בעלות ברית מערביות של ארצות הברית התאספו במינכן בשבוע האחרון, חרדות, מתעצמות ומייאשות מול תצוגת הברוט של הנשיא טראמפ של שיבוץ שרירים על הבמה הגלובלית. אבל אנשים לא היו בשולחן בוועידת הביטחון במינכן שהפכו לשוליים ביותר בעולמו של מר טראמפ.
פלסטינים ואפגנים, גרינלנדים ופנמנים – אלה הם המשכנים האמיתיים במשחק השחמט הגיאו -פוליטי של הנשיא. סדר העדיפויות, העדפותיהם ושאיפותיהם נראות כמעט לצד הנקודה בשאיפה של מר טראמפ לצייר מחדש את מפת העולם בקווי "אמריקה ראשונה".
אפילו אוקראינים מופיעים כעת בסיכון להתיישבות של השלום על ראשם, שכן מר טראמפ והנשיא ולדימיר V. פוטין מרוסיה יוצאים לשיחות לסיים מלחמה שהותירה עשרות אלפי אוקראינים הרוגים, חלק גדול מהמדינה במדינה חורבות, וכמעט חמישית משטחה בידיים רוסיות.
"חמושים חזקים הייתה חלק ממדיניות החוץ האמריקאית לאורך ההיסטוריה שלנו", אמר צ'ארלס א. קופצ'ן, פרופסור לעניינים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון. "אבל בדרך כלל היה מאמץ להעניק לגיטימציה לכוח האמריקני באמצעות סוג כלשהו של דיאלוג. זה נעדר ממדיניות החוץ של טראמפ. "
בנטייתו לערוך עסקאות שקיימות מעט מאוד מהנפגעים באופן ישיר ביותר מהם, מדיניות החוץ של מר טראמפ מהדהדת זו של תקופה עבר, כאשר מעצמות הקיסרות ניהלו משחק נהדר להשפעה, בקושי יומרה כי כיבושם הושרש בו הרצונות של אוכלוסיות מקומיות.
האינסטינקטים המתרחבים של מר טראמפ הועמדו לאלה של ויליאם מקינלי, הנשיא האמריקני ה -25, שניצחונו במלחמת הספרדים-אמריקאית בשנת 1898 הביא את הפיליפינים, גואם ופורטו ריקו בשליטת ארצות הברית המתקרבת. הוא גם סיפח את הוואי.
אבל מר טראמפ נמצא גם במסורתם של מארק סייקס ופרנסואה ז'ורז '-פיקוט, הדיפלומטים הבריטיים והצרפתים שניהלו את המשא ומתן הסודי שגלף את שרידי הלבנטין של האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. גבולות המזרח התיכון המודרני, תוך התייחסות מועטה לקהילות האתניות והדתיות שחציהם קווים.
היסטוריונים מתחקים אחר התמרוממות שפרצו לסכסוך במזרח התיכון לאופי השרירותי של חלוקת אירופה לאזור. יש ששאלו האם גישתו הפרושית של מר טראמפ לאינטרסים של הפלסטינים או הפנמנים יכולה להכות מתחים חדשים ולהצית סכסוכים עתידיים.
"כפי שהראה 7 באוקטובר, אתה מתעלם מהמקומיים בסכנתך," אמר ריצ'רד נ 'האס, לשעבר נשיא המועצה ליחסי חוץ, בהתייחס למתקפה הקטלנית על ישראל על ידי לוחמי חמאס מעזה. זה עורר את המלחמה שמר טראמפ מציע להסתיים על ידי פיזור 2.1 מיליון הפלסטינים של עזה לירדן ומצרים, ואז להשתלט על המובלעת כדי לפתח אותה מחדש כריביירה ערבית.
"בסופו של דבר, מה שקורה באוקראינה או בעזה או בפנמה יושפע מאוד מהאנשים שגרים באותם מקומות," המשיך מר האס. "היכולת של ארה"ב, רוסיה או סין לשלוט בדברים האלה אינה אוטומטית."
מר האס אמר כי מוקדם להסיק כי מר טראמפ התכוון לקצץ את האוקראינים ממשא ומתן עם רוסיה. הנשיא עצמו התעקש כי אוקראינה תהיה חלק מהתהליך, וכך גם מדינות אחרות. הוא קרא לנשיא וולודימיר זלנסקי מאוקראינה לאחר שדיבר עם מר פוטין.
אולם הודעתו של מר טראמפ על משא ומתן "מיידי" עם רוסיה – מתעבקת מר זלנסקי כמו גם מנהיגים אירופיים – נשאו את סימני ההיכר של גישה בליצקריג לגיאופוליטיקה בראשית ימיו של כהונתו השנייה. נראה כי הצעתו לרוקן עזה תופסת אפילו את ראש הממשלה בנימין נתניהו מישראל, שביקר אותו בוושינגטון.
