במרכז העיר בירושלים מול מגדל דוד ובסמוך לשדרות ממילא, שוכן לו מלון "מצודת דוד". בתוך בית המלון, נמצאת מסעדה בשם "ורנדה" הממוקמת על טרסה גדולה עם נוף לבריכה ולחומות ירושלים. כירושלמית מלידה, הנוף של העיר לא נמאס עליי אף פעם, ואם ארוחת ערב מול הנוף המרהיב – לקחתי.
כשנכנסים ל"ורנדה" אפשר להרגיש בחו"ל, בכל זאת, נוף שלא רואים כל יום (ואני לא משוחדת), רוב הסועדים דוברי אנגלית וכמובן, השירות האדיב שלא מקבלים בכל מקום בארץ. אני הגעתי בחודש נובמבר הקר וסגירת החורף של המסעדה (כולה זכוכית) הייתה סגורה , אבל מסתבר שבחודשי הקיץ הטרסה פתוחה והישיבה היא תחת כיפת השמיים, מה שמאלץ אותי לחזור לשם שוב כדי ליהנות גם מאוויר ההרים הצלול כיין.
התפריט, שנוצר על ידי שף המלון, כפיר מיסניקוב, מורכב ממגוון קלאסי של מנות בשר, דגים וסלטים. יש כמובן גם תפריט אלכוהול קלאסי ועשיר אבל אני בחרתי דווקא להזמין קוקטיילים מהספיישלים. אני אתחיל בזה שהמחירים יכולים להיראות יקרים ברגע שמעיפים מבט בתפריט, אבל אחרי שהמנות מגיעות לשולחן אפשר להבין בדיוק מדוע הן תומחרו כך – גודל המנות בהחלט מפצה על המחיר.
אז פתחתי בשתי ראשונות שבהחלט יכולות להספיק אם אתם מגיעים בזוג: סביצ'ה פרואני (95) מוגש לצד ברוסקטות – כמות מוגזמת של טרטר דניס (לדעתי פילה שלם), דלעת, צ'ילי, בצל סגול, עשבי תיבול, צנוברים (הייתי מוותרת עליהם), גספצ'ו פלפלים קלויים וליים.
לצדה, הזמנתי סשימי בקר (95) לצד פוקאצ'ה מטאבון גחלים שהם מכינים במקום – נתחי עגל בעישון קר, חומץ פטריות יער, בצלצלי שאלוט, פטריות פורטבלו, רכז רימונים, מיקרו עלי רוקט וצנוברים (שוב, הייתי מוותרת על הצנוברים). כחובבת דגים, הסביצ'ה היה מעולה, גם מבחינת גודל המנה ביחס למחיר, והסשימי, שגם הוא מתומחר בהתאם לגודל המכובד שלו, בשלוש מילים – ללקק את האצבעות.
לצד שתי אלה בחרתי סלט ירוק (72) המורכב מחסה לליק, עלי אנדיב טריים, חסה רומית פריכה, פרי העונה (לי הוגש עם תפוח ירוק) ופקאנים מלוחים בתיבול ויניגרט חרדל והדרים. סלט ירוק תמיד טעים, הרוטב היה מעולה אבל משהו היה חסר לי, אולי פרי הדר, פלחי אשכולית כלשהם. משהו היה חסר אבל בסך הכל הסלט טוב ושווה את המחיר ביחס לכמות.
בינתיים מתפריט הקוקטיילים המיוחדים הזמנתי שניים: בריס אנד באבלס (65) – פירות יער, וודקה אוכמניות, תותים, ליצ'י, ליים וסודה, פיקאסו (65) – אננס, מנגו, קוקוס, רום לבן וליים. שניהם טרופיים וטעימים ומגיעים בכוס גדולה ובכמות מכובדת, אבל מרגישים קצת כמו שייק פירות קייצי ולא אלכוהולי. מי שאוהב קוקטייל פירותי שהאלכוהול כמעט ולא מורגש בו זה יכול להתאים לו בהחלט. כמובן שיש תפריט אלכוהול עשיר למי שמעוניין וגם תפריט יין עם מגוון רחב במיוחד לבחירה.
המשכתי לעיקריות והזמנתי שתיים. הראשונה ורנדה אסאדו קאט (170) – טרין שורט ריבס מפורק מעושן בעצי תפוחים, רוטב דמי גלאסוקולי תירס מעושן. מדובר פה במנה גדולה המורכבת מבשר אסאדו בבישול ארוך המוגשת לצד עצם. הזמנתי לצדה תוספת קרם תפוח אדמה (30) – עם בצל מקורמל וציר פורצ'יני. הטעם המעושן של הבשר שנימוח בפה מורגש בצורה יוצאת דופן. לחובבי הבשר המעושן – לא לפספס את המנה הזו. גם טעימה, גם גדולה וגם פוטוגנית (לאינסטגרמים שביניכם).
העיקרית השנייה שהזמנתי היא צ'יקן סאטה (155) – שיפודי פרגית על גריל פחמים, רוטב קארי חמאת בוטנים וחלב קוקוס, חסה פריכה ועשבי תיבול. מה שמיוחד במנה הזו היא שלפני הכל היא מגיעה מפורקת. השיפודים (חמישה) מגיעים על מנגל אישי כשבתוכו גחלים בוערים (כן, ממש כמו מנגל שאתם מכירים רק בקטן ואישי), כשלצד זה רוטב הקארי, סלט חסות קטן ואורז לבן. כמי שאוהבת מאוד אוכל תאילנדי, משהו במנה הזו הזכיר לי את הטעמים של מטבח מהמזרח הרחוק. גם כאן, המנה גדולה ומספקת בהתאם למחיר.
שנייה לפני שלא נשאר לי מקום להכניס אוויר, הזמנתי שני קינוחים – פאי לימון וקראמבל תפוחים. כמי שנמנעה כל חייה מפאי לימון כי מה לעשות, זה קינוח שנוי במחלוקת – או שממש אוהבים או שממש שונאים – משהו בפאי לימון של ורנדה היה קרמי ושונה, קליל עם טעמים עדינים ונעימים על הלשון. אהבתי מאוד. הקראמבל תפוחים מגיע על מעין מחבת חמה לצד כדור גלידה, עשיר בפרי, טעים, טעים ושוב טעים.
לסיכום, המנות ב"ורנדה" שוות את המחיר. הן גדולות, טעימות וניתנות לחלוקה, ומה יותר רומנטי מלאכול ארוחת ערב טובה ועשירה מול הנוף העוצר נשימה של חומות ירושלים?
הבשרים בכשרות הרב רובין והרב לנדא, שמיטה לחומרא, השגחה צמודה. בישול ב”י ובפיקוח רב בית המלון הרב י’ לישנר.
"ורנדה" – שעות פעילות: ראשון -חמישי 18:00-22:00, שישי-שבת המסעדה סגורה
יצירת קשר:
רחוב המלך דוד 7, ירושלים (הכניסה דרך מלון מצדות דוד)
[email protected]
02-6212396
