ב-18 במרץ, בשיחת טלפון שנייה בין ולדימיר פוטין לדונלד טראמפ, נרשמה התקדמות משמעותית ביחסים בין רוסיה לארצות הברית. כך מנתחת טטיאנה סטנובאיה, מדענית פוליטית רוסית ומייסדת R.Politik. לדבריה, השיחה, שכללה חילופי דעות מעמיקים ותוצאות שהוכנו מראש, מסמנת האצה בנורמליזציה של היחסים הדו-צדדיים, הפחתה נוספת בבידוד הבינלאומי של רוסיה, ומניעת תרחיש של הפסקת אש מלאה שהיה עלול לפגוע באינטרסים של מוסקבה.
לפי סטנובאיה, פוטין דחה למעשה את הצעתו של טראמפ להפסקת אש כוללת עוד לפני השיחה, הן בהצהרות פומביות והן בפגישה סגורה עם שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב, סטיבן ויטקוף, במוסקבה. בשיחה עצמה, הציג פוטין את תנאיו להפסקת אש מלאה: ויתור אוקראיני על גיוס וחימוש מחדש, והפסקה מוחלטת של הסיוע המערבי לקייב. בנוסף, הוא הציע לטראמפ לשקול את הדחתו של זלנסקי, בטענה שהמשטר בקייב תחת הנהגתו "אינו ניתן לניהול משא ומתן".
במוקד דרישות רוסיה עומד מה שנקרא 'סטמבול פלוס' – תנאים שלפי סטנובאיה מהווים למעשה כניעה אוקראינית. בד בבד, סטנובאיה מזהירה כי הפרויקטים הכלכליים המשותפים עלולים להתפרק בשל 'אקלים השקעות עצבני' ברוסיה והסתירות המבניות בין המדינות.
במקום הפסקת אש מלאה, פוטין הציע לטראמפ "מתנות" קטנות יותר אך מוחשיות: הפסקת תקיפות על תשתיות אנרגיה באוקראינה למשך 30 יום, ביצוע חילופי שבויים, וחנינה לחיילים אוקראינים במחוז קורסק. סטנובאיה מציינת כי כדי להעלות את ערך המחווה הזו, פוטין המציא סיפור על אלפי חיילים אוקראינים מכותרים, כינה אותם "טרוריסטים" והאשים אותם בפשעים נגד אזרחים.
הקרמלין הסכים גם להקים קבוצת עבודה משותפת לדיון בבטיחות השיט בים השחור, תחום שבו האינטרסים של מוסקבה ברורים והיא מוכנה להתפשר. אולם, כפי שמדגישה סטנובאיה, אין שום דיבור על הקמת קבוצת עבודה דומה לדיון בהפסקת אש בחזית.
לפי הניתוח של סטנובאיה, בזמן שטראמפ מנסה להשיג הצלחות מהירות בהסדרת הסכסוך האוקראיני, מוסקבה רואה בכך תהליך ממושך הרבה יותר, שבו לא הכל תלוי בוושינגטון. מכאן נולד תמרון טקטי: רוסיה מנסה לנטרל גיאופוליטית את ארה"ב באמצעות נורמליזציה של היחסים הדו-צדדיים.
מוסקבה מאותתת לוושינגטון על נכונותה לסייע בפתרון בעיית הגרעין של איראן, קיימת התקרבות בנושא סוריה, שתי המדינות מצביעות באופן סולידרי באו"ם, ורוסיה מיתנה באופן חד את הרטוריקה שלה בתמיכה ברשות הפלסטינית. הכיוון העיקרי של הנורמליזציה הוא שיתוף פעולה כלכלי, שם העבודה כבר בעיצומה, בניגוד לחידוש הפעילות המלאה של השגרירויות.
ההתחממות ביחסים, כך טוענת סטנובאיה, מגיעה עד לרמה של הסכמה לארגן משחקי הוקי בין שחקנים רוסים ואמריקאים מהליגות NHL ו-KHL. לדבריה, הקרמלין מוכן להציע לטראמפ ויתורים קטנים או אפילו מדומיינים, כדי שהמחלוקות המהותיות בנושא אוקראינה לא יפגעו במגמת השיפור ביחסים הדו-צדדיים. לטראמפ זה מתאים, מה שמחמיר את מצבה של אוקראינה.
בתנאים אלה, מציינת סטנובאיה, הקרמלין אפילו לא צריך לדרוש ישירות את כניעת קייב. המתרחש מפחית בהדרגה את התמיכה הצבאית הנחוצה לאוקראינה, ומדיניותו של טראמפ מעמיקה את המחלוקות בין ארה"ב לאירופה, בזמן שאירופה ממשיכה להגביר את התמיכה הצבאית באוקראינה.
עם זאת, סטנובאיה מסייגת כי הנורמליזציה של היחסים בין רוסיה לארה"ב עדיין בשלב ראשוני, והפרויקטים הכלכליים הגדולים עלולים להתפרק בשל אקלים השקעות עצבני ברוסיה וסתירות אובייקטיביות בין מוסקבה לוושינגטון. בטווח הארוך, התהליך עלול להיתקל במגבלות מבניות ולהסתכם בכמה פרויקטים מקומיים והתקדמות מינימלית בהסדרת הסכסוך באוקראינה. אך גם תוצאה כזו, כך טוענת סטנובאיה, תיחשב בקרמלין להישג טוב.
