הנשיא טראמפ הסיר מגבלות מעל מפקדים אמריקאים לאשר מתקפות אוויריות ופשיטות כוחות מיוחדים מחוץ לשדות קרב מסורתיים, תוך הרחבת טווח המטרות שניתן לתקוף, על פי בכירי ממשל אמריקאים המכירים את השינוי במדיניות, כך דיווח ה "CBS NEWS".
השינוי השקט אך המשמעותי מפרק את הנחיות תקופת ביידן ומסמן חזרה למדיניות תוקפנית יותר נגד טרור שטראמפ הנהיג בקדנציה הראשונה שלו. במהלך הביקור הראשון שלו בחו"ל החודש, שר ההגנה פיט הגסת' חתם בפגישה עם בכירי צבא אמריקאים מפיקוד אפריקה בגרמניה על הנחיה המרככת את מגבלות המדיניות והפיקוח הביצועי על מתקפות אוויריות וביצוע פשיטות של הקומנדו האמריקאי.
המהלך נותן עדיפות לגמישות על ידי מתן שיקול דעת רחב יותר למפקדים להחליט על מי לתקוף, תוך הקלה על הבקרה המרכזית המרובת שכבות שהנשיא לשעבר ג'ו ביידן יישם על מתקפות אוויריות ופשיטות של כוחות המבצעים המיוחדים האמריקאים, כך מסרו בכירי ממשל לחדשות CBS באנונימיות, מאחר שלא הורשו לדבר בפומבי על ענייני ביטחון לאומי.
בכיר במשרד ההגנה מסר לחדשות CBS כי מדיניות הלוחמה של ביידן הייתה העתק לזו שנקבעה בתקופת הנשיא אובמה. בתקופת ביידן, מתקפות אוויריות התמקדו בדרך כלל בהנהגה הבכירה של ארגוני טרור. הבכיר הוסיף כי גישת טראמפ טומנת בחובה סיכונים והזדמנויות, שכן התהליך יכול לפגום ביכולות ארגוני הטרור הזרים במהירות, בשל הסף הנמוך יותר הנדרש לתקיפה וטווח בחירת היעדים המורחב, אך מטבע הדברים הוא מעלה את הסיכון להחלטות פגומות ונפגעים אזרחיים בלתי מכוונים.
הקבוצה האסלאמית החמושה אל-שבאב שבסומליה והחות'ים בתימן נדונו כמטרות פוטנציאליות, על פי בכירי ממשל המכירים המעורים בפרטי הפגישה.
מתקפות אוויריות אמריקאיות נופלות לשתי קטגוריות רחבות – מכוונות והגנתיות. מתקפות מכוונות כפופות לתהליך רב-שכבתי של תקנות ובדיקה ברמה גבוהה, אשר בתקופת ביידן עברו דרך המטה המשותף והרשות המבצעת. במהלך תהליך המתקפה המכוונת, עורכי דין צבאיים סוקרים את המודיעין שנאסף כדי לקבוע אם אנשים הם לוחמים חוקיים תחת חוק הסכסוך המזוין, על מנת להפחית את הסיכון לפגיעה באזרחים ולהימנע מהריגות ממוקדות של אנשים חפים מפשע שהוטעו כחשודים בטרור.
מתקפות אוויריות הגנתיות משמשות "בנסיבות מוגבלות בהן כוחות ארה"ב או כוחות שותפים מיועדים נמצאים בסכנה מיידית מכוחות עוינים", על פי אתר פיקוד אפריקה האמריקאי. סוגי מתקפות אוויריות אלה מאושרים בדרך כלל על ידי הפיקוד הלוחם, והרשות המבצעת אינה צריכה לאשר מתקפות אלה.
מחקר מסווג שנדלף משנת 2013, אשר התקבל על ידי "The Intercept", מפרט כיצד ממשל ארה"ב אישר מתקפות מל"טים בתימן ובסומליה בין השנים 2011-2012 לאחר אישור נשיאותי בתקופת ממשל אובמה – מדיניות שיושמה באופן דומה תחת ממשל ביידן.
לפני ביצוע תקיפה, המפקדים הצבאיים היו צריכים להבטיח שהיא עומדת במספר קריטריונים מחמירים ולקבל אישורים משבעה מקבלי החלטות – כולל הנשיא. המטרה המיועדת לתקיפה הייתה צריכה להיות מאושרת כחבר בארגון טרור מאושר תוך שימוש בשני מקורות מודיעין בלתי תלויים. נפגעים אזרחיים היו צריכים להיות מוערכים כמינימליים. ולא יכול היה להיות שום "מודיעין סותר" שיטשטש את התמונה.
התהליך הפך לשולחן עגול בעל סיכונים גבוהים. כוח המשימה שהרכיב את חבילת המטרה, המפקד הלוחם, ראש משלחת ה-CIA, והמדינה המארחת היו צריכים כולם לאשר את המתקפה האווירית. התנגדות יחידה לאורך הדרך משמעה כי הפעולה תופסק.
ההנחיה לפיקוד האמריקאי מגיעה בתקופה סוערת בפנטגון, בעקבות הדחת ראשי שופטי התביעה הצבאית של חיל האוויר, הצבא והצי על ידי ממשל טראמפ. תפקידים אלה, כוללים טווח רחב של אחריות, מפיקוח על מקרים פליליים הנוגעים לחיילים פשוטים ועד להבטחת הציות של ההנהגה הבכירה לחוקי הסכסוך המזוין הבינלאומיים.
בנאום לתקשורת ביום שני, הגסת' הגן על ההדחות, בטענה שהן היו הכרחיות כדי להבטיח שלא יהיו מכשולים לפקודות הניתנות על ידי המפקד העליון. "בסופו של דבר, אני רוצה את עורכי הדין הטובים ביותר בכל שירות שיספקו את ההמלצות הטובות ביותר", הוסיף.
