הסדר העולמי הליברלי, עם מחויבותו כביכול לשלטון החוק, זכויות אדם ושוויון לכולם, פגש את מותו בעזה.
יש די והותר ראיות המאשרות את האופי הרצחני של המערכה של ישראל בעזה. עם זאת, מנהיגים פוליטיים במערב היו חסרי פשרות בתמיכתם במאמציה של ישראל. באו"ם, רוב העולם קיבל בעקביות החלטות המגנות את פעולותיה של ישראל בעזה וקרא להפסיק את הכיבוש. ישראל הגיבה בהפיכת סוכנויות האו"ם וכוח אדם למטרות מלחמה. בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים. לארצות הברית יש נִדחֶה החלטת בית המשפט וישראל המשיכה להפציץ את עזה. כל זה קרה תחת הנהגת ארה"ב דמוקרטית. עם שובו של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, אנו יכולים לצפות לפירוק מהיר של כל מה שנותר מהסדר הליברלי הזה.
במהלך הקדנציה הראשונה שלו, טראמפ כבר הניע את הכדור: הוא חתם על א תַזכִּיר מניעת ארגונים לא ממשלתיים זרים המקבלים סיוע בריאותי עולמי בארה"ב להשתמש בכספים משלהם שאינם ארה"ב לקידום זכויות הפלות; הוא דחף את מכירות הנשק שנחסמו בעבר למדינות כמו בחריין וסעודיה למרות הרקורד המקומי שלהן בזכויות אדם ופשעי מלחמה בתימן; הוא הקים את הידוע לשמצה "איסור על מוסלמיםופיקח על 2000 ילדים מהגרים פָּרוּד מהוריהם ו מצונזר מידע על שינויי אקלים באתר האינטרנט של הסוכנות להגנת הסביבה. תחת טראמפ, גם משרד המשפטים מוּצהָר שכותרת VII של חוק זכויות האזרח משנת 1964 לא מגינה על הלהט"ב מפני אפליה בעבודה.
הפעם, טראמפ ירגיש בטוח שיש לו את המנדט ללכת רחוק יותר. מהיום הראשון בתפקיד, הוא הבטיח לחזור למדיניות ההגירה המגבילה של כהונתו הראשונה. חשוב לזכור שבשנת 2023, ממשלו של נשיא ארה"ב היוצא ג'ו ביידן "התגבר גירוש טראמפ מסתכם לכל שנה בודדת". אבל טראמפ ובני בריתו טענו כי הממשל הדמוקרטי מדיניות הגירה הוא חלש מדי, "בוגדני" ו"התאבדות לאומית". צאר הגבול הנכנס של הנשיא הנבחר, טום הומאן, הבטיח גישת "הלם ויראה" עם פשיטות צבאיות, מעצר המוני וגירוש המוני של מהגרים לא מתועדים. קבוצות זכויות טענו כי פעולות כאלה "יקרעו משפחות", כרוכות בפרופיל גזעי, יובילו לפעולות שנאת זרים ויגדילו את הסיכויים להתעללות על ידי "אכיפת החוק במהלך סידור המונים".
טראמפ ניהל מדיניות פרו-ישראלית נחרצת בקדנציה הראשונה שלו. ביידן נִמשָׁך עם מדיניות זו בשנים האחרונות. אין סיבה לצפות שהקדנציה השנייה של טראמפ תהיה שונה. לטראמפ יש מוּבטָח לרסק הפגנות בקמפוסים בארה"ב, לגרש סטודנטים זרים המשתתפים בפעילות סולידרית בקמפוס ולהחזיר את תנועת הסולידריות הפלסטינית ב-25-30 שנה. יש לו גם דחק מנהיגים ישראלים "לעשות מה שאתה צריך לעשות" בעזה ובלבנון. בחירתו לשר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, יצאה בתור נֶגֶד כל הפסקת אש בעזה, האומרת "האנשים האלה הם חיות מרושעות שעשו פשעים מחרידים" ויש להשמיד אותם. רוביו גם מתח ביקורת על קנדה על קבלת פליטים פלסטינים, אותם ראה כ"טרוריסטים" המהווים איום ביטחוני על ארה"ב.
טראמפ 2.0 יהיה גם מתקפה הרסנית על שוויון מגדרי, חירויות רבייה וזכויות טרנסיות. בבית, יהיו הגבלות אפילו יותר על הגישה לשירותי הפלות. כַּמָה ארגוני זכויות אדם גם לצפות לעלייה במעקב ובתביעה של נותני שירותי הפלות וחולים. בחו"ל, ממשל טראמפ יפעיל נשק בסיוע, כמו בפעם הראשונה, כדי למנוע מעמותות לא ממשלתיות בינלאומיות וממשלות זרות לקדם תוכניות לשוויון מגדרי וזכותן של נשים להפלות. ביידן הוציא את ארה"ב מהתוכנית בחסות טראמפ הצהרת קונצנזוס ז'נבה שפועל למניעת גישה להפלות ברחבי העולם. טראמפ צפוי לחזור אליו ברגע שיחזור לבית הלבן.
