זיהום האוויר הגואה בבירת הודו, ניו דלהי, יש הגיע ל"מסוכן" רמות השבוע, מה שגרם לפקידי המדינה להגביל את התנועה ולהחיות תוכניות לעורר גשם מלאכותי כדי לפנות ערפיח רעיל.
בשבוע שעבר, הרשויות בעיר הורה לבתי ספר לסגור. גם עסקים ומשרדים נצטוו לתפקד בחצי תפוקה מיום שני.
מוניטורים מוקדם יותר השבוע רשמו קריאת "פלוס חמורה" (493) של מדד איכות האוויר ל-24 שעות (AQI), שהוא יותר מפי 30 מהמגבלה של ארגון הבריאות העולמי (WHO). זה הצביע על רמות גבוהות במיוחד של חלקיקים לא בטוחים בשם PM2.5 באוויר, הקריאה הגבוהה ביותר השנה.
הנחיות ארגון הבריאות העולמי קובעות שריכוזים ממוצעים של PM2.5 במשך 24 שעות ביממה לא יעלו על 15 מיקרוגרם למטר מעוקב יותר משלושה או ארבעה ימים בשנה.
של דלהי ערפיח רעיל העונה מופיעה בדרך כלל בכל חורף ותורמת לכך שאזור הבירה של 33 מיליון בני אדם מדורג באופן עקבי בין האזורים המזוהמים ביותר בעולם.
בשיחה עם התקשורת ביום רביעי, השר לאיכות הסביבה של דלהי, גופאל ראי, אמר שממשלת העיר מוכנה להמשיך עם תוכנית חירום להמרצת גשם מלאכותי כדי לנקות את הערפיח, אך האשימה את הממשלה הפדרלית בדחיית האישורים.
הנה מה שאתה צריך לדעת על אתגר הערפיח של דלהי ומה גשם מלאכותי עשוי לעשות:
מהי רמת זיהום האוויר ומהו AQI?
רמות זיהום האוויר עלו במהירות מאז סוף אוקטובר ונשארו מסוכנות מדי יום מאז ה-12 בנובמבר, על פי ניטור הסטארט-אפ IQAir.
גורמים רשמיים אמרו ביום שלישי כי ה-AQI ירד מעט ל-460. מדידת ה-AQI היא כלי שממשלות ברחבי העולם משתמשות בו כדי למסור את מצב איכות האוויר שלהן.
מומחים אמרו שהציונים משתנים בגלל הבדל בסולם שמדינות נוקטות כדי להמיר ריכוזי מזהמים ל-AQI, כך שאותה כמות של מזהם ספציפי עשויה להיות מתורגמת לציוני AQI שונים במדינות שונות. בסולם AQI בארצות הברית, למשל, הזיהום של דלהי הגיע ל-1,100, שהם בקטגוריית "מסוכן".
בהודו, AQI מדורג גרוע ביותר מ-200, גרוע מאוד ביותר מ-300, וחמור או מסוכן ביותר מ-400. הגבול המומלץ הוא 0 עד 100.
מה עשו הרשויות?
גורמים רשמיים סגרו בתי ספר וביקשו מהתלמידים להיכנס לאינטרנט. משרדים נועדו גם לתפקד בחצי קיבולת.
בנוסף, הרשויות אסרו עבודות בנייה לא חיוניות והגבילו את תנועת משאיות לא חיוניות. צווי השהייה בבית צפויים למזער את תנועת כלי הרכב ופליטת הבנייה, התורמים באופן משמעותי לזיהום.
מכליות מים סיירו בחלקים של העיר כדי לזלף מים במטרה להפחית את הערפיח. גורמים רשמיים גם פרסו טאטוא ממוכן כדי לסייע בהסדרת אבק.
מספר ערים אחרות בהודו רשמו ביום שלישי רמות AQI מהטווח העניים למסוכן, לפי IQAir. הם כללו את Gurugram, Patna, Jaipur, Lucknow, Hyderabad, Ghaziabad, Kolkata, Mumbai and Bengaluru.
מדוע ערפיח עוטף את אזור דלהי בכל חורף?
זיהום אוויר כללי קשור לשריפת הפחם על ידי הודו כדי לייצר יותר ממחצית מהחשמל שלה. בדלהי, זה משולב עם פליטות של מיליוני מכוניות ואדים מתעשיית הבנייה, שאין לה בקרת זיהום.
המשבר מעמיק מאוקטובר עד ינואר כאשר טמפרטורות קרות יותר חופפות לשריפת זיפי יבול נרחבת. עשן נודד מהמדינות השכנות אוטר פראדש, פנג'ב והריאנה כשאלפי חקלאים שורפים פסולת חקלאית לאחר עונת הקציר. אוויר החורף הכבד יותר, לעומת זאת, לוכד מזהמים קרוב לקרקע, ומחמיר את הערפיח.
חלקם מאשימים גם את השימוש הנרחב בחזיזים במהלך דיוואלי, פסטיבל האורות ההינדי, בסוף אוקטובר. הרשויות אסרו את השימוש בחזיזים מסורתיים ב-2017 ואיפשרו רק לאנשים להשתמש באורות ידידותיים לסביבה, אך הכלל אינו נאכף כראוי.
PM2.5, החומר הזעיר הקיים באוויר המזוהם, שוכן עמוק בריאות וגורם לבעיות בריאותיות, במיוחד עבור ילדים, קשישים ואנשים עם בעיות נשימה או לב.
