הסופה צפויה לפגוע בעיר קאוסיונג שבדרום-מערב העיר, בה מתגוררים 2.7 מיליון בני אדם, מוקדם ביום חמישי.
טייוואן נסגרה לקראת הגעתו של טייפון קראתון שסוגרת משרדים ובתי ספר, מפנה אלפים ומבטלת טיסות ושירותי מעבורות.
קראתון, עם מהירויות רוח מתמשכות של 173 ק"מ (107 מייל) לשעה ומשבים של עד 209 קמ"ש (130 קמ"ש), צפויה להכות בעיר הנמל קאושיונג בדרום-מערב העיר בשעות המוקדמות של יום חמישי, וכבר הביאה גשם זלעפות וחזק. רוחות.
מינהל מזג האוויר המרכזי אמר שהוא ממוקם כ-160 ק"מ (99 מייל) דרומית-מערבית לקאוסיונג נכון לשעה 7:00 בבוקר ביום רביעי (23:00 GMT ביום שלישי).
ראש עיריית קאושיונג, צ'ן צ'י-מאי, ביקש מ-2.7 מיליון תושבי העיר להישאר בתוך הבית, אלא אם כן יש צורך בכך, ולהימנע מאזורים מועדים לשיטפונות ולמפולות ליד נהרות, ים והרים. עד 80 ס"מ (31 אינץ') של גשם נחזו באזורים ההרריים שמסביב.
צ'ן הזהיר שקראתון יהיה "לא פחות חזק" מהטייפון תלמה של 1977, שהרס את העיר והותיר 37 הרוגים ו-298 פצועים.
סופות טייפון כמעט שאינן פוגעות בחוף המערבי המאוכלס בצפיפות של טייוואן, ובדרך כלל פוגעות בצד ההררי והמזרחי של האי הפונה לאוקיינוס השקט. בחודש יולי, טייפון גאמי גרם למפולות והצפות, והרגו לפחות 11 בני אדם.
כל הערים והמחוזות בטייוואן הכריזו על יום חופש ביום רביעי. ממשרד הפנים נמסר כי קרוב ל-10,000 בני אדם פונו מאזורי סיכון כאמצעי זהירות. טיסות פנים וטיסות בינלאומיות רבות בוטלו.
צ'ו יי-טאנג, פקיד ממשלתי שעובד ברובע סיאוגאנג של קאוסיונג, שבו נמצא שדה התעופה, אמר שהטייפון העלה זיכרונות רעים מתלמה לדור המבוגר.
במחוז שלו חולקו יותר מ-700 שקי חול, שזה שיא של סופת טייפון, בעוד שהרשויות עשו יותר כדי לעמוד בביקוש, אמר צ'ו. כמו כן, בוצע פינוי של ניקוז סערה כדי להפחית את הסיכון לשיטפונות.
"נפגענו ישירות מקיר העין", אמר על האירועים לפני כמעט חמישה עשורים. "החשמל היה בחוץ במשך שבועיים ובלי מים במשך כמעט חודש. זה היה אסון".
משרד ההגנה של טייוואן הודיע כי העמיד כמעט 40,000 חיילים בכוננות.
ברחבי טייוואן דווח על 35 פציעות הקשורות לטייפון נכון ליום שלישי, כך מסרו הרשויות מבלי לספק פרטים.
סופות טייפון נפוצות באזור אסיה פסיפיק בתקופה זו של השנה.
עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה הראה שהם מתגבשים יותר ויותר קרובים יותר לקווי החוף, מתעצם מהר יותר ונמשך זמן רב יותר על פני הקרקע עקב שינויי אקלים.
קראתון כבר גרם להרס בצפון הפיליפינים, הרג לפחות אדם אחד, אילץ כ-5,000 בני אדם מבתיהם וגרם להצפות נרחבות.