זכויות טרנס כבר הותקפו במדינות המנוהלות על ידי רפובליקנים בארה"ב. אבל ברגע שחזר לשלטון, טראמפ יכול לא לכלול תלמידים מהגנות של כותרת IX, שתשפיע בתורה על "מדיניות בית הספר על השימוש של תלמידים בכינויים מועדפים, חדרי שירותים וחדרי הלבשה". המהלכים הללו יוקלו במידה רבה על ידי המועמד של טראמפ לשר החינוך, לינדה מקמהןשמתח ביקורת על מדיניות גיוון, שוויון והכלה ומי שעומד בראש מכון המדיניות של America First שמתנגד ליוזמות התומכות בזכויות להט"ב.
טראמפ גם יילחם באופן פעיל בפעולת האקלים כנשיא. במהלך מערכת הבחירות האחרונה שלו, הוא אמר שהוא "ישחרר את השרשרת של תעשיית הנפט והגז" מהתקנות הקשורות לשינויי אקלים. קבוצות תומכות בנפט וגז תומכות בתוכניות של טראמפ. הם מקווים שטראמפ יעשה זאת מהר לַהֲפוֹך התקנות מתקופת ביידן התמקדו בהפחתת פליטת גזי חממה כמו מתאן וכן כללים כמו חיוב הפליטות הבזבזניות, המטיל קנסות על פולטי-על ש"חורגים מהסף שנקבע על ידי ה-EPA" על פליטת מתאן.
מאמצים גלובליים להילחם בשינויי האקלים עלול להיות גם מאוים על ידי טראמפ. במהלך כהונתו הראשונה, הוא הוציא את ארה"ב מהסכם פריז. הוא עשוי לעשות את אותו הדבר עם הסכם האקלים COP29, למרות שזה יצטרך לחכות עד שהוא ייכנס לתפקידו בשנה הבאה. בחירתו לעמוד בראש הסוכנות להגנת הסביבה, לי זלדין, ידועה כספקן אקלים וצפוי לשפץ את הסוכנות. לזלדין, לשעבר חבר קונגרס בניו יורק, יש גם אנטי-סביבה ארוכה שיא ההצבעה.
גם החברות של טראמפ על הבמה העולמית היא אינדיקציה לבאות. הוא פיתח קשר מיוחד עם מנהיגים, שכמוהו גם מתעבים בבלמים ואיזונים דמוקרטיים, במשפט הבינלאומי ובזכויות אדם.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עשה זאת מְפוּרסָם ניצחונו של טראמפ, כינה אותו "אדם אמיץ", שכן טראמפ טען שהוא יכול לסיים את המלחמה באוקראינה "בעוד יום". ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, אוהב להדגיש שטראמפ הוא "ידיד" ויהיה להוט להרחיב עוד יותר את מערכת היחסים הנעימה ממילא בין הימין האמריקני לכוחות הלאומיים ההינדיים. גם למנהיג הימין הקיצוני של הונגריה ויקטור אורבן יש קשרים קרובים עם טראמפ ורוצה להנחות את גישתו המדיניות לאירופה. אורבן עצמו מתנגד לסיוע צבאי לאוקראינה, ומצפה שכנשיא טראמפ יעשה את אותו הדבר. זה לא אומר שמנהיגות דמוקרטית בארה"ב לא תעבוד עם כוחות לא ליברליים על הבמה העולמית. אבל עם טראמפ, לא יהיו העמדות פנים. לאחר שבנה מותג פוליטי לא ליברלי במפורש, טראמפ לא ירגיש שיש צורך אפילו לשלם מס שפתיים לשפת הדמוקרטיה, הזכויות ושלטון החוק. במקום זאת, הוא יאמץ את זהותו כיוצר עסקות ו"יפתור" בעיות בינלאומיות על ידי משא ומתן עם מי שיושב מעבר לשולחן המשא ומתן. המשמעות היא שאנשים כמו נתניהו, אורבן, מודי ופוטין ירגישו שיש להם בעל ברית רב עוצמה בוושינגטון ושאנחנו נכנסים לעידן שמתירני אפילו יותר מהפוליטיקה הלא-ליברלית שלהם מבעבר.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.