משרד הבריאות הישראלי הגיש דו"ח מפורט לאו"ם, המספק מבט מצמרר על מעשי הזוועה של החמאס על פי עדויות החטופים ששבו מעזה. הדו"ח מתאר את ההתעללות האכזרית שעברו החטופים ואת ההשפעות ההרסניות של החוויה על מצבם הבריאותי, הן הפיזי והן הנפשי.
החטופים חוו מסכת זוועות שכללה אלימות פיזית, רעב מכוון, תנאים תברואתיים ירודים והזנחה רפואית חמורה. הדו"ח מציין כי נשים, גברים וילדים דיווחו על מכות, בידוד, שלילת מזון ומים, כוויות מכוונות, ומשטר של התעללות מינית ונפשית.
כחצי מבני הערובה דיווחו כי הוחזקו במצבי רעב ממושכים, עם ירידה משמעותית במשקלם – בין 8 ל-15 ק"ג בממוצע, ואף יותר אצל ילדים. התזונה הלקויה פגעה במערכת החיסון שלהם, עיכבה את החלמתם מפציעות והגבירה את הסיכון להפרעות מטבוליות חמורות. חלקם חזרו עם זיהומים מסכני חיים, דוגמת שיגלה וקלוסטרידיום.
מעבר להשפעות הפיזיות, החטופים סבלו מהתעללות פסיכולוגית קשה, שכללה בידוד, חשיפה לאלימות, איומים והפרדה כפויה ממשפחותיהם. ילדים הופרדו מהוריהם, לעיתים לאחר שצפו ברצח של בני משפחתם. נשים וגברים כאחד חוו התעללות מינית והשפלה מכוונת.
עם שובם לישראל, רבים מהחטופים הציגו תסמינים נפשיים מורכבים כמו התקפי חרדה, תחושות אשם ("אשמת הניצול") וחוסר יכולת להסתגל למציאות. אנשי טיפול נפשי ציינו כי רבים מהם סובלים מתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) עם תגובות משתנות בין תקופות של היפראקטיביות לדיכאון עמוק.
משרד הבריאות הציג בדו"ח גם מודלים טיפוליים לשיקום החטופים השבים, שהתבססו על מחקרים ארוכי שנים וניסיון קליני נרחב. השיקום כולל שני שלבים עיקריים: טיפול אינטנסיבי בבתי החולים מיד עם השחרור, ולאחר מכן ליווי מתמשך בקהילה, דרך מרפאות ייעודיות וצוותים רב-תחומיים.
המודל הטיפולי שם דגש על התאמה אישית, תוך הבנת הצרכים המיוחדים של כל חטוף – ממי שאיבדו את משפחותיהם ועד לקשישים ולילדים. חוקרים ואנשי מקצוע מדגישים כי השיקום אינו תהליך ליניארי, אלא כולל עליות וירידות, במיוחד במציאות שבה החטופים הנותרים עדיין בשבי.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, ומנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הדגישו את חשיבות הדו"ח כעדות חיה לזוועות שביצע חמאס. לדבריהם, הדו"ח הוא קריאה לעולם להתעורר, ללחוץ על חמאס לשחרר את החטופים הנותרים ולהפעיל אמצעים דיפלומטיים ומוסריים כדי לשים קץ למעשי האכזריות.
"אלו מעשים בלתי נסבלים שמחייבים את העולם להתעורר ולפעול" אמר בוסו, "אני קורא לקהילה הבינלאומית להשתמש בכל האמצעים כדי לשים סוף לאכזריות הזו ולהחזיר את החטופים הביתה עכשיו. זו חובה מוסרית ואנושית והזמן למימושה הולך ואוזל."
"אין יום שעובר שאני לא חושבת על הקושי הרב של אלו שחזרו מין השבי ועל אלו שנמצאים שם עדיין" כתבה ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות. "מצבם הקשה, הפיזי והנפשי של השבים מספק לעולם הצצה לזוועות הרבות שנעשו על ידי חמאס. מהעדויות אני יודעת לומר שמצבם הפיזי והנפשי של כל החטופים שנמצאים בעזה קשה ועל כן יש לעשות את המירב על מנת לפעול ולהביאם. ללא חזרה של החטופים המשפחות והקהילות לא יוכלו להחלים ולשוב לשגרה".
שגריר ישראל לאו"ם דני דנון בתגובה: "האו״ם והקהילה הבינלאומית מנסים להמשיך בסדר היום שלהם, לשכוח את העינויים ואת הזוועות של השבעה באוקטובר. אנחנו לעולם לא נשכח את הזוועות ולא נעצור עד שנשיב את כל החטופים והחטופות הביתה".
ד"ר אליס אדוארדס פנתה להתייחסות רשמית ממדינת ישראל בנוגע לדו"ח שבוחן את העינויים ולזוועות שחוו החטופים והחטופות מאז השבעה באוקטובר, הכולל בתוכו גם את נושא האלימות המינית בזמן מלחמה. במסגרת התגובה נכללו עדויות רבות של החטופים והחטופות שחזרו משבי החמאס. הדו"ח מכיל תיאורים קשים של הזוועות שחוו החטופים הכוללים התעללות מינית, הרעבה, הזנחה, השפלה ובעיקר את האכזריות של מחבלי החמאס.
