סגן נשיא ארצות הברית ומועמד המפלגה הדמוקרטית קמאלה האריס יתמודד מול הנשיא לשעבר והמועמד הרפובליקני דונלד טראמפ עבור הראשון שלהם – ואולי היחיד – דיון נשיאותי לפני הבחירות בנובמבר. השניים מעולם לא נפגשו בעבר.
טראמפ התווכח בעבר עם הנשיא ג'ו ביידן ב-27 ביוני. ביידן נשר לאחר מכן מהמירוץ ביולי והוחלף על ידי האריס.
הדיון בין טראמפ להאריס, בהנחיית חדשות ABC, יתקיים ביום שלישי בשעה 21:00 שעון ארה"ב (01:00 GMT ביום רביעי) במרכז החוקה הלאומי בפילדלפיה, פנסילבניה.
נתוני הסקרים האחרונים מראים ששני המועמדים העיקריים במירוץ לנשיאות נעולים בחום כמעט מת, הן ברמה הלאומית והן בשורה של מדינות נדנדות שצפויות לקבוע את תוצאות הבחירות. בחירות ב-5 בנובמבר.
מבקרים רבים טענו כי הדיון ביום שלישי עשוי להיות רגע מכונן בקמפיין, כאשר עשרות מיליוני מצביעים בארה"ב מתכוונים לצפות במועמדים בשאלות וסוחרים בשאלות. אבל אם נותרו פחות מחודשיים ליום הבחירות, האם הדיון יכול לשנות את תפיסת הבוחרים של שני המועמדים?
הנה מה שמספרים לנו עשרות שנים של דיונים נשיאותיים, סקרים ומחקרים:
האם דיונים נשיאותיים משנים את תוצאות הבחירות?
בסך הכל, מחקרים מראים שהתשובה היא לרוב לא.
פרופסור חבר בבית הספר לעסקים של הרווארד וינסנט פונס ופרופסור עוזר קרוליין לה פנק-קלדיצ'ורי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי העריכו סקרים לפני ואחרי בחירות ב-10 מדינות, כולל ארה"ב, בריטניה, גרמניה וקנדה, משנת 1952 – השנה של הדיון הנשיאותי המשודר הראשון בארה"ב – עד 2017.
התוצאות הראו כי דיונים בטלוויזיה לא השפיעו באופן משמעותי על בחירת הבוחרים.
"יש תפיסה שדיונים הם הכלי הדמוקרטי הנהדר הזה שבו הבוחרים יכולים לגלות במה המועמדים מייצגים ועד כמה הם באמת טובים", צוטט פונס במאמר מ-2019 של בית הספר לעסקים של הרווארד. "אבל אנחנו מגלים שלוויכוחים אין כל השפעה על אף קבוצת בוחרים".
ניתוח פורסם בשנת 2013 על ידי אוניברסיטת מיזורי לתקשורת הפרופסורים מיטשל מקיני ובנג'מין וורנר שקלו תשובות לסקר של סטודנטים לתואר ראשון מאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב בין השנים 2000 ל-2012.
גם הם גילו שלדיונים בבחירות הכלליות הייתה השפעה מועטה מאוד על העדפת המועמדים, כאשר בחירת המועמדים נותרה ללא שינוי עבור 86.3% מהמשיבים לפני ואחרי הצפייה בדיון.
הצפייה בדיון עזרה ל-7 אחוזים מהנשאלים שלא החליטו למי להצביע לקבל החלטה. רק 3.5 אחוז מהמשיבים עברו ממועמד אחד לאחר.
ובכל זאת, היו מקרים שבהם דיונים הגבירו את הסיכויים של מועמדים ספציפיים. תשאל את ברק אובמה.
בום אובמה
במירוץ לנשיאות ב-2008, הצליח אובמה להגיע להובלה משמעותית ימים לאחר הדיון הראשון, שהתקיים ב-26 בספטמבר 2008.
בעוד אובמה הוביל בתחילה בסקרים, המתחרה הרפובליקאי ג'ון מקיין השיג את הפער, ושני הסנאטורים היו צווארים מה-9 עד ה-14 בספטמבר, לפי מרכז המחקר Pew. אובמה עמד על 46 אחוזים, לעומת 44 של מקיין.
לעומת זאת, בין ה-27 ל-29 בספטמבר, אובמה זינק ל-49%, ומקיין ירד ל-42%.
אבל מה מספרים לנו מחזורי הבחירות האחרונים על ההשפעה של דיונים נשיאותיים על בחירת הבוחרים?
דיונים לנשיאות 2020: כמעט ללא שינוי
- טראמפ וביידן נעלו צופרים בשני ויכוחים לפני הבחירות האחרונות לנשיאות, כשהם מתמודדים מולם 29 בספטמבר ו 22 באוקטובר2020.
- סקר שנערך על ידי אוניברסיטת מונמות' מניו ג'רזי לפני הדיון הראשון הראה כי 87 אחוז מהמצביעים שנסקרו אמרו שהדיון לא צפוי להשפיע על הצבעתם.