מדי שנה מתים בהודו מאות אלפי אנשים ממצבי נשימה. דוח איכות האוויר העולמי של IQAir בשנת 2021 מצא שאף עיר בהודו לא עמדה בתקני הבטיחות המעודכנים של WHO של 5 מיקרוגרם של PM2.5 למטר מעוקב אוויר. כמעט מחצית ממדינות הודו עברו את הגבול הזה ביותר מפי 10.
מה מונע מהרשויות לטפל במשבר? האם גשם מלאכותי יעבוד?
בדלהי, נוצר לעתים קרובות משחק האשמה פוליטי בין ממשלת העיר לרשויות המרכזיות.
ממשלת העיר נשלטת כיום על ידי מפלגת Aam Aadmi (AAP), קבוצה שבסיסה ברובה בדלהי. זה באופוזיציה למפלגת השלטון של Bharatiya Janata (BJP), השולטת בממשלה הפדרלית.
שר הסביבה של דלהי בכמה הצהרות השבוע האשים את ראש הממשלה נרנדרה מודי ואת השר לאיכות הסביבה ההודי בהופנדר ידב על שתיקת המשבר, ואמר שהערפיח הוא "אחריותם המוסרית".
ראי אמר כי כתב ליהב ארבע פעמים בחודש האחרון כדי לבקש אישור לניסוי זריעה של עננים שלדבריו יסייע במאבק במשבר על ידי יצירת גשם מלאכותי כדי לפנות את הערפיח. מאז השנה שעברה, ממשלת דלהי עבדה עם מדענים במכון ההודי לטכנולוגיה קנפור, בית ספר טכני מובחר באוטר פראדש, במטרה לבצע ניסוי.
"השלטון המרכזי לא יכול לשתוק כך. גשם מלאכותי הפך כעת לצורך חירום בדלהי", אמר ראי לעיתונאים.
מדענים, לעומת זאת, הביעו ספקנות לגבי התוכנית וזריעת עננים, תהליך מורכב של שינוי מזג האוויר ששימש במקרים מסוימים כדי להגביר את גשמים ולפזר ערפיח. חלק אמרו שזה ניסיוני מדי ולא מצליח לטפל בגורמים השורשיים של זיהום מתמיד.
האם זריעת ענן תעבוד?
בדרך כלל, זריעת עננים כרוכה בהפצת כימיקלים, בדרך כלל יודיד כסף או מלח רגיל, לתוך עננים בעזרת גנרטורים קרקעיים או מטוסים. הסוכנים מאפשרים לפתיתי שלג להיווצר ולרדת בחזרה אל פני כדור הארץ כגשם מלאכותי.
אין עדיין הסכמה בין מדענים אם זריעת עננים יעילה. אחד הספקנים, Sachin Ghude, חזאי איכות אוויר במכון ההודי לניהול טרופי בפונה, אמר ל"אינדיאן אקספרס", עיתון שבסיסו בניו דלהי, כי התוכנית של דלהי "לא מצליחה להתמודד עם הגורמים השורשיים לזיהום ולאתגרים המעשיים של זריעת עננים, במיוחד בהיעדר תנאי מזג אוויר מתאימים".
מדענים רבים מודאגים גם מההשפעות של יודיד כסף על הסביבה. עם זאת, מדינות כמו סין זורעות עננים באופן קבוע עבור גשם או כדי למנוע משקעים. במהלך אולימפיאדת 2008, המארגנים ירו יותר מ-1,000 רקטות לשמיים כדי להבטיח שלא יהיו עננים או גשם.
בהודו, נמשכים ניסויים בזריעת ענן מאז שנות ה-50. מ-2003 עד 2009, מדינת אנדרה פראדש זרעה עננים כדי להילחם ביובש ממושך. הרשויות דאז אמרו שהפרויקט הגביר את כמות הגשמים ב-15 עד 45 אחוזים.
אילו עוד מדיניות פרסמו הרשויות ההודיות?
בפריסה ארצית, הרשויות גם פתחו ביוזמות אחרות לפתרון המשבר.
בשנת 2000, ממשלת הודו השיקה את תקני פליטת דרגות Bharat (BSES) אשר מסדירים את התפוקה של מזהמי אוויר ממנועי הצתה, כולל כלי רכב.
BSES מעוצב לפי תקנים אירופאים. שלבים מחמירים בהדרגה של התקנות התגלגלו לאורך זמן, המגבילים את המכירה והרישום של מנועים או מכוניות שאינם עומדים בדרישות.
תוכנית האוויר הנקי הלאומי (NCAP) הושקה גם היא ב-2019, כשהיא מכוונת ל-100 ערים. המטרה הייתה לשפר משמעותית את איכות האוויר במקומות שנבחרו עד שנת 2026 על ידי שיפור הניטור. ה-NCAP הבטיח להפחית את ריכוזי החלקיקים ב-20 עד 30 אחוזים ואת הזיהום הכולל ב-40 אחוז בהשוואה לרמות של 2017.
אנליסטים, לעומת זאת, אמרו שהתוכנית תוכננה בצורה גרועה מכיוון שהיא מתמקדת יותר מדי בערים בודדות ואינה משלבת פעילויות ברמת המדינה.
בדלהי, למשל, שם רק שליש מהזיהום שלה מגיע מתוך המדינה עצמה, כמה פקידים אמרו שאין להם אמון ב-NCAP.
