סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה אמש כי המורדים השתלטו על חלק ממעבר הגבול נאסיב עם ירדן, נקודת מכס אסטרטגית המשמשת למעבר עשרות משאיות ומכוניות מדי יום. במקביל, דווח על השתלטות המורדים על בסיס צבאי גדול (ליווא 52) במחוז דרעא שבדרום המדינה.
המורדים מתקדמים במהירות גם לעבר בסיס חיל האוויר T-4, הנחשב לאחד הבסיסים האסטרטגיים החשובים של משטר אסד. הבסיס, המרוחק כ-50 קילומטר ממזרח לתדמור, כולל 54 מוצבי בטון, מסלול המראה ראשי ושני מסלולים משניים באורך של כשלושה קילומטרים כל אחד. בבסיס מוצבים מטוסי קרב מתקדמים כולל מיג-29, מיג-27 וסוחוי-35, ומערכות הגנה אווירית מתקדמות.
T-4 משמש כמרכז פעילות משותף לרוסיה ואיראן, ועל פי תצלומי לוויין שפורסמו לאחרונה, מתקיימת בו פעילות אינטנסיבית של מטוסי תובלה רוסיים ואיראניים. הבסיס מוגן על ידי מערכות הגנה אווירית מתקדמות כולל S-300, וחווה בעבר מספר תקיפות, כולל התקפות של דאע"ש ותקיפות המיוחסות לחיל האוויר הישראלי.
טהרן החלה אתמול בפינוי מפקדיה ואנשי הצבא שלה מהמדינה, על רקע ההתקדמות המהירה של המורדים. בין המפונים נמצאים מפקדים בכירים של כוח קודס, אנשי משמרות המהפכה, צוות דיפלומטי ובני משפחותיהם. הפינוי המהיר מתבצע במספר נתיבים: חלק טסים ישירות לטהרן, אחרים יוצאים דרך היבשה ללבנון, עיראק ולנמל לטקיה. שני גנרלים בכירים של כוח קודס, ששימשו כיועצים לצבא הסורי, נמלטו לעיראק לאחר שהמורדים השתלטו על חומס ודיר א-זור.
"איראן מתחילה לפנות את כוחותיה כי איננו יכולים להילחם ככוח ייעוץ ותמיכה אם צבא סוריה עצמו אינו רוצה להילחם", הודה מהדי רחמתי, פרשן איראני בכיר המייעץ לממשל בטהרן. "סוריה על סף קריסה ואנחנו צופים בשקט. אם דמשק תיפול, איראן תאבד גם את השפעתה בעיראק ובלבנון", הזהיר חבר הפרלמנט האיראני, אחמד נאדרי.
המשמעות האסטרטגית של ההתפתחויות האחרונות חורגת הרבה מעבר לגבולות סוריה. הנסיגה האיראנית, יחד עם השתלטות המורדים על מעברי גבול מרכזיים והפצצת הגשרים בין סוריה ללבנון, מאיימת על פרויקט הדגל של טהרן במזרח התיכון – "המסדרון היבשתי". ציר זה, שנבנה בעמל רב במשך למעלה מעשור, נועד לחבר את איראן ללבנון דרך עיראק וסוריה, ולאפשר העברת אמצעי לחימה, לוחמים וציוד לחיזבאללה ושאר בעלות בריתה של איראן באזור.
המשבר בסוריה מגיע בנקודת זמן קריטית עבור איראן – כשהיא מתמודדת במקביל עם כמה חזיתות: העימות עם ישראל, המתיחות במפרץ הפרסי, והלחץ הבינלאומי המתגבר. נסיגת כוחותיה מסוריה והתמוטטות המסדרון היבשתי מציבים סימן שאלה גדול על עתיד ההשפעה האיראנית באזור. פרט חשוב נוסף: סוריה הייתה החוליה המקשרת המרכזית באסטרטגיה האיראנית – היא חיברה בין החזית המזרחית (עיראק) למערבית (לבנון). איבוד האחיזה בסוריה משמעותו לא רק אובדן בעלת ברית, אלא פגיעה ביכולת של איראן לתמוך בחיזבאללה ולהפעיל לחץ על ישראל. כל זה קורה בדיוק כשחיזבאללה חלש מאי פעם, וכשרוסיה – השותפה של איראן בסוריה – מרוכזת במלחמה באוקראינה.
