שעון החול של החטופים מאיץ את התקתוק: דו"ח חדש של מטה משפחות החטופים מפרט את מצבם הגופני והנפשי לאחר שנה וחצי בשבי ומבוסס על עדויות של שורדי שבי, סרטוני חמאס ומידע שמסרו בני המשפחות.
על פי הדו"ח, כלל החטופים מוחזקים בתנאים קשים ביותר. מעבר לפגיעה הפיזית, הדו"ח מתאר הידרדרות נפשית עמוקה בקרב החטופים. עדויות של שורדי שבי מצביעות על כך שבמהלך תקופות של פעילות צבאית מוגברת של צה"ל, שוביהם נוקטים בענישה קשה יותר.
מתוך 24 החטופים החיים, מ-20 התקבלו אותות חיים. לפחות שמונה מהחטופים מתוארים כבעלי פציעות משמעותיות, חמישה סובלים ממחלות כרוניות או תגובות אלרגיות חריפות. ״המוות הזה הוא מוות בר-מניעה – כזה שניתן למנוע באמצעים רפואיים, נפשיים, ושחרור מיידי מהשבי״ נכתב בסיכום הדו"ח. ממצאי הדו״ח נשלחו לארגוני רפואה בינלאומיים והוצגו לתקשורת הזרה.
פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים אמר: ״כאשר בוחנים יחד את הבריאות של כל החטופים נחשפת תמונה מזוויעה של חיים בגיהינום. כל החטופים סובלים עינויי גוף ונפש לא אנושיים ונמצאים בסכנת מוות. כולם הומניטרים ואת כולם יש להציל בדחיפות עליונה. החזרת כל החטופים, החיים והחללים, קריטית לבריאות המשפחות ולבריאותנו כאומה״.
הדו"ח מתבסס על מודל "משולש הסיכון בשבי", המתאר את שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על מצבו של החטוף: האדם ומאפייניו האישיים, המחולל – התנהגות השובים, ותנאי הסביבה. במרכז המשולש עומד ממד הזמן שפועל בצורה מצטברת ומחריף את הפגיעות. ככל שהשבי נמשך, כך גובר הסיכון להידרדרות בלתי הפיכה במצבם הפיזי והנפשי של החטופים.
תנאי השבי המתוארים בדו"ח קשים ביותר וכוללים בין היתר עינויים פיזיים ונפשיים, החזקה במנהרות חשוכות ללא אור ואוויר טבעי, כבילה בשלשלאות, מחסור חמור במזון, מים וטיפול רפואי, היעדר תנאים סניטריים בסיסיים ובידוד ממושך. חלק מהחטופים אף נחשפו לאירועים טראומטיים במיוחד שנכפו עליהם על ידי שוביהם.
מספר חטופים מוגדרים בדו"ח כנמצאים במצב רפואי קריטי במיוחד:
* אלון אהל, בן 24, נפצע קשה מרסיס בעינו הימנית וראייתו מוגבלת לצלליות בלבד. קיים חשש לאובדן ראייה מוחלט גם בעין השנייה. בנוסף, הוא סובל מפציעות רסיסים בידיים, בכתף ובעורף, ומוחזק כבול בשלשלאות בתנאי בידוד קיצוניים וללא מזון מספק. מצבו מעלה סיכון גבוה לעיוורון, תת-תזונה קשה ותשישות.
* יוסף חיים אוחנה בן ה-24 סובל מרגישות חריפה במערכת העיכול כתוצאה מהאוכל המעופש והתנאים הסניטריים הירודים בשבי, וכתוצאה מכך סובל מהקאות ושלשולים קשים עד כדי איבוד הכרה. עוד נמסר כי סבל מבעיה רפואית במעיים טרם חטיפתו ונדרש לניתוח שלא התאפשר. הוא חווה כאבים משמעותיים ומתמשכים, אלימות פיזית קשה, התעללות נפשית חמורה והרעבה מתמשכת. מצבו הבריאותי והירידה הניכרת במשקלו מעידים על סכנה חמורה ומוחשית לחייו
* מתן אנגרסט בן 21, נחטף מתוך טנק בוער לאחר שעבר לינץ' ברוטאלי שגרם לאבדן הכרה ממושך. הוא סובל משברים, פגיעה עצבית, וקיים חשש לנכות ביד ימין. חטופים ששוחררו העידו כי הוא מוחזק בתאים קטנים הדומים לכלובים, עובר חקירות בעינויים ואלימות קשה וסובל ממחסור במזון, היעדר אור יום ותנאים תברואתיים ירודים. מצבו הגופני והנפשי הירוד מעלים חשש ממשי לחייו במידה ולא יקבל טיפול רפואי מיידי.
