התבוסה של נציג ג'מאל באומן בניו יורק שולחת מסר ברור לפוליטיקאים מתקדמים נוכחיים ושאפתנים ברחבי המדינה: זה אנטישמיות זה לא רק מוסר רע, זו גם פוליטיקה גרועה.
בתור החבר הראשון במה שנקרא "חוּלִיָה"כדי להפסיד בפריימריז דמוקרטי, הספירלה כלפי מטה של באומן וההדחה האולטימטיבית של באומן חייבות לשמש כעת כקריאה ברורה לשאר השמאל. התנועה שלנו להתקדמות, העבודה שלנו לקידום צדק חברתי, גזעי, כלכלי, מגדרי וסביבתי באמריקה, תיכשל אם לא נפעל למיגור האנטישמיות הממאירה העוברת גרורות בתוכה.
זה היה מזעזע לראות שחלק הטוענים בפזיזות למעטה הפרוגרסיביות הם הכי לא מתנצלים באדישותם – או לפעמים, בזדון – כלפי סבל, טראומה וקורבנות יהודיים.
מצביעים מתקדמים ברחבי הארץ מודאגים בצדק מהאגף השמאל הקיצוני של התנועה שלנו המתכחש לאלימות מינית, מאמצים בעיוורון נרטיבים של "התנגדות" ו"דה-קולוניזציה" התומכים בטרור, לועגים וחוסמים סטודנטים יהודים בקמפוסים של המכללות, ומפגינים באלימות מחוץ לבתי הכנסת. ועסקים בבעלות יהודית. הדי ההיסטוריה קשים מכדי להתעלם מהם.
בסוף השבוע הזה, בזמן שהנציג באומן צעק השמצות מקודדות אנטישמיות כמו "הרבים נגד הכסף" מבמה בדרום ברונקס, המון פרו-חמאס תקף יהודים מחוץ לבית כנסת בשכונה יהודית כבדה בלוס אנג'לס – על באותו יום שבו קיים טקס לציון פריצת הדרך של בית הכנסת החדש "עץ החיים" בפיטסבורג, שחווה את ההתקפה הקשה ביותר על הקהילה היהודית בהיסטוריה האמריקאית.
בזמן שאנו מנציחים ובונים מחדש לאחר המתקפה הנתעבת הזו מהימין הקיצוני, אנו חווים בו זמנית פוגרום בהילוך איטי המגיע מהשמאל הרדיקלי. אנטישמיות אלימה מגיעה מכל כיוון ומאיימת על יסודות החברה הליברלית שלנו. מדינה שאינה יכולה להגן על מיעוטים אתניים ודתיים לא יכולה לתפקד כדמוקרטיה.
הסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה (DSA) – שמתיימרים להילחם למען צדק חברתי, ומהם על פי הדיווחים באומן עדיין טוען לחברות—עשו הכל בכוחם ל למסד את האנטישמיותמה שהופך אותו לסוגיית מבחן לקמוס עבור אקטיביזם פרוגרסיבי ונידוי מיליוני אמריקאים יהודים – אנשים עם מסורת ארוכת שנים של מנהיגות ותמיכה במאבקים מוצלחים למען צדק, שוויון וחירות.
לקחי ההיסטוריה ברורים, וראינו אותם חוזרים על עצמם לעתים קרובות מדי בעבר הקרוב: ה מפלגת הלייבור הבריטיתה מפלגת הירוקים הקנדיתה תנועת זריחהה מצעד נשים וה תנועה לחיים שחורים כולנו שקועים במחלוקות הקשורות לאנטישמיות במהלך השנים האחרונות, ואנחנו – נשים, חברות בקהילות להט"ב, אנשים שחורים וחומים, מהגרים ופליטים, כל מי שחווה אלימות משטרתית, חוסר ביטחון תזונתי או אי שוויון הקשורים לאקלים – כולנו משלמים את המחיר.
