באוקטובר 2018, "שיירת מהגרים"לכיוון ארצות הברית יצא ברגל מהונדורס. הקבוצה הורכבה ממחפשי מקלט מכל הגילאים שנמלטו מהקשרים של אלימות חריפה ועוני – מציאות אזורית שעוצבה על ידי עשרות שנים של תכסיסי מדיניות חוץ ענישה של לא אחרת מאשר ארה"ב עצמה.
הנשיא דאז דונלד טראמפ, שאף פעם לא לוותר על הזדמנות למחזה שנאת זרים נלהב מדי, עלה לטוויטר כדי לשדר "חירום לאומי" (sic), והזהיר כי "פושעים ומזרח-תיכונים אלמונים מתערבבים" עם השיירה. כהכנה למתקיפת הולכי הרגל במדינה, טראמפ הורה לפרוס 5,200 חיילים בשירות פעיל של צבא ארה"ב לגבול הדרומי יחד עם מסוקים, ערימות של חוטי תער וציוד "חירום" אחר.
ברור שארה"ב חיה כדי לספר את הסיפור – אם כי לא ניתן לומר את אותו הדבר על אלפי מבקשי המקלט שמתו במהלך השנים תוך ניסיון להגיע לביטחון הנתפס במדינה. עכשיו, כשטראמפ מתכונן לשלו סיבוב שני כמפקד העליון של האומה, אנו צפויים לסבב נוסף של "חירום" נגד מהגרים, שהנשיא הנבחר קיבל את החופש להכריז מראש.
לאחר קמפיין בהתחייבות לבצע את "מבצע הגירוש הגדול ביותר" בתולדות ארה"ב, טראמפ אישר בנובמבר שהוא "מוכן" להכריז על מצב חירום לאומי ולנצל את הצבא האמריקני כדי לגרש מיליוני מהגרים חסרי תיעוד מהמדינה. פריסת הכוחות המזוינים במשימה הספציפית הזו לא מותירה, כמובן, מקום לספק שמדובר, ובכן, מלחמה – לא משנה מה התדמית המשווקת של טראמפ כמנהיג שהוא איכשהו אנטי-מלחמתי.
לא שה מלחמה של ארה"ב במבקשי מקלט הוא משהו חדש. כמובן, זו גם לא מלחמה המנוהלת אך ורק על ידי הטרומיטים וחברי המפלגה הרפובליקנית. נשיא ארה"ב היוצא ג'ו ביידן, מצדו, עשה עבודה מצוינת בשדה הקרב, פיקח על יותר מ-142,000 גירושים בשנת הכספים 2023 בלבד. ואז היה זה הַחְלָטָה על ידי ממשל ביידן לוותר על חבורה שלמה של חוקים ותקנות פדרליים כדי להרחיב את חומת הגבול האהובה של טראמפ, בניגוד להבטחותיו של ביידן עצמו.
במקום לעשות את כל העבודה המלוכלכת בעצמו, ביידן נעזר יותר ויותר בממשלת מקסיקו, משתף פעולה מבוסס בהפיכת החיים לגיהנום עבור אנשים שאין להם בעולם נטולי ארה"ב. וככל שארה"ב אילצה את מקסיקו לפצח את ההגירה, כך היא הפכה למסוכנת יותר מבחינה קיומית עבור אנשים בתנועה – והרווחת יותר עבור הרשויות המקסיקניות המכורות לסחיטה ותלבושות הפשע המאורגן כאחד.
אחרי הכל, "אבטחת גבולות" היא עסק גדול משני צדי הגבול. ובצד האמריקני, מדובר בעניין דו-מפלגתי לחלוטין, שרק הופך להיות מטורף באופן שקוף יותר כשטראמפ עומד בראש; נזכיר, למשל, את החזון המדווח של האיש בשנת 2019 של גבול ארה"ב-מקסיקו שכלל "תעלה מלאה במים, מצוידת בנחשים או תנינים" וקיר עם "קוצים מלמעלה שיכולים לנקב את בשר האדם". ובעוד שהתנינים עדיין לא יצאו החוצה, נראה שמתים בתוך א שריפה במרכז מעצר מהגרים מקסיקני או להיכנע להתייבשות ולמכת חום במדבר זה כנראה כואב להחריד מספיק.
בינתיים, הפנטזיה הטראמפיאנית לפיה ביידן ניהל בפזיזות מדיניות גבולות פתוחים חופשיים לכול תספק כעת רק דלק נוסף למאמץ המלחמתי המחודש של טראמפ בגבול הדרומי. כמו טראמפ, ביידן כפה את שלו איסורי מקלט בפועל שהפר את החוק האמריקני והבינלאומי כאחד – וכשטראמפ משיק את הפרק השני במסעו "להפוך את האמריקאים לגדולים שוב", אתה יכול להמר שזכות האדם למקלט עומדת לספוג אש מטורפת בהדרגה.
ובכל זאת National Emergy 2.0 היא לא רק מלחמה במחפשי מקלט. באופן פרדוקסלי, זו גם מלחמה על ארה"ב עצמה, שאינה יכולה להתקיים במתכונתה הנוכחית ללא סיוע של עבודה המוני ללא תיעוד – אותם אנשים שטראמפ מאיים ב"מבצע הגירוש הגדול ביותר" בתולדות ארה"ב.
לפי דו"ח של לשכת המסחר האמריקאית, ארה"ב סובלת ממחסור בולט בכוח אדם: "אם כל מובטל במדינה ימצא עבודה, עדיין היו לנו מיליוני משרות פתוחות". במאי 2024, ניתוח של CNBC מצא כי "מהגרי עבודה עוזרים להגביר את שוק העבודה בארה"ב", המהווים שיא של 18.6 אחוז מכוח העבודה ב-2023.
הניתוח המשיך: "ככל שהאמריקאים מזדקנים מכוח העבודה ושיעורי הילודה נשארים נמוכים, כלכלנים והפדרל ריזרב מצביעים על חשיבותם של מהגרי עבודה לצמיחה כלכלית עתידית כוללת".
אבל למה טראמפ צריך לחשוב על עתיד, אממ, "חירום" כשהוא יכול להתמקד במקום זאת בהפצת שקר מגוחך כמו שהמהגרים מהאיטי באוהיו הם אוכלים חיות מחמד?
מה שבטוח, יש הרבה דברים באמריקה המתאימים באופן אובייקטיבי כמצב חירום לאומי, ביניהם הקביעות של ירי בבית ספר ושאר אלימות אקדח קטלנית. גם גזענות ממוסדת עולה בראש, כמו גם מגפת חסרי הבית וא תעשיית בריאות דורסנית שהיא קטלנית בפני עצמה.
אבל כל העניין של "חירום לאומי" הוא להסיח את הדעת מבעיות ממשיות על ידי החלפת ההיגיון באבסורד פרנואידי. וכשטראמפ מגייס את החיילים לקראת הזינוק הממשמש ובא במלחמה האהובה עליו, זה רק הגיוני שגם ההיגיון יהיה קורבן.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
