתמודדים גם עם תקופה הפכפכה במיוחד באזור: מלחמתה של ישראל בעזה נגד חמאס, קבוצה מיליטנטית הנתמכת על ידי איראן, והסלמה בהתכתשויות בין ישראל לחיזבאללה, מעמידים שניים מכוחות הפרוקסי של איראן נגד ישראל, שלה. אויב מושבע.
למרות הרטוריקה הביקורתית של הקמפיין, המועמדים היו כולם חברים בממסד הפוליטי האיראני, שאושרו לנהל על ידי ועדה של אנשי דת ומשפטנים איסלאמיים. כולם מלבד אחד, ד"ר פז'שקיאן, נחשבו לשמרנים המקורבים למנהיג העליון של המדינה, האייתוללה עלי חמינאי.
מר ג'לילי, מנהל משא ומתן גרעיני לשעבר, הוא ככל הנראה המועמד הקרוב ביותר למר חמינאי. הוא מוביל את מפלגת Paydari הימנית האולטרה-ימנית ומייצג את הדעות האידיאולוגיות הקשות ביותר במדינה בכל הנוגע למדיניות פנים וחוץ. מר ג'לילי אמר שהוא מאמין שאיראן לא צריכה לנהל משא ומתן עם ארצות הברית להצלחה כלכלית.
ד"ר פז'שקיאן הוא מנתח לב ומוותיקי מלחמת איראן-עיראק ששירת בפרלמנט וכשר הבריאות של איראן. לאחר שאשתו וילדו מתו בתאונת דרכים, הוא גידל את ילדיו האחרים כאב יחיד ומעולם לא נישא בשנית. זה וזהותו כאזרי, אחד המיעוטים האתניים של איראן, חיבבו אותו על מצביעים רבים.
ד"ר פז'קיאן זכה לתמיכתו של הנשיא לשעבר מוחמד חתאמי, והוא הביע פתיחות למשא ומתן גרעיני עם המערב, תוך שהוא ממסגר את הדיון כסוגיה כלכלית. אבל עם ההצבעה השמרנית כבר לא מפוצלת בין מועמדים רבים, דרכו לנשיאות עלולה להסתבך יותר בתחרות ראש בראש.
על ידי ערימת הסיפון כדי להגדיל את הסיכויים לניצחון של שמרן, מר חמינאי סימן את רצונו למפקד שני שהשקפתו משקפת את שלו ומי ימשיך את סדר היום של אברהים ראיסיהנשיא הקשוח נהרג בחודש שעבר בהתרסקות מסוק ליד הגבול עם אזרבייג'ן.
אחוז ההצבעה הנמוך שיקף אדישות רחבה בקרב האיראנים, שגם הצביעו במספרים נמוכים שיא בבחירות לפרלמנט השנה. התסכול הזה התעצם בגלל התקיפות האלימות של הממשלה נגד מפגינים שדרשו שינוי ותגובתה הבלתי מספקת למחיר שעשו עשרות שנים של סנקציות על כלכלת המדינה, והצמצמו את כוח הקנייה של האיראנים.
ההפגנות האחרונות נגד הממשלה – ובעקבותיה דיכוי – נבעו בעיקר על ידי מותו של מהסה אמיני ב-2022שמתה במעצר המשטרה לאחר שנעצרה בגין לבישה לא נכונה של מטפחת ראש חובה, או חיג'אב.
בקריצה לאי-פופולריות של חוק החיג'אב, כל המועמדים ביקשו להרחיק את עצמם מהשיטות שבהן משתמשת מדיניות המוסר של המדינה כדי לאכוף אותו, הכוללות אלימות, מעצרים וקנסות.
למרות שמנדט מטפחת הראש הפך לסוגיית קמפיין, לא סביר שהחוק יבוטל, וספק אם נשיא חדש יכול לרכך את אכיפתו. ההפגנות, שאורגנו בעיקר על ידי נשים, עוררו דיכוי עקוב מדם על ידי מר חמינאי, וכל נשיא חדש, אמרו אנליסטים, צפוי לאכוף את מדיניותו.
זה בעיקר בגלל שאיראן היא תיאוקרטיה עם מערכות ממשל מקבילות שבהן גופים נבחרים מפוקחים על ידי מועצות מונות המורכבות מאנשי דת ומשפטנים איסלאמיים. מדיניות מפתח של המדינה בנושאי גרעין, צבא וחוץ נקבעת על ידי המנהיג העליון של המדינה, מר חמינאי.
תפקידו של הנשיא מתמקד במדיניות פנים ובעניינים כלכליים, אך עדיין מדובר בעמדה בעלת השפעה. נשיאים קודמים מילאו תפקידים פעילים בניהול מדיניות חוץ, כולל עסקה משנת 2015 עם ארצות הברית שבה הסכימה איראן לגנוז את תוכנית הגרעין שלה בתמורה להקלה בסנקציות.
העסקה הזו בוטלה ב-2018 על ידי ממשל טראמפ, ואיראן חזרה להעשיר אורניום. מעבר למתיחות סביב תוכנית הגרעין של טהראן, ארצות הברית ואיראן התקרבו בשנה האחרונה יותר ויותר לעימות ישיר כשהן מתחרות על השפעה ברחבי המזרח התיכון.
בעזה, המלחמה בין ישראל, בעלת ברית של ארה"ב וחמאס, משכה את ארצות הברית, איראן ונציגי החוץ של איראן לעימות קרוב יותר. איראן רואה בשימוש שלה בקבוצות הללו דרך להרחיב את כוחה, אך אזרחים רבים, במיוחד בערים, רואים ערך מועט באסטרטגיה של מנהיגיהם ומאמינים שהכלכלה תתאושש רק באמצעות דיפלומטיה מתמשכת.
לילי ניקונזאר תרם דיווח.
