הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, חתם אתמול (שלישי) על ארבעה צווים נשיאותיים שנועדו להחיות את תעשיית הפחם האמריקאית הגוססת, במטרה לענות על צורכי האנרגיה הגוברים של מרכזי נתונים לבינה מלאכותית ולחזק את מה שהוא מכנה "ביטחון אנרגטי לאומי".
במעמד החתימה בבית הלבן, כשהוא מקיף את עצמו ב"תפאורה" של יותר מ-20 כורי פחם חבושי קסדות, הצהיר טראמפ: "אנחנו מחזירים תעשייה שננטשה, למרות העובדה שהיא הייתה הטובה ביותר, בוודאי הטובה ביותר מבחינת כוח, כוח אמיתי". הנשיא התעקש להשתמש בניב הקבוע שלו "פחם יפה ונקי", באומרו: "אמרתי לאנשיי, לעולם אל תשתמשו במילה פחם אלא אם כן תקדימו לה יפה ונקי".
הצווים כוללים את הפעלתו של חוק הייצור להגנה (DPA, חקיקת חירום עוד משנות המלחמה הקרה), הוראות למשרד האנרגיה להשתמש בסמכויות חירום כדי למנוע סגירת תחנות כוח פחמיות, הסרת מגבלות על כריית פחם באדמות פדרליות והאצת הליכי רישוי לפרויקטים חדשים. כמו כן, טראמפ העניק פטור לשנתיים מדרישות פדרליות להפחתת פליטות של חומרים רעילים כמו כספית, ארסן ובנזן מתחנות כוח פחמיות. שיהיה לאמריקאים לבריאות.
טראמפ גם הורה למשרד המשפטים האמריקאי לזהות ולפעול נגד חוקים מדינתיים ומקומיים שמגבילים הפקת אנרגיה משיקולי אקלים. "אנחנו מסיימים את המלחמה של ג'ו ביידן בפחם היפה והנקי, אחת ולתמיד", אמר בהצהרה לתקשורת במועד החתימה על הצווים. "כל אותן תחנות שנסגרו ייפתחו מחדש, אם הן מודרניות מספיק, או [אם הם ישנות] שהן ייהרסו ויבנו חדשות במקומן. ואנחנו נחזיר את הכורים לעבודה".
הצעדים האלו הם היפוך דרמטי ממדיניות הממשל האמריקאי הקודם בראשות ביידן, שפעל להפחתת השימוש בפחם כחלק ממאבק למען הסביבה. תחת ביידן, הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) הוציאה תקנה שהייתה אמורה לחייב את כל תחנות הכוח הפחמיות להתקין ציוד יקר ללכידת פליטות פחמן דו-חמצני או להיסגר עד 2039.
למרות ההצהרות המרשימות, ספק אם הצווים יצליחו להחיות משמעותית את תעשיית הפחם. בעשורים האחרונים חלה ירידה דרמטית בשימוש בפחם בארה"ב, כאשר חברות חשמל עברו לחלופות זולות יותר כמו גז טבעי, אנרגיית רוח ושמש. בשנת 2011, פחם סיפק כמעט מחצית מהחשמל בארה"ב; בשנה שעברה הנתון צנח ל-15% בלבד. לפי מנהל מידע האנרגיה האמריקאי, חברות חשמל מתכננות להשבית השנה 8.1 גיגה-ואט של כושר ייצור פחמי, שהם כ-4.7% מכלל צי הפחם האמריקאי.
מנגד, יש הטוענים כי המעבר מפחם לחלופות אחרות היה תוצר נלווה של מדיניות אמריקאיות נגד תעשיית הפחם, כך שהכיוון החדש שטראמפ מוביל עשוי להפוך את הקערה על פיה. במענה לטיעונים אלה, יש שיטענו כי במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, למרות הבטחותיו להציל את תעשיית הפחם, 75 תחנות כוח פחמיות נסגרו והתעשייה איבדה כ-13,000 משרות. משכך, מומחי אנרגיה שדיברו עם הניו-יורק טיימס מעריכים כי גם הפעם, כל עלייה בשימוש בפחם תהיה זמנית, שכן שוק האנרגיה המתחדשת ממשיך להתפתח ללא קשר למי מחזיק בבית הלבן.
"הבעיה העיקרית היא שרוב תחנות הפחם שלנו ישנות ויקרות יותר להפעלה, ואף אחד לא חושב על בניית תחנות חדשות", אמר לניו יורק טיימס סת' פיסטר, אנליסט נתונים המתמקד בפחם במכון לכלכלה ואנליזה פיננסית אנרגטית.
עליית הביקוש לחשמל בעקבות הצורך של הפעלת מרכזי נתונים עבור פלטפרומות של בינה מלאכותית עשויה לתת לתחנות הכוח הפחמיות עוד כמה שנים של רלוונטיות תעשייתית. לפי התאחדות הכרייה הלאומית של ארה"ב, בשלוש השנים האחרונות לפחות 40 תחנות כוח פחמיות עיכבו את סגירתן בשל נימוק זה. מזכיר האנרגיה של טראמפ, כריס רייט, טען בפני רשת החדשות האמריקאית CNBC כי "אם אנחנו רוצים להגדיל משמעותית את ייצור החשמל של אמריקה בחמש או עשר השנים הבאות, אנחנו חייבים להפסיק לסגור תחנות פחם".
כמצופה, ארגונים סביבתיים מתחו ביקורת חריפה על המהלכים האחרונים של טראמפ. "מה הלאה, צו המחייב אמריקאים לנסוע בעגלות רתומות לסוסים?" אמרה קית' קנדי, מנהלת תחום האנרגיה במועצה להגנת משאבי הטבע, והוסיפה: "תחנות הפחם ישנות ומזהמות, לא תחרותיות ולא אמינות. ממשל טראמפ תקוע בעבר".
יצוין כי פחם הוא הדלק המזהם ביותר בין כל דלקי המאובנים, האחראי לכ-40% מפליטות הפחמן הדו-חמצני התעשייתיות בעולם. פחמן דו-חמצני הוא המניע העיקרי להתחממות כדור הארץ. בנוסף, הוא גם משחרר מזהמים אחרים כמו כספית ודו-תחמוצת גופרית, הקשורים למחלות לב, לבעיות נשימה ולמוות מוקדם.
