נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הודיע אתמול (ג') כי צבאו לכד שני אזרחים סינים שנלחמו בשורות הצבא הרוסי במזרח אוקראינה, ודרש תגובה מהמערב למה שהוא מכנה "תמיכה צבאית של סין" במלחמתו של פוטין, בעוד שמדינות המערב מטילות ספק בקשר בין הלוחמים לממשל בבייג'ינג.
"הצבא שלנו לכד שני אזרחים סינים שנלחמו כחלק מהצבא הרוסי בשטח אוקראיני, במחוז דונייצק", כתב זלנסקי ברשת החברתית X (טוויטר לשעבר), והוסיף שישנם "עוד אזרחים סינים רבים ביחידות הכיבוש (של רוסיה) מאשר רק השניים הללו".
בשיחה עם עיתונאים, שיתף זלנסקי סרטון של אחד הלוחמים הסינים שנלכדו, וסיפר כי כוחותיו נתקלו בשישה לוחמים סינים בקרב באזור טרסיבקה ובילוהוריבקה שבדונייצק. "אוקראינים נכנסו לקרב… עם שישה חיילים סינים, שניים נלכדו", אמר לעיתונאים. לא ברור מה עלה בגורלם של הארבעה האחרים.
זלנסקי הדגיש את ההבדל בין הסיוע של צפון קוריאה לבין המעורבות הסינית: "יש הבדל: הצפון-קוריאנים נלחמו נגדנו בחזית קורסק, בעוד הסינים נלחמים בשטח אוקראיני", אמר. "אני חושב שזו נקודה חשובה שעלינו לדון בה עם השותפים שלנו" הוסיף בפני כתבי התקשורת הזרה.
גורמי מודיעין ממדינות המערב הטילו ספק בטענה שמדובר בחיילים סדירים שנשלחו על-ידי בייג'ינג. "איננו רואים הוכחות לתמיכה מדינתית כאן", אמר גורם מערבי בכיר בעילום שם ל"טיימס", והשווה את גילוי האזרחים הסינים למקרה בו אזרחים בריטים נלחמים מיוזמתם עבור האוקראינים, כאשר בהחלט אפשרי שהדבר ייקרה ללא תמיכת הממשל הבריטי והעומד בראשה.
מרק גליאוטי, מומחה להגנה ומודיעין במכון המחקר המלכותי לשירותי ביטחון האנגליים (RUSI), אמר עוד בינואר כי אין "משמעות מיוחדת בהכרח" בנוכחות אזרחים סינים בכוחות רוסיה. "בהחלט אין הוכחה לנוכחות סינית מאורגנת ונתמכת על-ידי המדינה", הוסיף.
דיווחים מהשטח מעידים כי לוחמים סינים רבים תיעדו את מסעם ברשת דואיין, הגרסה הסינית של טיקטוק. הם מקבלים כ-2,000 ליש"ט בחודש (כ-10,000 ש"ח). אחד מהם, שהזדהה כג'ו זיצ'יאנג, אמר באחד הסרטונים כי: "הרוסים לא רואים בנו בני אדם. אנחנו נלחמים כמו יחידת התאבדות, ולא אכפת להם אם נמות או ניפצע", כפי שהובאו דבריו ב"טיימס".
בעיתון לה מונד דווח לאחרונה כי הצליחו לזהות 40 חשבונות מדיה חברתית של גברים סינים הנלחמים נגד אוקראינה. העיתון ראיין לוחם בשם "פן", פועל בניין שטס למוסקבה להתנדב, נפצע מרחפן, ושב לסין לאחר טיפול רפואי. פן אמר ל"לה מונד" כי יצא מרצון להרפתקה – ולא מתמיכה ברוסיה או דחיפה פוליטית מצד הסינים – וכי פגש שבעה סינים נוספים והעריך שישנם לפחות 100 בסך הכל.
מאז תחילת הפלישה הרוסית ב-2022, העמיקו מוסקבה ובייג'ינג את שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן. סין אמנם הציגה את עצמה כניטרלית באשר למלחמה, אך קניות הגז והנפט הרוסי שלה סיפקו למוסקבה קו חיים כלכלי חיוני. בנוסף, ארה"ב האשימה את סין באספקת מנועי רחפנים וחומרים אחרים המאפשרים לרוסיה לייצר נשק.
עם פרסום הידיעה על לכידת הסינים, זלנסקי דרש "תגובה מארה"ב, אירופה וכל מי שחפץ שלום", בהפנותו מסר מרומז לנשיא האמריקאי: "אני חושב שארצות הברית צריכה לתת יותר תשומת לב למה שקורה היום". ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי דוברת משרד החוץ האמריקאי, תמי ברוס, הגיבה כי הדיווחים "מטרידים", ללא אישור לגבי האם וושינגטון אימתה את הטענות האוקראיניות.
לפי ניתוח של מרק בנטס ב"טיימס", הטענה של זלנסקי בדבר מעורבות סינית עשויה להיות ניסיון לנצל את העוינות הידועה של הנשיא טראמפ כלפי סין בתקופה שבה התמיכה האמריקאית בקייב הולכת ונחלשת.
