השינוי של ממשלת הלייבור בעזה לא מספיק, אומרים מוסלמים בריטים, חוקרים | חדשות סכסוך ישראל-פלסטין

לונדון, בריטניה – חלימו חוסיין, בת 31, הצביעה למפלגת הלייבור בכל בחירות מאז שהצליחה להצביע. אבל זה נפסק עם הבחירות ביולי 2024.

"הרגשתי שאי אפשר לתמוך במפלגת הלייבור בזמן שהם מימנו ותמכו באופן פעיל ברצח עם… ותמיכה בענישה קולקטיבית (של פלסטינים בעזה) היה בלתי מתקבל על הדעת", חוסיין, מוסלמי בריטי וקצין גיוון והכלה מטוטנהאם בצפון לונדון, אמר לאל ג'זירה.

היא הסבירה כי לקראת הבחירות התמקדו מאמציה במועמדים עצמאיים שהיו פרו-פלסטינים.

כמעט ארבעה חודשים לאחר הבחירות, זה של חוסיין הדעות על הלייבור לא השתנו למרות שהמפלגה נוקטת עמדה שונה במלחמה בשלטון מאשר הממשלה השמרנית הקודמת.

"אני חושבת שהם הודו למחצה בכך שמתרחשים פשעי מלחמה, אבל בכל זאת מנסים לעבור פרצות משפטיות כדי להמשיך לממן ולתמוך בישראל בהתקפת רצח העם שלה על עזה, וזה מבחינתי מטורף", אמרה, בהתייחסה. בְּרִיטַנִיָה השעיית 30 רישיונות ייצוא נשק לישראל בתחילת ספטמבר.

"הם לעולם לא יקבלו את הקול שלי לעולם", הוסיפה.

חוסיין לא לבד.

לפני ארבעה חודשים ניצחה מפלגת העבודה בפיקודו של קיר סטארמר בבחירות הכלליות בהצבעה סופית. אבל למרות הניצחון, המפלגה איבדה תמיכה ממה שהיה מסורתי בסיס תמיכה מרכזי בלייבור: המוסלמים הבריטים נסערים בגלל עמדת המפלגה במלחמה בעזה.

זמן קצר לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר בשנה שעברה, אמר סטארמר לרדיו LBC כי בשל התקיפה יש לישראל את הזכות להגן על עצמה ו"הזכות" לחתוך את המים והחשמל במובלעת, בהתאם ל"חוק הבינלאומי".

אך דבריו עוררו זעם במפלגה ובחבריה, וחלק מחברי המועצה התפטרו. מאוחר יותר הוא הבהיר את הערותיו ואמר כי אינו הציע כי מניעת משאבים חיוניים ראויה.

בפברואר השנה קראה מפלגת העבודה להפסקת אש הומניטרית לאחר לחץ עז ואמרה במניפסט המפלגתי שלה לקראת הבחירות כי היא מתחייבת להכיר במדינה פלסטינית, שתביא לפתרון שתי המדינות עם ישראל.

חמישה מועמדים פרו-פלסטיניים שהתמודדו על כרטיס עצמאי, כולל מנהיג מפלגת הלייבור לשעבר ג'רמי קורבין, נבחרו ביולי, במנדט שנתפס כתוכחה למפלגתו של סטארמר.

מאז, בחודשים הראשונים להנהגתו, הלייבור כייל מחדש את עמדותיה של בריטניה בנוגע למלחמה. ביולי, ה בריטניה חידשה את המימון עבור סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א).

מוקדם יותר השנה, ישראל האשימה כמה עובדי אונר"א בהשתתפות במתקפה על קהילות הגבול שלה ב-7 באוקטובר, שלאחריה הצטרפה בריטניה למספר מדינות מערביות בהשעיית המימון לסוכנות האו"ם.

כמו כן, ביולי הסירה בריטניה התנגדות רשמית לזכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צווי מעצר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשר ההגנה שלו יואב גלנט, לפני שהציגה את השעיית חלק מהיצוא נשק.

עם זאת, השינויים הללו מעטים מדי, מאוחר מדי, אומרים מנהיגים בריטיים מוסלמים ותומכים בהפסקת אש בעזה.

ג'וזף וויליטס, ראש לענייני פרלמנט במרכז ההבנה הערבית-בריטית (Caabu), ארגון ללא מטרות רווח בנושא מדיניות המזרח התיכון הבריטית המקדם יישוב סכסוכים וזכויות אדם, אמר שזה "מדהים" שממשלת בריטניה "לא פועלת" על רקע העלייה במספר ההרוגים והתקיפות הישראליות ברחבי לבנון.

