נראה שישראל עשויה להפחית את עוצמת המלחמה שלה בעזה – בדיוק כפי שקרב נוסף שהיא מנהלת מסתיים.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ציין בראיון טלוויזיה ביום ראשון כי בכוונתו להעביר חלק מכוחות המדינה לגבול הצפון כדי להילחם בארגון הצבאי הבסיסי בלבנון, חיזבאללה. לולא המלחמה בעזה, יכול להיות שהסכסוך הזה היה כבר משך את תשומת הלב של העולם. שר ההגנה הישראלי יואב גלנט מבקר השבוע גם בוושינגטון בין השאר כדי לדון בהשלכות של ההסלמה עם גורמים אמריקאים.
אבל במסגרת אותו ראיון ואחר שבא לאחריו ביום שני, מסר נתניהו, באופן טיפוסי, הצהרות סותרות לגבי כוונותיו לגבי עתיד המלחמה בעזה.
בראיון הראשון ביום ראשון, נראה היה שנתניהו פוסל הפסקת אש קבועה בעזה, שהיא דרישה מהעסקה המוצעת שהנשיא ג'ו ביידן קבע בחודש שעבר, שתחזיר את בני הערובה הישראלים הנותרים. אבל המנהיג הישראלי אמר גם כי הצבא יפסיק את פעילותו בעזה בקרוב.
"השלב האינטנסיבי של המלחמה יסתיים בקרוב מאוד… אבל זה לא אומר שהמלחמה תסתיים", אמר נתניהו. "אני מוכן לעשות עסקה חלקית, שתחזיר חלק מהאנשים אלינו. זה לא סוד. אבל אנחנו מחויבים להמשיך במלחמה לאחר הפסקת האש".
עם זאת, ביום שני, נראה שנתניהו חזר במקצת מהדברים הללו.
"אנחנו מחויבים להצעה הישראלית לעסקת בני ערובה שהנשיא ביידן בירך עליה, עמדתנו לא השתנתה. הדבר השני, שאינו סותר את הראשון, לא נסיים את המלחמה עד שנחסל את חמאס". אמר בנאום בפני הפרלמנט הישראלי.
להחזיק בשתי התפקידים בלתי אפשרי, ומשאיר מעט בהירות היכן עומד נתניהו.
אולם דבר אחד שהתברר יותר ויותר, הוא שמלחמתה של ישראל עוברת לשלב חדש, המוכתב בעיקר על ידי הגברת המתיחות לאורך הגבול הצפוני של ישראל עם לבנון.
האם בקרוב תהיה הפסקת אש בעזה?
נתניהו עשוי לומר בפומבי כי הוא בעד הסכם הפסקת אש. אבל מירב זונשיין, אנליסטית בכירה בישראל בקבוצת המשבר הבינלאומית, אמרה כי על הקהילה הבינלאומית לקחת כל דבר מהתבטאויות של נתניהו ב"גרגרת מלח" וכי ייתכן שמעשיו יהיו מאלפים יותר מבחינת פענוח כוונותיו בעזה.
"אנחנו יכולים להסתכל איך הוא ניגש למצב מההתחלה, כלומר שהוא לא מעוניין באסטרטגיה במלחמה הזו שיש בה איזושהי משחק קצה, שיש לה איזושהי אסטרטגיית יציאה, שמתעדפת את בני הערובה", היא אמר.
פעולותיו של נתניהו עד כה עולות בקנה אחד עם ה תוכנית תלת-שלבית לעזה הוא ויועציו קבעו בתחילת המלחמה: ראשית, מחיקת היכולות הצבאיות והממשלתיות של חמאס בעזה (מטרה שהרבה מומחי ביטחון, כולל בישראל, להאמין שזה בלתי אפשרי); שנית, "חיסול כיסי התנגדות" בעזה באמצעות לחימה בעצימות נמוכה יותר; ושלישית, "יצירת משטר בטחוני חדש" בעזה שיסיר את "אחריותה של ישראל לחיי היום-יום" שם.
ישראל עדיין לא השיגה אפילו את היעד הראשון שלה. במובן זה, ייתכן שלנתניהו אין כל כוונה לחתום על הסכם הפסקת אש בקרוב, גם אם ישראל עשויה לצמצם במידת מה את פעילותה בעזה. זה בגלל שהוא מסתמך על קואליציה ימנית דתית לאומנית שרוצה שהמלחמה תימשך. הקואליציה הזו מחזיקה אותו בשלטון על רקע קריאות נרחבות בישראל הקדמת הבחירות והתפטרותו לאחר המלחמהוכן מגן עליו מפני א משפט שחיתות מתמשך.
