- "ההתמודדות עם הפרקטיקה של ישראל בשטח הכבוש עלולה להפוך לרדיואקטיבית ביחסים בינלאומיים", אומר מומחה המשפט הבינלאומי מרקו לונגוברדו
- "ייתכן שמדינות נוספות יחליטו לא לתמוך בישראל, במיוחד בתחומי שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני", אומר לונגוברדו.
איסטנבול
פסיקת בית המשפט העליון של האו"ם בנוגע לכיבוש השטחים הפלסטיניים עלולה "לשנות את החשבון הפוליטי במערב" ולהפוך את תל אביב ל"מבודדת יותר ביחסים הבינלאומיים", לדברי מומחים משפטיים.
בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), שבסיסו בהאג בהולנד, ימסור את חוות דעתו המייעצת על ההשלכות המשפטיות של פעולות ישראל בשטחים פלסטיניים כבושים ביום שישי, לאחר תהליך של 18 חודשים לאחר שהעצרת הכללית של האו"ם ביקשה זאת. צפיות בשנת 2022.
בסך הכל 52 מדינות הציגו את טענותיהן בבית הדין הבינלאומי, כאשר הרוב תומך בדעה כי פעולותיה של ישראל בשטחים הכבושים מפרים את החוק הבינלאומי.
חוות דעתו של בית המשפט לא תהיה מחייבת מבחינה משפטית, אך נושאת משמעות פוליטית עצומה.
גרהרד קמפ, פרופסור באוניברסיטת מערב אנגליה, בריסטול, מאמין ש"התוצאה הסבירה יותר היא דעה שישראל כובשת את השטחים הפלסטיניים שלא כדין".
"בנוסף, יש סיכוי שה-ICJ יביע דעה על מדיניות האפרטהייד של ישראל שנכפתה על העם הפלסטיני ב-OPT (השטח הפלסטיני הכבוש)", אמר לאנאדולו.
זה, לדבריו, יועיל ל"מטרת ההגדרה העצמית הפלסטינית מבחינה מדינית ודיפלומטית".
"זה כמובן לא יתקבל יפה בישראל. בטווח הקצר ואפילו הבינוני, אני לא חושב שלדעת המייעצת תהיה השפעה ישירה על התנהגותה של ישראל, אבל היא עשויה לעזור לשנות את החשבון הפוליטי במערב", אמר.
מרקו לונגוברדו, מומחה למשפט בינלאומי באוניברסיטת וסטמינסטר, אמר כי חוות הדעת של ה-ICJ "תהווה מכשיר רב עוצמה להבהרת המסגרת המשפטית של הכיבוש הישראלי".
"יותר מאשר עניין של קביעות, העיקר הוא האם הכיבוש הוא חוקי. אם בית המשפט יגיד שהכיבוש כולו אינו חוקי, הדבר יקשה על מדינות שלישיות לתמוך בכיבוש המתמשך על ידי ישראל", אמר לאנאדולו.
"ההתמודדות עם הפרקטיקה הישראלית בשטח הכבוש עשויה להפוך ל'רדיואקטיבית' ביחסים בינלאומיים. מדינות נוספות עשויות להחליט שלא לתמוך בישראל, במיוחד בתחומי שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני".
בעוד שתל אביב "תתעלם ככל הנראה מהדעה", היא עדיין "תהפוך את ישראל למבודדת יותר ביחסים הבינלאומיים", טען.
"לממצאים משפטיים של חוות דעת מייעצת יש סמכות משמעותית"
לונגוברדו הסביר כי בית המשפט העליון של האו"ם יעסוק ב"חוקיותו של כל הכיבוש של השטח הפלסטיני על ידי ישראל לאור המשפט ההומניטרי הבינלאומי, חוק זכויות האדם הבינלאומי, עקרון ההגדרה העצמית של עמים וכללי המשפט הבינלאומי האחרים".
הוא גם ידון ב"השלכות של כיבוש זה שעלול להיות בלתי חוקי עבור מדינות שלישיות והאו"ם", אמר.
"באופן פורמלי, חוות הדעת אינה מחייבת מדינות שכן היא אינה מכוונת למדינות. עם זאת, לממצאים המשפטיים של חוות דעת מייעצת יש סמכות משמעותית שכן חוות הדעת ניתנת על ידי… האורגן השיפוטי הראשי של האו"ם", הדגיש.
קמפ בנה על כך כשהדגיש שדעות ה-ICJ "יכולות להיות משכנעות ועשויות להשפיע על ההתנהגות הפוליטית והדיפלומטית של מדינות".
כדוגמה, הוא ציטט את חוות הדעת המייעצת של ה-ICJ מיוני 1971, לפיה הנוכחות המתמשכת של דרום אפריקה בנמיביה אינה חוקית והיא הייתה מחויבת לסגת לאלתר.
"ההערכה היא (כולל על ידי נמיביה עצמה) כי חוות הדעת המייעצת של ה-ICJ באותו מקרה תרמה ללחץ הבינלאומי שהוביל בסופו של דבר לעצמאותה של נמיביה, נקייה מהכיבוש הדרום אפריקאי", אמר.
קמפ מצפה מה-ICJ לומר "משהו מהותי לגבי האם ישראל מתרגלת וכופה שיטת אפרטהייד על העם הפלסטיני בשטחים הכבושים".
"זו תהיה הפעם הראשונה שה-ICJ יעסוק באופן בולט בשאלת האפרטהייד בהקשר של פלסטין", אמר.
הנושא "טוען באופן בולט על ידי דרום אפריקה ונמיביה בהגשתן ל-ICJ", אמר.
"דרום אפריקה הגישה שהאיסור על אפרטהייד הוא נורמה מחייבת על פי החוק הבינלאומי, ואני מקווה שה-ICJ יגיד משהו על זה ועל האופן שבו האפרטהייד משפיע על העם הפלסטיני", אמר קמפ.
"אכן, הסכסוך הנוכחי בעזה, רצח העם המתמשך לכאורה, כל אלה קשורים לנושאים מערכתיים רחבים יותר של כיבוש ואפרטהייד".
לונגוברדו, שחיבר ספר שכותרתו "השימוש בכוח מזוין בשטח כבוש", מאמין שגם העיתוי של חוות הדעת הוא מכריע בהקשר הנוכחי.
"רצועת עזה היא חלק מהשטח הפלסטיני והיא נתונה לכיבוש ישראלי. ישראל לא מכירה באחריות שלה כמעצמה כובשת באזור", אמר.
חוות הדעת תבהיר סוגיה זו וכנראה תטיל ספק בזכאותה של ישראל לשמור על השליטה ברצועת עזה".
בתמונה הרחבה יותר, לממצאים המשפטיים תהיה "השפעה גם על ההליכים בנוגע לאחריות הפרט והמדינה בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הפלילי הבינלאומי", הוסיף.
