בחצי שנה האחרונה אני לוקה בחוסר תיאבון משווע. ירדתי שבעה קילו והרופאה שלי הציעה לתת לי אנשור. אני עתידה לעבור בדיקת קולונוסקופיה בשבוע הבא, ואני ממש מודאגת. אני בת 79 וקשה לי מאוד לישון בלילה. אני גם חושדת שאני בדיכאון, ולא רגועה. ממש קשה לי לתפקד, בעיקר בבוקר, וגם סובלת מעצירויות. מה אוכל לעשות כדי להרגיש טוב יותר?
“מדברייך עושה רושם שאת אכן מתמודדת עם דיכאון. אם מישהו יורד בתקופה קצרה שבעה קילו, ויש לו חוסר תיאבון, הפרעות בשינה, תחושה טובה יותר בערב ועצירות, זה כנראה קשור לדיכאון. סביר להניח שזו אכן הבעיה, אבל זו הבעיה האחרונה שאנחנו מסתכלים עליה. אני לא רוצה שתוותרי על הבדיקות שצריך – תעשי קולונוסקופיה, תעשי גסטרוסקופיה, בדיקות דם, ובו זמנית תתייעצי עם הרופא וקחי משהו נגד דיכאון. ככה תשללי כל דבר אחר שיכול לגרום לתופעות הללו. ואל תזניחי את הבדיקות – זה חשוב”.
אני אבא לילדה בת 4 וחצי. לפני כחודשיים היא עשתה חיסון שגרתי נגד אבעבועות רוח, צהבת וכל מחלות הילדים. בערך שבוע אחר כך, חצי מהפנים שלה קפאו. אשתי נסעה איתה מיד למיון, ושם טיפלו בה וזה השתחרר. הבעיה היא שמאז יש לה עיוותים בפנים – בעיקר בעין שמאל ובשפה השמאלית. עשינו לה את כל הבדיקות הרלוונטיות, כי חשבו שזה היה פרכוס, אבל הכל היה תקין. מה דעתך?
“אנחנו מכירים תופעות של עיוות בפנים אחרי שיתוק של עצב הפנים, וסביר שזה יחלוף כמו שזה בא. אין משהו אקטיבי לעשות – רק לראות שלא חסר לה ויטמין B12 ושהיא שומרת על תזונה מאוזנת, כולל בשר”.
בני כבן 30 וסובל מתופעה של רעד בלתי פוסק, בגפיים וגם בלסת, שהתחילה לאחר שהוא השתחרר מאשפוז פסיכיאטרי. הוא הפסיק לקחת חלק מהתרופות, ונמצא במעקב פסיכיאטרי צמוד, אבל קשה לו מאוד להתמודד עם תופעת הלוואי. נתנו לו תרופה נגד רעידות שנקראת דרלין, אבל זה לא עזר, משם עברנו לתרופה בשם אמנטדין שגרמה לרעד להירגע מעט, אבל לא העלימה אותו לגמרי. היינו בהתייעצות אצל נוירולוגית, והיא עשתה את כל הבדיקות הנחוצות, אבל לא מצאה בעיה. ממה זה נובע?
“לפי מה שאתה מתאר, זו כנראה תופעת לוואי שהופיעה לאחר שימוש בתרופות. הטיפול הטוב ביותר הוא בדרלין או פרולול, שהם בעצם אותו הדבר. הדרך להשתמש בכדורים היא בצורה הדרגתית – צריכים להעלות לאט־לאט ובהדרגה את המינונים, וגם אם רואים שהכדור לא יעיל, חשוב להפסיק את הנטילה לאט־לאט, ולא בבת אחת. אמנטדין לא תמיד עוזרת לרעד שמגיע משימוש בתרופות להיעלם לגמרי. מה שאני הייתי מציע זה לנסות תרופה בשם גאבאפנטין, תרופה שאנחנו מוסיפים לטיפול בזמן רעד ראשוני. אני גם הייתי מנסה ליטול שוב את הדרלין, ולזכור שהחוכמה היא לעלות לאט־לאט – להתחיל מחצי כדור בשעות הבוקר ועוד חצי כדור בשעות אחר הצהריים, ואז לעבור לכדור בבוקר וכדור אחר הצהריים, ובהמשך לכדור וחצי בבוקר וכדור וחצי אחר הצהריים, ולהגיע לפחות ל־40 מ"ג, ואז אפשר לראות. אם זה לא עוזר, נסו לקחת גאבאפנטין – תתחילו במינון קטן של כדור אחד בערב, ואחרי שבוע נסו גם כדור בבוקר. יש במחלקות נוירולוגיות מומחים להפרעות בתנועה, ואפשר בהחלט להתייעץ איתם. בדרך כלל לפסיכיאטרים יש הרבה ניסיון בתופעות האלה – הן שכיחות. זה לפעמים המחיר שאנחנו צריכים לשלם במודע כדי לעזור לאנשים במצב קשה. זה סיכון מחושב”.
אני בת 78, ולפני שלושה חודשים עברתי ניתוח לב הכולל החלפת מסתם ביולוגי. מאז הניתוח איבדתי את הביטחון שלי ואני לא יוצאת מהבית. אני מאוד חלשה, מתקשה בהליכה ומרגישה שעדיין לא חזרתי לעצמי. זה מטריד אותי מאוד כי אני לא מרגישה שום שיפור. מה עליי לעשות כדי שאוכל להרגיש טוב יותר?
"אחרי גיל 65־70 אנחנו לא מתאוששים מניתוחים באותה המהירות שבה זה קרה קודם. לתפיסתי, שלושה חודשים אחרי ניתוח לב זה זמן סביר. לפעמים לוקח גם חצי שנה עד שאנשים מצליחים באמת לחזור לעצמם. את צריכה סבלנות ולהבין שזה חלק מהעניין – את תחזרי לעצמך, ותרגישי אפילו יותר טוב משהרגשת. בכלל, אם היית אומרת שאחרי חודשיים חזרת לעצמך, ואת מתנהגת כרגיל, הייתי אומר שמשהו כאן לא נורמלי. שלחו אותך לשיקום? יכול להיות שזה יעזור לך. הבעיה הגדולה היא עניין הביטחון ומצב הרוח, ואני מאמין שזה יחזור בקרוב".