אבל הצהרותיו הפומביות סימנו לפעמים שהוא מוכן לקיים הפסקת אש קבועה. זה עשוי להיות ניסיון להרגיע את משפחותיהם של בני הערובה הישראלים שנותרו ואת ארה"ב, בעלת בריתה הקרובה ביותר של ישראל שעל תמיכתה הצבאית והפוליטית היא מסתמכת. משפחות בני ערובה הגבירו לאחרונה את הלחץ על נתניהו לקבל הסכם הפסקת אש שתחזיר את יקיריהם השבויים הביתה. ביידן גם הטיל את משקלו מאחורי הצעת הפסקת אש ורוצה לראות את המלחמה הסתיימה, באופן אידיאלי לפני הבחירות בארה"ב בנובמבר.
נתניהו "מנסה לאותת מיד לבידן ולעולם שהוא מוכן ללכת על עסקה, אבל עדיין לדאוג לבסיס שלו ולאינטרסים הפוליטיים שלו בכך שהוא לא מסכים לעסקה", אמר זונשיין.
כל זה מצביע על כך שהפסקת אש לא תהיה קרובה. אבל בכל יום שישראל דוחה הפסקת אש, האיום בגבולה הצפוני עם לבנון גובר.
כבר חודשים שישראל נסחרת עם אש חיזבאללהארגון אסלאמיסטי מיליטנטי ומפלגה פוליטית לבנונית הנתמך על ידי איראן.
חיזבאללה, שמוגדר כארגון טרור על ידי מדינות רבות, פתח תחילה בקמפיין שלו ואמר שהוא "סולידריות עם ההתנגדות הפלסטינית המנצחת". הקבוצה אמרה כי היא לא תוותר על התקפותיה על גבולה הצפוני של ישראל עד שתושג הפסקת אש בעזה. אבל זה הולך וגדל חסר סבלנות עם משא ומתן להפסקת אש שבו נראה כי חמאס וישראל לא מתכנסים להסכם, שמונה חודשים לתוך המלחמה בעזה.
עד כה, כפי שניסח עמיתי ג'ושוע קיטינג, האבדות והעקירות בבני אדם בישראל ובלבנון שנגרמו כתוצאה מהקרב הצפוני הזה היו נמוכים משמעותית מהמחיר הנורא בדרום. אבל זה "יכול היה להיות – ואולי עדיין – הרבה יותר גרוע ממה שהיה, בהתחשב בכוח הצבאי של שני הצדדים".
נראה היה שנתניהו לא הצביע על פלישה קרקעית ללבנון בפתח. אבל הסלמה אינטנסיבית עם חיזבאללה עלולה להיות הרת אסון, כפי שיעידו המלחמות הקודמות של ישראל עם חיזבאללה ב-1996 וב-2006. שני הקונפליקטים האלה היו מעורבים אבדות כבדות של אזרחים בלבנון, והותירו יותר מ-1,200 הרוגים.
זה יהיה גם כתם שחור על ארה"ב, שתמכה בישראל מתחילת המלחמה ומילאה תפקיד מוביל במשא ומתן להפסקת האש במטרה לשמור על יציבות במזרח התיכון. במהלך שמונת החודשים האחרונים, פקידים אמריקאים אוהבים את היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הדגישו שוב ושוב שאחת המטרות המרכזיות של ארה"ב היא "לנסות למנוע מהסכסוך הזה שנמצא כיום בישראל ובעזה מלהסתובב לסכסוך אזורי".
"ארה"ב צריכה להתייחס ברצינות להצהרות ופעולות ישראליות – ולנקוט פעולות משלה כדי לרסן את הפזיזות של ישראל", אמר ת'נאסיס קמבניס, מנהל צוות החשיבה המתקדם Century International. "ממשלת ארה"ב מעורבת יותר ויותר בפשעי המלחמה (לכאורה) של ישראל, ובמה שהוכח כאסון הומניטרי ובנוסף כטעות אסטרטגית אפית".
כעת, הן בישראל והן בחיזבאללה מתכוננים לאפשרות שפעולות האיבה שהכילו עד כה בגבול עלולות להסלים למלחמה מלאה, כזו שעלולה לבלוע את כל המזרח התיכון. לאחרונה שחרר חיזבאללה צילומי מזל"ט של בסיס צבאי ישראלי, מה שמצביע על כך שיש פערים במערכת ההגנה האווירית של המדינה שהקבוצה יכולה לנצל. ישראל, בינתיים, מתכננת להעביר את הכוחות הפרוסים כעת בעזה לגבולה הצפוני.