- הסקר של מונמות' הוכיח שהוא נכון. פלטפורמת ניתוח ההצבעות FiveThirtyEight של סקרי הבחירות לנשיאות בשנת 2020 הראה שב-28 בספטמבר 2020, ביידן עמד על 50.1 אחוזים וטראמפ על 43.2 אחוזים. ב-30 בספטמבר, ביידן עמד על 50.5 וטראמפ על 42.9.
- באופן דומה, מספרי הסקרים של שני המועמדים כמעט ולא השתנו לפני ואחרי הדיון השני.
- ביידן ניצח בבחירות 2020 עם 51.3 אחוזים מהקולות הפופולריים הלאומיים ו-306 קולות של מכללת האלקטורים.
מה הוויכוחים הנשיאותיים של 2016 אומרים לנו
- הדמוקרטית הילרי רודהם קלינטון וטראמפ הסתכמו בשלושה ויכוחים סוערים לפני שמונה שנים.
- 26 בספטמבר 2016, היה דיון ראשון. שני המועמדים הסתכלו על כל דבר, החל מהפער הגזעי בארה"ב ועד להערותיו המזלזלות של טראמפ על זוכה בתחרות היופי. קלינטון הייתה במתקפה, טראמפ מתגונן.
- רוב הדיווחים בחדשות ביום שאחרי העלו כי קלינטון שלטה בדיון. אבל לפי ממוצע הסקרים של FiveThirtyEight לשנת 2016, הביצועים האלה בקושי הזיזו את המחט. קלינטון עמד על 42.4 אחוזים ואילו טראמפ עמד על 40.5 אחוזים ב-25 בספטמבר. עד 27 בספטמבר, קלינטון עמד על 42.5 לעומת 41 אחוזים של טראמפ.
- עד 8 באוקטובר 2016, הפער בין השניים גדל: קלינטון עמד על 44.8 אחוז וטראמפ על 39.8. הדיון השני התקיים ב-9 באוקטובר, אך לא הדיון הזה ולא הדיון השלישי ב-19 באוקטובר שינו הרבה את מספרי הסקרים.
- ב-18 באוקטובר, קלינטון עמד על 45.5% וטראמפ על 38.9%. עד 21 באוקטובר, המספרים של קלינטון נותרו ללא שינוי בעוד שטראמפ עמד על 39.1 אחוזים. סקרי דעת קהל הראו כי המירוץ מתהדק מעט בימים האחרונים של הבחירות, כאשר קלינטון עדיין מובילה בנוחות.
- ביום הבחירות – 8 בנובמבר – קלינטון השיגה 48 אחוזים מהקולות הפופולריים לעומת 46 אחוזים של טראמפ, אך טראמפ זכה בהצבעה המכרעת במכללת הבחירות תחת שיטת הבחירות העקיפות לנשיאות בארה"ב.
מה עם הדיונים של 2024?
לקראת הדיון ב-27 ביוני, ביידן עקב אחרי טראמפ בהפרש קטן, על פי ממוצעי סקרים שערכה FiveThirtyEight.
עם זאת, ביידן היה קיבל ביקורת רבה על תפקודו בדיון. הוא נראה אבוד, מלמל ולעתים לא היה קוהרנטי. מ-27 ביוני עד 9 ביולי, טראמפ זכה בכ-2 נקודות אחוז והיה ב-42.1 אחוזי תמיכה, לעומת 39.9 אחוזים של ביידן.
אולם מאז שהריס הפך למועמד הדמוקרטי, המירוץ השתנה באופן דרמטי.
ב-24 ביולי, שלושה ימים לאחר יציאתו של ביידן מהמירוץ, האריס עמד על 44.9 אחוזי תמיכה בעוד שטראמפ עמד על 44. הפער גדל מאז. נכון ליום שני, האריס עמד על 47.2 אחוזים, לעומת 44.3 אחוזים של טראמפ, על פי ממוצע FiveThirtyEight.
האם דיונים נשיאותיים חשובים?
גוף גדול של מחקרים מצביע על כך שהסיבה העיקרית לכך שדיונים נשיאותיים בדרך כלל לא משפיעים יותר מדי על הבוחרים היא בגלל שרוב המצביעים שמתכוונים להופעות הטלוויזיה האלה כבר מחויבים למועמד.
עם זאת, הם יכולים לעזור לבוחרים המתלבטים ליצור העדפה. וכאשר מועמד אינו ידוע יחסית, כפי שהיה המקרה עם אובמה ב-2008 או הדמוקרט ג'ון קנדי ב-1960, דיונים נשיאותיים יכולים להשפיע על האופן שבו מועמד נתפס על ידי הבוחרים.
ב-1960, קנדי והרפובליקני ריצ'רד ניקסון השתתפו בארבעה דיונים נשיאותיים. ניקסון היה סגן הנשיא תחת הנשיא היוצא דווייט אייזנהאואר. נרטיב נרחב שעלה מאותם ויכוחים מצביע על כך שקנדי הצעיר והנמרץ יותר זכה לפופולריות על פני ניקסון בקרב אלו שצפו בוויכוחים בטלוויזיה, למרות שניקסון הצליח טוב יותר בקרב המצביעים שהאזינו לרדיו. ניתוח של חוקרים מאוניברסיטת פרדו באינדיאנה מעלה שאחת הסיבות לכך הייתה שקנדי "הופיע טוב יותר בטלוויזיה מאשר ניקסון".
