השנאה הגיעה ברוקלין גבהים בארבע לפנות בוקר ביום רביעי בצורה של לפחות שתי דמויות רעולי פנים שעברו בחשכת הבוקר המוקדמת כשהם מניפים מיכלים של ספריי צבע אדום.
השכונה הזו של אבנים חומות אלגנטיות ובנייני דירות מפוארים ממש בצד השני של הרחוב גשר ברוקלין מתחתית מנהטן היה בשנים עברו ביתם של גדולי ספרות כגון וולט ויטמןWH Auden, ו נורמן מיילר. הרקיע הנוכחי שלה כולל שורה של שחקנים מהרשימה A, כולל מאט דיימון, אדם דרייברופול ג'יאמטי.
הדמויות רעולי פנים חמקו לרחוב היקס ונכנסו לחצר של קו-אופ יוקרתי בן שש קומות שבו לנה דנהאם של התוכנית של HBO בנות חיו עד 2017. התושבים הנוכחיים כוללים דמות מעולם האמנות שאמורה להיחגג על ידי כל מי שחוו את הזוועה של פשע השנאה המפלצתי ביותר בתולדות העיר: הפיגוע במרכז הסחר העולמי.
לאחר ה-11 בספטמבר, עמותת האמנות הציבורית Creative Time, בראשות אן פסטרנק, הזמינה פרויקט בשם "מחווה באור" שציין את יום השנה של שישה חודשים למתקפה עם קורות תאומות שתוארו כ"פירים החזקים ביותר של אור שהופק אי פעם מכדור הארץ." הם ירו ארבעה קילומטרים לשמי הלילה מקרקע אפס ולראות אותם היה להרגיש מיד כמה אבדה בגלל שנאה עיוורת וכמה שרד למרות זאת. האורות האירו שוב ביום השנה הראשון, וכך גם כל שנה לאחר מכן.
פסטרנק המשיך והפך למנהל מוזיאון ברוקלין, אשר לאחרונה היה מטרה על ידי פעילים פרו-פלסטיניים שתלונותיהם כלפי המוסד נראות יותר תואנה אנטישמית מאשר מחאה לגיטימית.
פשוט קראו את השטויות שהארגון Within Our Lifetime הציע באתר האינטרנט שלו כדי להסביר הפגנה שערך מחוץ למוזיאון בשבוע שעבר:
"למרות טענתו להיות מוסד תרבותי 'מתקדם', אנו יודעים שבאמצעות הנהגתו, נאמניו, נותני החסות והתורמים שלו, המוזיאון הזה מושקע עמוק ושותף בקולוניזציה המתמשכת, הטיהור האתני ורצח העם של העם הפלסטיני".
במהלך ההפגנה נעצרו מספר אנשים לאחר שנכנסו למוזיאון.
כפי שהקבוצה מספרת זאת, "שותפותו של מוזיאון ברוקלין לרצח העם הזה נתקלה בהסלמה מתמשכת".
"אם אתה לוקח שלום מהעם, אנחנו לוקחים שלום ממך", הצהירה הקבוצה לאחר מכן, מבלי להציע הרבה בדרך של קשר קונקרטי לסכסוך המתמשך.
בשעה 4 לפנות בוקר ביום רביעי, הסופר בבניין השיתופי שבו מתגורר פסטרנק התעוררה על ידי תושבת שהייתה בדרכה לחדר הכושר כשראתה שוונדלים ריססו את החלק החיצוני בצבע אדום. הם כתבו בשבלונות את ההודעה "דם על הידיים שלך" על השביל וצבעו שני משולשים אדומים הפוכים ליד הכניסה. משולשים כאלה משמשים את חמאס לסימון מטרות צבאיות ישראליות. הם גם תלו כרזה מעבר לכניסה.
אן פסטרנק
מוזיאון ברוקלין
לבן-עליון
צִיוֹנִי
המשטרה הגיבה והסופר – שרק יזדהה בפני The Daily Beast כדניאל – הראה לשוטרים סרטון ממצלמות מעקב שמקיפות את החצר. הצילומים תפסו את מלוא 90 השניות של התקיפה, אך מסכות הסתירו את פני החשודים.
דניאל דיווח שפסטרנק לא היה בזמן הפיגוע. הוא הוריד את כרזה השנואה ושכר חברה שבדרך כלל מנקה אחרי שריפות כדי לטפל בצבע האדום.
"כולם צריכים לכעוס", אמר ל"דיילי ביסט".
הוא לא ראה שום קשר בין פסטרנק – או מוזיאון ברוקלין – לבין עַזָה.
"מה זה קשור למה שקורה?" הוא שאל.
שכנה בשם סטייסי מנקו עצרה גם היא לסקור את הסצינה בזמן שהסתובבה עם הכלב שלה, ווסלי. היא סיפרה ל"דיילי ביסט" שהיא גרה בברוקלין הייטס כבר 30 שנה ורק נתקלה אנטישמיות לראשונה לפני מספר ימים. היא לבשה כוכב יהודי בדרך הביתה מהטריידר ג'ו כשחלפה על פני גבר בכאפייה.
"הרגשתי משהו רטוב," היא נזכרה. "הוא ירק עליי."
שכנה מרחוב פורמן הסמוך שרק תמסור את שמה כשקייטי הגיעה עם בתה בת ה-5. קייטי דיווחה על המפגש האחרון שלה עם אנטישמיות.
"מישהו לקח לנו את המזוזה", אמרה, והוסיפה כי היא ניתנה לבעלה על ידי סבו וסבתו במינסוטה והיא עמדה ליד דלתם מאז שנישאו.
"זה מאוד מרגיז," אמר מנקו.
קייטי ובתה המשיכו במעלה הרחוב עטור העצים לדירה שכבר לא הייתה לה מזוזה בשכונה הידועה יותר בסלבריטאים מאשר בשנאה. הצוות שמר על הצבע האדום מחוץ לבניין של ידוען מעורר הערצה מסוג אחר.
פסטרנק לא הגיב להודעות טלפון ומייל לתגובה מהדיילי ביסט. אבל היא כן הוציאה הצהרה.
"במשך מאתיים שנה, מוזיאון ברוקלין פעל לטיפוח הבנה הדדית באמצעות אמנות ותרבות, ותמיד תמכנו במחאה שלווה ובדיאלוג פתוח ומכבד", אמרה. "לאלימות, ונדליזם והפחדה אין מקום בשיח הזה".
גם מגורים של שלושה מחברי הנהלת המוזיאון הושחתו.
"רק היהודים", ציינה מנקו כשעמדה מחוץ לביתו של פסטרנק, שם הגיעה השנאה לגבהים.
