בשיחה עם עיתונאים במתחם מר-א-לגו שבפלורידה, הנשיא טראמפ טלטל אתמול (שלישי) את אחת מהנחות היסוד של מדיניות החוץ האמריקנית, כשהטיל את האשמה לפרוץ המלחמה באוקראינה על זלנסקי והנהגת אוקראינה, בזמן שנציגי ממשל טראמפ וממשל רוסיה נפגשו אתמול (ג') בסעודיה לשיחות שלום ראשונות מאז הפלישה הרוסית.
פוטין כשותף, בעלות הברית כאויבות
בשיחה עם הניו יורק טיימס, גורמים בוושינגטון מדווחים כי טראמפ רואה בפוטין "שותף", שחקן חזק ו"פיקח מאוד", שמהלכיו לכפות על אוקראינה ויתורים טריטוריאליים היו "גאוניים". בעיניו, פוטין ראוי להערצה וכבוד, בניגוד למנהיגי בעלות ברית מסורתיות של ארה"ב כמו גרמניה, קנדה או צרפת, כלפיהם הביע טראמפ בוז.
הבטחות שלא מומשו ומשא ומתן חדש
למרות הבטחתו במהלך הקמפיין כי יסיים את המלחמה תוך 24 שעות, ואף טרם כניסתו לתפקיד, עם חלוף הימים מכניסתו לתפקיד הנשיא, טראמפ מתרחק מהיעד המובטח. לאחר שיחת טלפון של כמעט 90 דקות עם פוטין בשבוע שעבר, מינה טראמפ את מזכיר המדינה מרקו רוביו ושני יועצים נוספים, מייקל וולץ וסטיב ויטקוף, לנהל את המשא ומתן.
המפגש בריאד התקיים ללא נוכחות נציגי אוקראינה או האיחוד האירופי, כאשר רוביו נפגש עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ודיבר על "הזדמנויות מדהימות לשיתוף פעולה עם הרוסים". רוביו התקשר למספר שרי חוץ אירופים לאחר הפגישה כדי לעדכן אותם בפרטיה.
רשימת משאלות של הקרמלין
לדברי הניו יורק טיימס, ארבעת התנאים שטראמפ וצוותו הציגו בפני התקשורת אתמול (ג'), נראים כמו העתק מדויק של דרישות מוסקבה: רוסיה תשמור על כל השטחים שכבשה באוקראינה; ארה"ב לא תעניק ערבויות ביטחוניות לאוקראינה או תאפשר את צירופה לנאט"ו; הסנקציות נגד רוסיה יוסרו; ורוסיה תוחזר לפורום ה-G7. מנגד, טרם ידוע מה נדרש מפוטין בתמורה, מלבד הפסקת המלחמה באוקראינה.
טענות מעוררות ספק והאשמות כלפי אוקראינה
בשיחתו עם העיתונאים, טראמפ הציג שורת טענות המעלות מספר סימני שאלה. לדברי טראמפ, ארה"ב תרמה פי שלושה מאירופה לאוקראינה מאז תחילת המלחמה, בעוד שלפי מכון קיל (Kiel Institute) לכלכלה עולמית, אירופה הקצתה 138 מיליארד דולר לעומת 119 מיליארד דולר מארה"ב. כמו כן, טען נשיא ארה"ב כי אחוזי התמיכה בזלנסקי עומדים על 4% בלבד, כאשר בפועל, לפי הסקרים המוכרים, הם עומדים על כ-50%.
בהתייחסו לזוועות מלחמת רוסיה-אוקראינה, השווה טראמפ את המראות בחזית לקרב האמריקני המפורסם גטיסברג, עם "חלקי גופות מפוזרים לאורך כל השדה". הוא ציין כי אוקראינה אט-אט "נמחקת", ושעל המלחמה להסתיים, מבלי לציין מיהו האחראי להרס זה.
ביקורת חריפה מאירופה ומבית
"מהדברים המבישים ביותר שנשמעו בחיי מפי נשיא", כתב איאן בונד, סגן מנהל מרכז הרפורמה האירופי בלונדון, ברשתות החברתיות. "טראמפ מתייצב לצד התוקפן ומאשים את הקורבן. בקרמלין הם בוודאי קופצים משמחה".
"זהו היפוך מביש ביחס ל-80 שנות מדיניות חוץ אמריקנית", אמרה בראיון לניו יורק טיימס קורי שייק, מנהלת מחקרי חוץ וביטחון במכון אמריקן אנטרפרייז ולשעבר יועצת ביטחון לאומי לנשיא ג'ורג' בוש הבן. "לאורך המלחמה הקרה, ארה"ב סירבה בתוקף להכיר בכיבוש הסובייטי של מדינות הבלטיות (מדינות השוכנות לחופו של הים הבלטי: ליטא, לטביה ואסטוניה)", טוענת ג'.ט., "מה שנתן תקווה לאנשים שנלחמו למען חירותם נגד רוסיה. כעת אנחנו מכשירים תוקפנות ויצירת אזורי השפעה."