אנליסטים אמרו כי מהירות הברק של מר טראמפ נועדה להפיל מבקרים פוטנציאליים על עסקאותיו מחוץ לאיזון ולקצר את סוג השדולה או הבדיקה שיכולים לעכב או לדלל אותם. חלקם אמרו כי מר טראמפ למד מהקדנציה הראשונה שלו, כאשר מזכיר המדינה שלו באותה תקופה, מייק פומפאו, פיקח על משא ומתן מסורתי יותר עם מנהיגי הטליבאן לסיום המלחמה באפגניסטן.
בעוד שממשל טראמפ עזב את ממשלתו המערבית של אפגניסטן ובעלות ברית נאט"ו של אמריקה מתוך התהליך, האופי הציבורי הממושך והציבורי של השיחות הביא מפגינים, כולל קבוצות נשים, לרחובות דוחא, בירת קטאר, שם היו שני הצדדים פְּגִישָׁה.
המבקרים טוענים כי עסקת 2020 פתחה את הדלת להשתלטות הקלנית של הטליבאן על אפגניסטן 17 חודשים לאחר מכן, אם כי בעלי ברית מר טראמפ מאשימים את זה שלדבריהם היה הנשיא ג'וזף ר 'בידן ג'וניור, הנסיגה של חיילים אמריקאים.
"טראמפ נודע כי הממסד והתקשורת יכולים להפעיל לחץ עצום על עסקה", אמר ואלי ר 'נסר, פרופסור לעניינים בינלאומיים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים של ג'ונס הופקינס. "הגישה שלו כעת היא להציג לעולם עמלון פתיחה, ללא מקום להשפיע על דברים."
מר נסר, שעבד על מדיניות אפגנית במהלך ממשל אובמה.
מר טראמפ אינו הנשיא היחיד שמנסה לבצע עסקאות באופן פרטי. הנשיא ברק אובמה ניהל במפורסם משא ומתן על התקרבות עם קובה – לימים התהפך על ידי מר טראמפ – תחת מעטה של סודיות. מר אובמה אישר לדיפלומטים אמריקאים לפתוח ערוץ אחורי סודי בפני גורמים איראניים, מה שפינה את הדרך להסכם גרעיני שגם מר טראמפ ביטל אחר כך.
מר טראמפ נראה לעתים קרובות נוח יותר להתמודד עם יריבים מאשר בעלות ברית. זה יכול לפתוח את הדלת, אמר מר האס, לסבב דיפלומטיה חדש עם איראן. מר האס, שטען זה מכבר כי ארצות הברית צריכה להגדיר מחדש את יעדיה על אוקראינה, אמר כי יש גם פוטנציאל למר טראמפ להתקדם עם מר פוטין בפירוק המלחמה.
הצרה עשויה להגיע במאמציו של מר טראמפ ללחוץ על בעלי ברית. לא המלך עבדאללה השני מירדן ולא הנשיא עבדל פטאטה אל-סיסי ממצרים הניבו את הצעתו כי הם ייקחו פליטים פלסטינים מעזה. פנמה דחתה את דרישתו כי ארצות הברית תשתתף בתעלת פנמה.
דנמרק דחה את ההצעה של מר טראמפ לרכוש את גרינלנד, שטחו החצי -אוטונומי. כך גם גרינלנד עצמה, אם כי ראש הממשלה, מטה אג'דה, אמר שזה יהיה פתוח לעבודה עם ארצות הברית בנושא הגנה ומשאבי טבע. בכך, למר אג'דה עשוי להיות תובנה ברורה יותר לגבי המניעים של מר טראמפ מאשר מנהיגים רבים.
מדיניות החוץ של הנשיא, אמרו אנליסטים, נעוצה כל כך בחישובים מסחריים עד שאנשי המקום בקושי נכנסים למשוואה. גרינלנד שוכנת לאורך נתיבי משלוח ארקטיים יקרי ערך, וכמו אוקראינה יש מרבצים מינרליים עשירים. לפנמה יש את התעלה שלה. בעזה יש קו חוף ים תיכוני נופי.
"מה ששונה בטראמפ הוא שזה חומרני של מאה אחוז", אמר פרופסור קופצ'ן, שעבד על ענייני אירופה בממשל אובמה. "אין יוטה של אידיאולוגיה באף אחד מזה."
כאשר מקינלי התחיל במלחמת ספרד-אמריקאית, אמר פרופסור קופצ'ן, הוא עשה זאת לכאורה כדי לשחרר את הקובנים מהשלטון הקולוניאלי הספרדי. אפילו כיבוש הפיליפינים, לדבריו, נעשה תחת גלימת "משימה תרבותית".
"זה נטול כל משימה תרבותית," אמר. "סוג זה של גישה עסקית קירחת, שלא מעוטרת בשום אידיאולוגיה, היא חדשה."