אלו מאיתנו שנלחמו למען האג'נדה הפרוגרסיבית מכירים זה מכבר את האיומים העומדים בפני כוחות בתנועה השמרנית שפועלים להחזיר זכיות קשות לזכויות הצבעה, שוויון להט"ב, חופש רבייה, שוויון בריאות וצדק גזעי. . גורמים אנטישמיים בתוך התנועה הפרוגרסיבית שלנו מקשים באופן אקספוננציאלי על המאבקים שלנו לצדק על ידי הפניית תשומת הלב והמשאבים מהקואליציות שלנו, תוך מתן מזון לגיטימי לאלה היוצרים מלחמות תרבות מתוך התקדמותנו בנושא זכויות האזרח והאדם.
במילים פשוטות, אנטישמיות מתקדמת פוגעת במטרותינו, תוך שהיא עוזרת להכניס לשלטון אנשים שמתנגדים לאג'נדה המתקדמת שלנו.
זו הסיבה, בעונת הפריימריז הזו, מצביעים פרוגרסיביים באמת משמיעים את קולם וטוענים מחדש, הן עבור התנועה הפרוגרסיבית והן עבור המפלגה הדמוקרטית, מה זה אומר להיות פרוגרסיבי באמת ובאופן עקבי. פרוגרסיבים כנים אומרים "לא בשמנו" לנורמליזציה של האנטישמיות – בדיוק כפי שאנו עושים לגבי כל שאר הקבוצות המודרות נגד כל שאר צורות השנאה.
פרוגרסיבים אמיתיים מגנים את הדלקת הגז והאלימות נגד יהודים, בין אם נעשה בשם "אנטי-ציונות", רגש "אנטי-ישראלי", כביקורת על המדיניות הישראלית, או מכל סיבה אחרת. פרוגרסיבים אמיתיים נלחמים באלימות, תקיפות מיניות, רצח, חטיפה וכל צורות של שנאה בתשוקה ופותרים את המאבק הזה שמגיע לו ודורש. פרוגרסיבים אמיתיים דוחים מסגרות בינאריות שמביאות לדה-הומניזציה של אנשים ופועלות לקידום זכויות אדם, הזדמנויות, צדק ושחרור קולקטיבי לכולם – לישראלים ולפלסטינים ולכל השאר.
פרוגרסיבים אמיתיים, בין אם הם יהודים ובין אם לא, עוסקים יותר בגיוס, ביתר אגרסיביות מאי פעם, להשיב את התנועה הפרוגרסיבית מהאלמנטים הרדיקליים של הפילוג ההורסים את יכולתנו לקדם קידמה וצדק עבור כל האמריקאים – ומעצימים את כוחות התיאוקרטיה. , סמכותיות ועליונות לבנה שמאיימים על כולנו.
יש כאלה שמאמינים בצדק ודוגלים בלהט בצדק, שנפגעו במטרה כה מרושעת על ידי אנטישמים בשמאל הקיצוני, עד שהם מאמינים שהתנועה הפרוגרסיבית הייתה מעוותת מכדי לתקן. אבל התבוסה של נציג באומן צריכה לשמש תזכורת לכך שזה תלוי בנו, הפרוגרסיביים האמיתיים, לתבוע מחדש את התנועה שלנו, להגן על שלמותה, לסרב לוותר על המרחב. עלינו לדרוש מהפרוגרסיביים הכוזבים הללו לעזוב. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעזוב את עצמנו.
מצביעים דמוקרטיים השמיעו את קולם ברובע הקונגרס ה-16 בניו יורק. כעת כל העיניים יהיו על ה-1 של מיזורי, שם חבר אחר ב"סקוואד", הנציג קורי בוש, עומד בפני אתגר ראשוני תחרותי.
ואחרי זה, הזרקור יהיה על הוועידה הלאומית הדמוקרטית בשיקגו באוגוסט. שם, אנו מקווים שהפרוגרסיבים האמיתיים יקומו ויעמדו איתנים למען הערכים הדוחים שנאה, מאמצים צדק ויוכלו לפעול לבנייה מחדש של תנועה מכילה באמת שמקבלת בברכה את כל מי שרוצה להילחם למען הקידמה – כולל יהודים וציונים.
