חסן נסראללה, המנהיג הוותיק של חיזבאללה, נהרג במהלך א תקיפה אווירית ישראלית מסיבית בביירות ביום שישי בערב, אישרה הקבוצה בלבנון.
צבא ישראל טען לחיסול מוקדם יותר היום.
נסראללה, שהגיע לשיא הפופולריות שלו לאחר המלחמה עם ישראל ב-2006, נתפס בעיני רבים כגיבור, לא רק בלבנון אלא מחוצה לה. עמידה מול ישראל היא שהגדירה אותו ואת קבוצתו הנתמכת על ידי איראן, חיזבאללה, במשך שנים. אבל זה השתנה כאשר חיזבאללה שלח לוחמים לסוריה כדי למחוץ את ההתקוממות המאיימת על שלטונו של הנשיא בשאר אל-אסד.
נסראללה כבר לא נתפס כמנהיג של תנועת התנגדות אלא כמנהיג של מפלגה שיעית הנלחמת למען האינטרסים האיראניים, וזכה לביקורת מצד מדינות ערביות רבות.
עוד לפני מעורבותו של חיזבאללה במלחמה בסוריה, נסראללה לא הצליח לשכנע רבים בעולם הערבי המוסלמי הסוני שתנועתו לא עמדה מאחורי ההתנקשות בראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק חרירי, ב-2005. בית דין בינלאומי הפליל ארבעה מחברי הקבוצה בגין הרצח ואחד הורשע מאוחר יותר.
למרות זאת, נסראללה המשיך ליהנות מתמיכה מהבסיס הנאמן שלו – בעיקר המוסלמים השיעים בלבנון – שהעריץ אותו כמנהיג וכדמות דתית.
יליד 1960, ילדותו המוקדמת של נסראללה במזרח ביירות עטויה במיתולוגיה פוליטית. אחד מתשעה אחים, אומרים שהוא היה אדוק מגיל צעיר, ולעתים קרובות יצא לטיולים ארוכים למרכז העיר כדי למצוא ספרים יד שנייה על האיסלאם. נסראללה עצמו תיאר כיצד היה מבלה את זמנו הפנוי כילד כשהוא בוהה בחרדת קודש בדיוקן של המלומד השיעי מוסא א-סאדר – בילוי שחזה את דאגתו העתידית לפוליטיקה ולקהילות שיעיות בלבנון.
ב-1974 ייסד סאדר ארגון – תנועת המקופחים – שהפך לגרעין האידיאולוגי של המפלגה הלבנונית הידועה ויריבה חיזבאללה, אמל. בשנות ה-80, אמל לקחה תמיכה מהמעמד הבינוני שיעים שהתוסכלו מהדחיקה ההיסטורית של הכת בלבנון, כדי לצמוח לתנועה פוליטית חזקה. מלבד העברת מסר אנטי-ממסדי, אמל גם סיפקה הכנסה יציבה למשפחות שיעיות רבות, ופתחה מערכת מורכבת של חסות ברחבי דרום לבנון.
לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בין המרונים הנוצרים בלבנון למוסלמים, הצטרף נסראללה לתנועת אמל ונלחם עם המיליציה שלה. אבל ככל שהסכסוך התקדם, אמל אימצה עמדה לא סימפטית נחרצת כלפי נוכחותן של מיליציות פלסטיניות בלבנון.
מוטרד מעמדה זו, התפצל נסראללה מאמל ב-1982, זמן קצר לאחר פלישת ישראל ללבנון, והקים קבוצה חדשה בתמיכה איראנית שלימים תהפוך לחיזבאללה. עד 1985, חיזבאללה גיבש את תפיסת העולם שלו במסמך מכונן, שהתייחס ל"מופלי לבנון" וקרא למנהיג העליון האייתוללה חומייני מאיראן כמנהיגו האמיתי היחיד.
לאורך מלחמת האזרחים, חיזבאללה ואמל התפתחו בצוותא מרה, ולעתים קרובות נלחצו זה בזה לתמיכה בקרב הבוחרים השיעים בלבנון. עד שנות ה-90, לאחר עימותים עקובים מדם רבים ועם סיום מלחמת האזרחים, חיזבאללה גבר במידה רבה על אמל על הבולטות בקרב התומכים השיעים בלבנון. נסראללה הפך למזכ"ל השלישי של הקבוצה ב-1992, לאחר שקודמו, עבאס אל-מוסאווי, נהרג מטילים ישראליים.
