הסרט הזה, עם טום הידלסטון, מבוסס על סיפור קצר של סטיבן קינג ועוסק במשמעות החיים וההכרה במוות – אבל עושה זאת דרך הגיגים קיומיים ברמת גיל ההתבגרות. כל העניין קצת טרחני, מתייחס לעצמו ברצינות רבה, ובסופו אתה מרגיש קצת מרומה. אבל מה לעשות שהוא גם מהנה למדי?
Source link