* אלקנה בוחבוט בן 35, סובל מאסתמה ובעיות נשימה כרוניות. הוא ירד משמעותית במשקלו ונראה מותש. הוא מוחזק ככל הנראה במנהרה בעומק של כ-40 מטרים מתחת לאדמה בתנאים קשים וללא אור יום, וסובל מהיעדר מענה רפואי למצבו. היעדר טיפול עלול להוות סכנת מוות עקב מחלתו הכרונית.
* רום ברסלבסקי בן 21, סובל מאסתמה ומאלרגיה חריפה שעלולה לגרום לקושי בנשימה ואף לסכנת חיים ללא טיפול רפואי מתאים. הוא מתעטש רבות וסובל מפריחה בשבי. בנוסף, הוא סובל מעקמת חמורה וכאבי גב כרוניים וזקוק למשקפיים שאינם ברשותו. לפי עדויות, הוא נראה חבוש בתחבושות על שתי זרועותיו ומצבו הבריאותי המורכב לא מטופל.
* גיא גלבוע דלאל בן 23, עבר התעללות פיזית ונפשית קשה, סבל מצמא קיצוני עד כדי אובדן זמני של יכולת הדיבור ואיבד את השמיעה באוזן אחת. הוא מוחזק לעיתים עם שקית על ראשו למשך ימים, מורעב ומקבל מזון מועט בחושך מוחלט, ומקלחת ניתנת לו רק פעם בחודש. מצבו מעיד על סבל גופני קשה, הידרדרות חושית ועינוי נפשי ממושך וקיים סיכון ממשי לחייו
* איתן הורן בן 37, סובל ממחלת עור כרונית המחריפה בשבי, גופו נראה ירוד מאוד, הוא רזה וסובל מזיהומים בידיו. הוא הופרד מאחיו זמן קצר לפני שחרורו ומוחזק ללא טיפול רפואי למחלת העור ולזיהומים. השילוב של מחלה לא מטופלת, זיהומים חמורים ותת-תזונה מציב אותו בסכנת מוות מיידית.
* נמרוד כהן בן 20, חייל צה"ל, סבל מדלקת אוזניים ופריחה ללא טיפול. כחייל, עבר חקירות בעינויים והשפלות, לעיתים היה אזוק בשלשלאות, מנותק מהעולם וחשוף ללוחמה פסיכולוגית. מצבו הפיזי והנפשי ירוד מאוד והוא מביע געגועים עזים למשפחתו. כאשר יש לחץ צבאי, חמאס מגביר את האלימות כלפי החטופים, מה שמגביר את הסכנה לחייו.
* בר אברהם קופרשטיין, בן 22. מחולון, נחטף במהלך המתקפה ב-7 באוקטובר 2023, ליד קיבוץ רעים. כמאבטח שעבד במסיבת "נובה", הוא סייע בפינוי פצועים תחת אש, ובניסיון נוסף להציל חיים, נלכד ונחטף לרצועת עזה. סרטון שפורסם בפברואר 2025 הציג אותו אזוק בידיו וברגליו, עם חבל לצווארו, מבקש שיטפלו בפצוע אחר. חטופים ששוחררו מסרו למשפחתו כי שהו עם בר בשבי וראו אותו בחיים, מה שהעניק למשפחה "אות חיים ודאי". בסרטון נוסף, שפורסם ב-5 באפריל 2025, נראה בר כשהוא בהכרה מלאה, ממוקד וחיוור, נראה מותש וכועס, אולי אף מראה סימני ייאוש, אך הדיבור שלו ברור, עקבי והגיוני. היעדר מידע מדויק על מצבו הרפואי של בר מגביר את הדאגה לשלומו. תנאי השבי הקשים, הכוללים היעדר טיפול רפואי הולם, תזונה לקויה, תנאי היגיינה ירודים וחשיפה לאלימות, עלולים לגרום לבעיות בריאותיות חמורות. חטופים ששוחררו תיארו מצבים של תת-תזונה, מחלות עור וזיהומים, מה שמעלה חשש דומה לגבי מצבו של בר. הוא תועד אזוק בידיים וברגליים עם חבל על הצוואר
* אריאל קוניו, בן 26 מקיבוץ ניר עוז, נחטף יחד עם בת זוגו, ששוחררה בפברואר 2025. מאז החטיפה לא התקבלו אותות חיים ישירים ממנו, ועקבותיו אינן ידועות. משפחתו מתמודדת עם חוסר ודאות מוחלט, והעדר מידע רפואי מעלה חשש כבד לבריאותו בתנאים הקשים של השבי.