מאז תחילת הקריירה שלו, נאומיו של נסראללה סייעו לבסס את דמותו כדמות נבונה וצנועה, המושקעת עמוק בחייהם של אנשים רגילים – מנהיג שהתנער מהערבית הפורמלית לטובת הניב המדובר ברחוב, ולפי הדיווחים העדיף לישון , כל לילה, על מזרון קצף פשוט על הקרקע.
בספר "תופעת חיזבאללה: פוליטיקה ותקשורת" מתארת המלומדת והכותבת-שותפה דינה מטר כיצד דבריו של נסראללה איחדו טענות פוליטיות ודימויים דתיים, ויצרו נאומים בעלי מתח רגשי גבוה שהפכו את נסראללה ל"עצם התגלמות הקבוצה".
הכריזמה של נסראללה הייתה מרחיקת לכת; האלגנטיות שלו על תולדות הדיכוי במזרח התיכון הפכו אותו לדמות משפיעה על פני כתות ואומות. לכך סייע מנגנון התקשורת רחב הידיים של חיזבאללה, שעושה שימוש בטלוויזיה, חדשות מודפסות ואפילו מופעי תיאטרון מוזיקליים כדי להפיץ את המסר שלו.
כאשר נסראללה נכנס לתפקיד המזכ"ל, הוא הואשם בהקלת חיזבאללה לקרבת הסצנה הפוליטית של לבנון שלאחר המלחמה. חיזבאללה עבר מעבודה מחוץ למתחם הרשמי של הפוליטיקה הממלכתית להפך למפלגה לאומית המבקשת את תמיכתו של כל אזרח על ידי השתתפות בבחירות דמוקרטיות.
בראש המשמרת הזו עמד נסראללה, שהעלה את חיזבאללה בקלפי בפעם הראשונה ב-1992 ופנה להמונים בנאומים מסעירים. כפי שאמר לאל-ג'זירה ב-2006, "אנחנו, השיעים והסונים, נלחמים יחד נגד ישראל", והוסיף כי הוא לא חושש "משום המרדה, לא בין מוסלמים ונוצרים, ולא בין שיעים לסונים בלבנון".
כראש חיזבאללה במשך יותר מ-30 שנה, נסראללה תואר לעתים קרובות כדמות החזקה ביותר בלבנון למרות שמעולם לא מילא תפקיד ציבורי באופן אישי. מבקריו אמרו שהשריר הפוליטי שלו נובע מהנשק שהחזיק בחיזבאללה, ושהוא השתמש גם נגד יריבים מקומיים. נסראללה דחה שוב ושוב את הקריאות לפירוק קבוצתו, ואמר: "חיזבאללה יוותר על נשקו… ישאיר את לבנון חשופה בפני ישראל".
ב-2019 הוא מתח ביקורת על הפגנות ארציות שקוראות לסדר מדיני חדש בלבנון, ואנשי חיזבאללה התעמתו עם כמה מפגינים. זה פגע בתדמיתו בקרב רבים בלבנון.
אבל תומכיו של נסראללה עדיין ראו בו מגן על זכויותיהם של המוסלמים השיעים, בעוד מבקריו האשימו אותו בגילוי נאמנות לטהרן ולסמכותה הדתית בכל פעם שהאינטרסים שלהם סותרים את האינטרסים של העם הלבנוני.
חיזבאללה התמודד עם אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו לאחר שהקבוצה פתחה חזית נגד ישראל כדי לסייע בהפגת הלחץ על בעל בריתו חמאס בעזה, באוקטובר 2023. הקבוצה ספגה אבדות לאחר חודשים של לחימה חוצת גבולות והתקפות ישראליות שכוונו לדמויות משמעותיות בעזה. התנועה. אבל נסראללה נשאר מתריס.
בעוד נסראללה תואר כ"האנשה של חיזבאללה", הקבוצה שבנה במשך יותר משלושה עשורים מאורגנת מאוד ונותרה נחושה להמשיך ולעמוד מול ישראל.
חיזבאללה לא צפוי להתפורר תחת משקל חיסולו של נסראללה, אך במותו איבדה הקבוצה מנהיג שהיה כריזמטי ושהשפעתו הייתה הרבה מעבר ללבנון. הקבוצה תצטרך כעת לבחור מנהיג חדש, אשר בתורו יצטרך להחליט לאיזה כיוון לקחת את חיזבאללה. כל מה שהקבוצה תחליט ישפיע יותר מחיזבאללה: גלים יורגשו ברחבי לבנון והאזור הרחב יותר.
