מחקרים חדשים מצביעים על כך שאי-סדר אינו רק בעיה אסתטית, אלא גורם משמעותי המשפיע על איכות החיים, הבריאות הנפשית והרווחה הכללית. על פי דו"ח שפורסם במגזין פורבס, השפעת הכאוס בחיינו חודרת עמוק הרבה מעבר לערימות הניירת על השולחן.
פרופסור מארק טרברס, פסיכולוג אמריקאי המתמחה בחקר האושר, היחסים הבינאישיים ומשמעות החיים, מסביר כי אי-הסדר חודר לכל תחומי החיים: מערכות יחסים, לוח הזמנים, המכשירים הדיגיטליים ואפילו התודעה עצמה.
מחקר משנת 2023 חושף כי צבירת יתר של חפצים מפחיתה משמעותית את שביעות הרצון מהחיים בכל קבוצות הגיל, מסטודנטים ועד קשישים. החוקרים מצאו קשר ישיר בין אי-סדר פיזי לעלייה ברמות המתח, הפרעות אכילה ואף מתח תעסוקתי.
בתחום הדיגיטלי, מחקר משנת 2019 שפורסם בכתב העת הבינלאומי לבריאות הנפש והתמכרות מצא כי שימוש יתר במסכים – המוגדר כשימוש של מעל שעתיים עד שלוש שעות ביום – קשור לירידה קוגניטיבית, עלייה בחרדה וירידה בהערכה העצמית. סקר עדכני משנת 2023 מגלה כי האדם הממוצע מבלה יותר משבע שעות ביום מול מסכים.
בנוגע לניהול זמן, מחקר שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה חברתית ואישיות מצא כי אנשים המתארים את ביתם כעמוס או "לא מושלם" מציגים רמות גבוהות יותר של קורטיזול ומדווחים על תחושות דיכאון מוגברות לאורך היום. יומן עמוס מדי עלול להוביל לדחיינות, היסוס ואף תשישות נפשית.
פרופסור טרברס ממליץ על גישה הוליסטית לארגון החיים, הכוללת צמצום זמן עם אנשים שליליים, השקעה בקשרים משמעותיים, וחשיבות הקדשת זמן לבדידות מרצון לצורך התחדשות אנרגטית. הוא מדגיש כי סדר וארגון בכל ארבעת התחומים – המרחב הפיזי, הדיגיטלי, ניהול הזמן והיחסים הבינאישיים – חיוניים ליצירת חיים מאוזנים ובריאים יותר.
כמסקנה, המחקרים מראים כי הפחתת אי-הסדר בחיים אינה רק עניין של אסתטיקה, אלא צעד משמעותי לקראת שיפור הבריאות הנפשית והפיזית. הגישה המקיפה לארגון החיים מציעה דרך מעשית להשגת איזון ושלווה בעולם המודרני העמוס.