* דוד קוניו, בן 34 מקיבוץ ניר עוז, נחטף יחד עם אשתו ובנותיו הקטנות. אשתו ושתי בנותיו שוחררו בנובמבר 2023, אך דוד נותר בשבי. אות חיים ודאי התקבל לראשונה בפברואר 2025 כאשר חטופים ששוחררו העידו בפני המשפחה כי ראו את דוד והוא בחיים. מאז לא התקבל מידע נוסף, ומשפחתו מתמודדת עם חוסר ודאות ממושך, במיוחד לאור התנאים הקשים הידועים בשבי – והיעדר מידע רפואי מעלה חשש כבד לבריאותו. התנאים קשים כנהוג לגבי חטופים גברים – בידוד, מחסור במזון וטיפול רפואי.
* עמרי מירן, בן 47 מקיבוץ נחל עוז, נחטף מביתו ב-7 באוקטובר 2023, לאחר שהופרד בכוח מאשתו ושתי בנותיו. אות חיים התקבל עד יולי 2024 באמצעות עדויות שורד שבי ששהה איתו כי הופרדו אז. העדויות מצביעות על כך שעמרי הוחזק בתנאים קשים במיוחד, שהה במנהרות במשך חודשים ללא אור יום וללא אוויר נקי, ונאלץ להתמודד עם רעב וצמא קיצוניים. ההפרדה מחטופים אחרים, יחד עם הבידוד הממושך, עלולים להחמיר את מצבו הנפשי. העדר מידע נוסף עליו מאז יולי 2024 מגביר את הדאגה הכבדה לגורלו, והצורך הדחוף בפעולה להשבתו. הוא מוחזק בבידוד ועבר תנאים קיצוניים של רעב, צמא והיעדר אור במנהרות תת-קרקעיות ללא אוויר נקי. קיים מחסור במים ומזון וסכנה לבריאותו הנפשית והפיזית בעקבות הבידוד הממושך והיעדר מידע.
* איתן אברהם מור, בן 24 מקרית ארבע, נחטף ממסיבת "נובה". במרץ 2025, התקבל אות חיים ראשון, אך פרטים על מצבו הרפואי אינם ידועים. ככל הנראה, מוחזק בתנאים קשים, ללא טיפול רפואי וללא מידע על בריאותו הפיזית או הנפשית. אין מידע על התנהלות השובים מולו. היעדר מידע מדויק מעלה חשש לבריאותו.
* תמיר נמרודי, בן 20 מקיבוץ ניר עוז, נחטף מבסיס מת"ק. בסרטון החטיפה נראה תמיר נגרר חי על ידי מחבלים, כשהוא בפיג'מה, עם חבל על צווארו, ללא משקפיים ויחף. מאז החטיפה לא התקבלו אותות חיים ישירים. אביו, אלון נמרודי, אמר: "אנחנו יודעים שהוא הגיע לשם בחיים – מעבר לזה, חוסר ודאות מוחלט לגבי מצבו". אימו, חירות נמרודי, הוסיפה: "אחרי כל כך הרבה חודשים ללא סימנים אנו חרדים לגורלו. הוא פשוט נבלע באדמה. היעדר מידע מוחלט מעורר דאגה כבדה לבריאותו ולסיכויי הישרדותו בתנאי השבי הקשים, הידועים כקיצוניים. אנחנו נותרים רק עם תקווה לנס". הוא עלול להיות מוחזק בתנאים מחמירים וחשוף לעינויים והתעללות עקב היותו חייל. קיים חשש כבד מתנאים קשים במיוחד ומצבו הבריאותי והישרדותו.
* מתן צנגאוקר בן 24 מאופקים, נחטף עם בת זוגו ששוחררה בנובמבר 2023. בדצמבר 2024, לאחר 428 ימים בשבי, פרסם ארגון הטרור חמאס סרטון שבו מתן מופיע ומוסר אות חיים ראשון מאז חטיפתו. בסרטון, מתן מתאר את התנאים הקשים שבהם הוא מוחזק: "הבידוד הורג והחושך מפחיד" הוא אומר ומתאר מצב של מחסור חמור במזון, מים ותרופות, תנאי היגיינה ירודים הכוללים נוכחות של חולדות, עכבישים ובעלי חיים אחרים. המידע מהסרטון מדגיש את הדאגה העמוקה למצבו הבריאותי והנפשי של מתן. הוא נראה חיוור, רזה ומותש עם סימנים מובהקים של תשישות. מחסור חמור במזון, מים ותרופות עם נזק נפשי מתמשך ומצוקה נפשית קשה וסכנת מוות.
