נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שנבחר בבחירות דמוקרטיות במאי 2019 ברוב של 73%, הצהיר אתמול (ראשון) במסיבת עיתונאים בקייב כי הוא מוכן לוותר על תפקידו כנשיא אם הדבר יביא שלום לאוקראינה או יבטיח את צירופה לברית נאט"ו. ההצהרה הדרמטית, שהפתיעה רבים בזירה הבינלאומית, ניתנה ערב ציון שלוש שנים לפלישה הרוסית לאוקראינה, ועל רקע משבר מתעצם ביחסים עם ממשל טראמפ וחידוש השיחות בין ארה"ב לרוסיה.
"אם זה יביא שלום לאוקראינה, אם באמת צריך שאעזוב את התפקיד – אני מוכן", הצהיר זלנסקי. "אני יכול להחליף זאת בחברות בנאט"ו, אם תנאים כאלה קיימים, מיידית, כדי שלא נצטרך דיונים ארוכים. אני מתמקד בביטחון אוקראינה היום, לא בעוד 20 שנה, ואין בכוונתי להישאר בשלטון לעשורים".
בשיחה עם עיתונאים, הוסיף זלנסקי כי הוא מעוניין להיפגש עם טראמפ עוד לפני פגישתו הצפויה של הנשיא האמריקני עם פוטין בעוד מספר שבועות. "אני רוצה מאוד שטראמפ יהיה שותף של אוקראינה, ולא רק מתווך בינינו לבין מוסקבה", אמר זלנסקי. "להיות מתווך בלבד – זה לא מספיק".
לפי הערכות בתקשורת הבינלאומית, הצהרתו של זלנסקי נובעת לאור לחץ רב מכמה כיוונים. הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי בכירים אירופאים דחקו בזלנסקי לרכך את עמדותיו מול טראמפ, מחשש שהנשיא האמריקאי יגיע להסכם עם רוסיה "מעל ראשה" של אוקראינה. על פי הפייננשל טיימס, "ההצעה המפתיעה להתפטר, למרות שאינה סבירה נוכח הסיכויים הקלושים להצטרפות לנאט"ו, מעידה על הלחץ הקיצוני המופעל על המנהיג האוקראיני בזמן שארה"ב ממהרת לגבש עסקת שלום עם מוסקבה".
הצהרתו של זלנסקי באה בעקבות אירועי השבוע הקודם שהיה סוער במיוחד ביחסי ארה"ב-אוקראינה. במהלך השבוע קיים ממשל טראמפ שיחות ישירות עם רוסיה בסעודיה, מבלי לשתף את אוקראינה באף מובן ודרך. מהלך זה עורר זעם באוקראינה ובקרב בעלות בריתה באירופה. במקביל, לאחר הקנטת טראמפ את זלנסקי, שהובילה לביקורת ומענה חזרה מהשני באשר לראשון, טראמפ הוריד את הכפפות וכינה את זלנסקי "דיקטטור" תוך שהוא מאשים אותו בדחיית הבחירות, ולצד הטענה לפיה שיעור התמיכה בנשיא האוקראיני עומד על 4% בלבד. "לא נעלבתי", השיב זלנסקי בהומור באמרו שרק "דיקטטור היה נעלב".
זאת ועוד, בצעד שעורר זעם באוקראינה ובאירופה, קיים ממשל טראמפ שיחות ישירות עם רוסיה בסעודיה, מבלי לשתף את קייב. שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', אף הצהיר כי "צירופה של קייב לנאט"ו אינו ריאלי" וכי על אוקראינה לוותר על חלק מהשטחים שנכבשו על ידי רוסיה מאז 2014.
על פי רשת אקסיוס, מהלכיו של טראמפ מסמנים שינוי דרמטי במדיניות ארה"ב: "בכל זמן אחר ב-80 השנים האחרונות, היה בלתי נתפס שנשיא אמריקאי ילחץ לפגישה עם פוטין תוך כדי שהוא מכנה את זלנסקי דיקטטור". בממשל טראמפ אף נשמעים קולות הקוראים לזלנסקי לעזוב את אוקראינה "מיד, עדיף (שיילך) לצרפת", כך דיווח הניו יורק פוסט מפי מקור בסביבת הנשיא האמריקני.
