עידן חדש התחיל עם כניסתו מחדש של דונלד טראמפ מחדש לבית הלבן. בין הנושאים בהם מבקש לעסוק דונלד טראמפ, החל מהסכסוכים באוקראינה ובמחוזותינו, דרך מלחמת המסחר והמרוץ הטכנולוגי מול סין, וכלה בשאיפותיו המפתיעות של טראמפ להתרחבות אמריקנית על חשבון קנדה וגרינלנד, מתחבאת לה הצהרה מעניינת במיוחד – כזו שמראה שאנו עומדים בפני שינוי פרדיגמה ביחס לשני תחומים שנוגעים קרוב ללב עבור כל ישראל: טרור ופשיעה מאורגנת.
בנאום כניסתו לתפקיד של טראמפ, הצהיר הנשיא הנכנס כי בכוונתו להכריז על קרטלי סמים בתור ארגוני טרור עוינים. מדובר במהלך חדשני, ייחודי וכזה שטרם ראינו ובוודאי משחקן בסדר גודל כמו ארצות הברית. כידוע, נהוג להתייחס בנפרד לטרור ופשיעה מאורגנת, בעיקר בשל המחשבה שטרור נובע מאידאולוגיה פוליטית בעוד פשיעה מאורגנת נובעת מבצע כסף, אבל נדמה שאנו עומדים בפני שינוי פרדיגמה אפשרי אשר ישפיע דרמטית על אופן ההתמודדות עם שתי תופעות אלו, ואשר יש לו רלוונטיות רבה אלינו בישראל.
הקשר בין הטרור לפשיעה המאורגנת הוא משמעותי, ומכאן לא מדובר במהלך מומצא או לא מבוסס של הנשיא טראמפ, אלא לתחושתנו מדובר במהלך שהיה צריך לקרות כבר מזמן, ואשר נכון לשקול אותו גם בפיסת גן העדן הקטנה שכולנו קוראים לה בית והיא מדינת ישראל.
ארגוני פשיעה מאורגנת וקבוצות טרור משתפים פעולה מזה עשורים, וראינו זאת ברחבי העולם: באמריקה הלטינית, באפריקה, במזרח התיכון, ביבשת הודו ואפילו באירופה. בין הדוגמאות המפורסמות ניתן לציין את ארגון ה-FARC בקולומביה והקשר שלו עם קרטל מדיין, שהוליד את המונח "Narco-Terrorism", דרך ארגון חיזבאללה אשר עלה לגדולה כלכלית, בין היתר, בזכות שוק הסחר בסמים, וכלה בארגוני פשיעה בהודו אשר הפכו את עורם והפכו לארגוני טרור שהובילו קמפיינים רצחניים ברחבי המדינה.
ישנן סיבות רבות לשיתוף פעולה זה, למשל צורך אופרטיבי (למשל, זיוף מסמכים או רכישת נשק בלתי חוקית), או שיקולים כלכליים (ארגוני טרור רבים, כמו דאעש, מימנו את עצמם באמצעות חטיפות, סחיטה ופשעים נוספים). כמו כן, לפעמים ישנם הזדמנויות ליצירת שיתוף פעולה, למשל, מתקני כליאה הם מקום מרכזי אשר מאפשר היכרות הדדית, החלפת ידע או יצירת בריתות.
ברמה המעשית ישנו דמיון רב בין השניים, למשל העובדה שהם פועלים בסתר, עושים שימוש בטכניקות דומות, ושואפים להטיל אימה ולעורר פחד (קבוצות טרור בשביל להוביל לשינוי מדיניות, וארגוני פשיעה מאורגנת בשביל ליהנות ממרחב תמרון מבצעי). מעבר לכך, חשוב לזכור כי הממד האידיאולוגי לא באמת מייצר הבדל ברמה התוצא גם ארגוני פשיעה וגם ארגוני טרור מנסים לפגוע בסמלי חברה ושלטון בשביל לקדם את מטרותיהם, כפי שראינו בקולומביה בשנות ה-80 (כנגד בית המשפט העליון), באיטליה בשנות ה-90 (כנגד סמלי דת), או במתקפה על מגדלי התאומים בארצות הברית בשנת 2001.
גם בישראל ידוע כי ארגוני טרור ופשיעה עובדים ביחד, אם בתחום ההברחה ואם בתחום הסחר הבלתי חוק בנשק, וכפי שכולנו חווים על בקשרו שילוב הכוחות בין שתי תופעות אלו מייצר אתגר משמעותי במובנים של סדר וביטחון, מחזק את הטרור והפשיעה על חשבון הסדר והביטחון הציבורי, ושוחק את האמון בשלטון החוק.
מבחינת ההשפעה של הקשר הזה, בעוד כל ילד ישראלי מכיר את המושג טרור, או לפחות מבין את תחושת החרדה, חוסר האמון והפחד שתופעה זו מבקשת לייצר, בשנים האחרונות תופעת הפשע המאורגן מרימה גם היא את ראשה ומעוררת תחושת פחד דומה, וזאת בשל האלימות הרבה אשר פושה ברחובות ואשר מביאה לפגיעה רבים בחפים מפשע. בהתאם, אנו מאמינים כי בשלה העת לשקול גם במדינת ישראל כי הקשר הסימביוטי בין טרור לפשיעה מאורגנת ארגונים אלה מצדיק התמודדות משולבת עם האתגר.
טוב יהיה אם מדינת ישראל תקבל החלטה להכליל את מאמציה בשדות אלו ולפעול באמצעות מענה הוליסטי. ישנו צורך בגישה אשר תכלול גם מניעה מראש, גם שיתוף פעולה אל מול איומים עכשוויים, וגם התמודדות בדיעבד. מדובר במאמץ אסטרטגי לאומי אשר מדינת ישראל לא יכולה להישאר אדישה אליו, והחלטתו של הנשיא הנכנס טראמפ היא הזדמנות לפעול ולהפוך גם את מדינת ישראל למקום בטוח יותר עבור אזרחיה.