מאז 7 באוקטובר 2023, לפחות 43,204 פלסטינים נהרגו ו-101,641 נוספים נפצעו בעזה. ישראל החלה, מאז סוף ספטמבר, גם בהפצצת שטיחים בחלקים נרחבים של לבנון, תוך שליחת כוחות קרקע לשכנתה מצפון.

"כוונותיה של ישראל לרצח העם וההבטחות המוצהרות לטיהור אתני (עזה) ברורות כשמש, ובכל זאת ישנה גישה עסקית כרגיל לישראל", אמר וויליטס לאל ג'זירה. "ישראל היא לא שחקן בתום לב וגם לא בעלת ברית, ובשום מקרה אין להתייחס אליה ככזו. אסור לבריטניה להיות בעלת ברית או שותפה לזוועות ישראליות".

"תפסיק את כל מכירת הנשק לישראל"

הקריאות לממשלת הלייבור לעשות יותר כדי לעצור את המלחמה גוברת. בשבוע שעבר, יותר מ-100 חברי מועצה מוסלמים ממפלגת העבודה כתב לראש הממשלה סטארמר בקריאה ל"השעיה מיידית ומוחלטת של מכירת נשק לישראל".

"אסור לנו להיות שותפים להפרות הברורות הללו של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. זו החובה המוסרית שלנו לפעול כעת", נכתב במכתב.

וויליטס, בינתיים, אמר כי בעוד שהממשלה הנוכחית הייתה "פחות גרועה באופן שולי" מהממשל הקודם של המפלגה השמרנית, החלטת מפלגת הלייבור להמשיך לאפשר יצוא של חלקי מטוסי קרב מדגם F-35 לישראל מסתכנת בפגיעה באמינותה העולמית כ קול למשפט הבינלאומי. המטוסים הללו, הוא ציין, "הפציצו את עזה ולבנון".

"אם ממשלת בריטניה רואה רצח עם והשמדה מתרחשים בעזה ולא תפעל על ידי הפסקת כל מכירת הנשק לישראל, לעולם לא תוכל לדבר על חוק בינלאומי ומניעת זוועות כשהיא שותפה לזוועות כאלה", אמר.

על פי סקר של סיוע רפואי לפלסטינים (מַפָּה) וקאבו במאי האחרון, 73% מתוך 2,053 האנשים שנסקרו בין ה-1 ל-2 במאי תמכו בהפסקת אש מיידית בעזה, ו-55% רצו להפסיק את מכירת הנשק לישראל במהלך המלחמה.

סנקציות כאופציה

גם מומחים אחרים מאמינים שממשלתו של סטארמר צריכה לבחון צעדים נוספים כדי לחייב את ישראל באחריות לפי החוק הבינלאומי.

לורנס היל-קאות'ורן, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת בריסטול, אמר לאל-ג'זירה כי בעוד שממשלת הלייבור נקטה בעמדה ש"משקפת גם חוק טוב יותר וגם מדיניות טובה יותר" מהממשלה הקודמת, היא עדיין לא הכירה בהתחייבויותיה למשפט הבינלאומי. לסיים "באופן אקטיבי" את המלחמה.

"למרות שההתמקדות הייתה בייצוא נשק לישראל, חשוב לזכור שלבריטניה יש חובות משפטיות בינלאומיות אחרות המחייבות אותה לנקוט בצעדים אקטיביים כדי להביא את המתקפה הנוכחית על עזה לסיומה בהקדם האפשרי", אמר קאות'ורן. , תוך התייחסות לחובתה של בריטניה למשפט ההומניטרי הבינלאומי ובמיוחד לאמנת ז'נבה, המתווה את הדרך שבה יש להתייחס לחיילים ולאזרחים במהלך סכסוך מזוין.

הסיבה לכך היא שיש ראיות ברורות להפרות שיטתיות ומכוונות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי".

כלי אחד, שבו השתמשה בריטניה נגד איראן ורוסיה, הוא להטיל סנקציות על "מנהיגות פוליטית וצבאית ישראלית", אמר.

מוקדם יותר באוקטובר אמר סטארמר כי הוא שוקל להטיל סנקציות על שני מנהיגי ימין קיצוני ישראלים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בשל הערותיהם הנלהבות על הפלסטינים בעזה.

סטארמר נשאל במיוחד על הערותיו של סמוטריץ' באוגוסט, שבהן אמר שפלסטינים מורעבים בעזה "עשויים להיות צודקים ומוסריים" כדי להחזיר את השבויים הישראלים במובלעת. באותו חודש קרא בן-גביר לישראלים מהתנחלויות בלתי חוקיות שנחשדו בהריגת פלסטיני בן 19 בגדה המערבית הכבושה "גיבורים".

מאז שסטארמר הגיב על הסנקציות, בריטניה לא נקטה כל פעולה נגד שני השרים הישראלים.