השינוי בעמדה האמריקאית בא לידי ביטוי גם בזירה הדיפלומטית באו"ם. על פי דיווח באקסיוס, ארה"ב פועלת נגד הצעת החלטה שהגישה אוקראינה לציון שלוש שנים לפלישה הרוסית, ובמקומה מקדמת נוסח חלופי שאינו מזכיר כלל את הפלישה הרוסית ואינו מטיל על מוסקבה אחריות למלחמה.
במקביל להצהרתו הדרמטית של זלנסקי, נחשף כי ממשל טראמפ מפעיל לחץ כבד על אוקראינה לחתום על הסכם שיעניק לארה"ב זכויות על משאבי טבע אוקראיניים. על פי הניו יורק טיימס, ממשל טראמפ דורש מאוקראינה להעביר מחצית מהכנסותיה ממשאבי טבע, כולל מינרלים, גז, נפט והכנסות מנמלים ותשתיות אחרות, לקרן בשליטה אמריקאית מלאה. הדרישה היא להעברת כספים עד לסכום של 500 מיליארד דולר – יותר מפי שניים מהתוצר האוקראיני ב-2021, טרם המלחמה.
"לא אחתום על משהו שעשרה דורות של אוקראינים יצטרכו לשלם עליו", הצהיר זלנסקי בתוקף. לדבריו, ההסכם המוצע דורש מאוקראינה להחזיר כפול מסכום הסיוע שתקבל: "על כל דולר סיוע, אוקראינה חייבת להחזיר שני דולר. במילים פשוטות, זו הלוואה של 100 אחוז ריבית".
על פי בלומברג, אוקראינה טוענת כי הסיוע האמריקאי מתחילת המלחמה עומד על כ-90 מיליארד דולר בלבד, ולא על 500 מיליארד דולר כפי שטוען טראמפ. יתרה מזאת, זלנסקי מדגיש כי מדובר במענקים שסוכמו עם ממשל ביידן, ולא בהלוואות שיש להחזיר.
בוול סטריט ג'ורנל הביאו מדברי מזכיר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, שטען כי "אנחנו רוצים לשלב את הכלכלות של ארה"ב ואוקראינה לטובת שתי המדינות", והוסיף כי "הרוסים שונאים את העסקה הזאת". זלנסקי מצדו דחה את הטענה האמריקאית שנוכחות חברות אמריקאיות באוקראינה תרתיע תוקפנות רוסית עתידית, והזכיר כי "מספר חברות אמריקאיות פעלו במזרח אוקראינה כשרוסיה תקפה ב-2014".
לדברי התקשורת הזרה, בכירים בממשל טראמפ צופים חתימה על ההסכם עוד השבוע, אך זלנסקי התנה זאת בכך שההסכם לא יכלול דרישה להחזר סיוע שכבר ניתן. על פי בלומברג, לאוקראינה אין מאגרי מחצבים נדירים משמעותיים שמוכרים בינלאומית כבעלי ערך כלכלי, למרות דיווחים על מרבצים בשווי 10 טריליון דולר. המכרות המסחריים של המדינה, הכוללים טיטניום וגליום, לא צפויים להגיע לסכומים שטראמפ מציין.
על פי סקירה מקיפה של הטלגרף הבריטי, מספר דמויות בולטות עשויות להתמודד על ירושת זלנסקי. המוביל בסקרים הוא גנרל ולרי זלוז'ני, המכונה "גנרל הברזל", שפיקד על ההגנה המוצלחת של אוקראינה בתחילת המלחמה. סקרים מהסתיו האחרון מראים כי 27% מהאוקראינים תומכים בו, לעומת 16% בלבד בזלנסקי. מועמד בולט נוסף הוא פטרו פורושנקו, הנשיא הקודם המכונה "מלך השוקולד", שכבר הודיע על כוונתו להתמודד שוב לנשיאות לאחר המלחמה. גם ויטלי קליצ'קו, ראש עיריית קייב ואלוף אגרוף לשעבר, נחשב למועמד אפשרי לאחר שהפך לסמל ההתנגדות לרוסיה. יוליה טימושנקו, ראשת הממשלה לשעבר המכונה, עשויה גם היא להתמודד בהובילה את המפלגה הפרו-אירופית "המולדת".
בעוד התקשורת העולמית עוסקת בזהות יורשו האפשרי של זלנסקי, רוסיה ממשיכה להפגין כוח בשטח. בליל שבת שיגרה מוסקבה את התקפת הרחפנים הגדולה ביותר מאז תחילת המלחמה – 267 רחפנים לעבר 13 אזורים שונים באוקראינה. על פי דיווחי ה-BBC, חלק מהרחפנים הופלו, אך אלה שחדרו גרמו להרס תשתיות ולכל הפחות לשלושה נפגעים.
במקביל להתקפה, המשיך הקרמלין בקו התוקפני כלפי זלנסקי. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, אמר כי "אף נשיא לא יסבול את היחס שזלנסקי מפגין", בהתייחסו לחילופי הדברים בין זלנסקי לטראמפ.
בניסיון למנוע הסכם שיפגע באינטרסים האוקראיניים, ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, ונשיא צרפת, עמנואל מקרון, צפויים להגיע השבוע לוושינגטון. על פי הגרדיאן, השניים סיכמו בשיחה טלפונית להציג "מנהיגות מאוחדת בתמיכה באוקראינה" ולהדגיש כי "אין מקום לניהול משא ומתן על אוקראינה בלי אוקראינה".
אלכס סובל, חבר הפרלמנט הבריטי ויו"ר הקבוצה הפרלמנטרית לענייני אוקראינה, הגן על זלנסקי באומרו: "הוא יודע מה הכי טוב למדינתו. הוא הוכיח שהוא דמוקרט אמיתי ומעמיד את ארצו ואת ביטחונה העתידי לפני עצמו". לעומתו, מנהיג הליברל-דמוקרטים, אד דייבי, תקף: "בושה לדונלד טראמפ על בגידתו באוקראינה. נשיא זלנסקי לעולם לא היה צריך להיות מובא למצב הזה".
שלא במפתיע, הקרמלין הגיב בשמחה לסכסוך המתפתח בין טראמפ לזלנסקי. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, אמר כי "זלנסקי משמיע הערות לא ראויות כלפי ראש מדינה. הוא עושה זאת שוב ושוב. אף נשיא לא יסבול יחס כזה".
במקביל, ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, ונשיא צרפת, עמנואל מקרון, צפויים להגיע השבוע לוושינגטון בניסיון לשכנע את טראמפ לכלול את אוקראינה ואירופה בשיחות השלום עם רוסיה. "אין מקום לניהול משא ומתן על אוקראינה בלי אוקראינה", הצהירו המנהיגים האירופים יחדיו. גם האיחוד האירופי מתכנן להפגין תמיכה משמעותית באוקראינה. ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס, נשיא המועצה האירופית אנטוניו קוסטה ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין צפויים להגיע לקייב היום (ב') לדיון בערבויות ביטחוניות לאוקראינה, כך על פי ה-BBC.
בשטח, רוסיה ממשיכה להפגין כוח. שלשום (שבת) בלילה שיגרה מוסקבה את התקפת הרחפנים הגדולה ביותר מאז תחילת המלחמה, עם 267 רחפנים שכוונו למטרות ברחבי אוקראינה. אמנם לא כל הרחפנים הצליחו להגיע ליעד ההתקפה שלהם, אך אלה שהגיעו הסבו נזק רב, ולפחות שלושה פצועי גוף, כנמסר מאת שירותי החירום של אוקריאנה לרשת BBC. יש הסבורים ויש שיגידו כי מתקפה כבדה זו, בצירוף לקשיים מצד טראמפ כלפי אוקראינה, קשורים לרגע השבר של זלנסקי.
