זו הייתה שיחת טלפון מעוררת מחלוקת ואגרסיבית, חמישה ימים לפני חנוכתו של הנשיא טראמפ ב- 20 בינואר.
מר טראמפ, דיבר עם ראש הממשלה מט פרדריקסן מדנמרק, התעקש שהוא רוצה שארצות הברית תשתלט על גרינלנד, האי הדני המסיבי והאוטונומי, שתופס חלק אסטרטגי מהאוקיאנוס כשכובעי הקרח נמסים ונתיבי הספנות החדשים נפתחים.
הטון והתוכן של החילוף הקפוא תואר על ידי שני גורמים באירופה שתודרכו בשיחה של 45 דקות וביקשו אנונימיות בגלל הרגישות של הנושא. ארצות הברית לא הגיבה בפומבי על השיחה.
גב 'פרדריקסן הציעה הצעות שונות לשיתוף פעולה רב יותר בנושאים צבאיים וכלכליים, אך התעקשה כי גרינלנד, שכבר מארחת בסיס אמריקאי חשוב, לא הייתה למכירה, על פי גורמים רשמיים באירופה.
מאז אותה שיחה ב -15 בינואר, שהטנור האגרסיבי שלה היה דווח קודם לכן על ידי ה- Financial Times, דנמרק ניסתה להרגיע את המים, והפצירה בשותפיה באיחוד האירופי לא להבהיר את המצב עד שהעניינים יתבררו יותר, אמרו הפקידים. סוגיית גרינלנד אינה עומדת על סדר היום לישיבת מועצת החוץ של האיחוד האירופי בבריסל ביום שני, למשל.
אם מר טראמפ יחליט ללחוץ על דנמרק על אמצעים כלכליים, באמצעות מכסים, האיחוד האירופי עצמו היה צפוי להגיב בכללותו עם משרדי הנגיף, אמר זאקי לידי, פרופסור במדעים PO ויועץ לשעבר ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, לשעבר, לשעבר במדיניות החוץ של האיחוד האירופי, לשעבר, לשעבר במדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל פונטלס.
"נאמר לי שטראמפ די רציני לגבי גרינלנד, וזה הולך להיות אתגר עצום עבור האיחוד האירופי, אם לא נגיב לזה חזק," אמר מר לידי. הוא אישר ש"הדנים אומרים 'שמור את זה', אבל הם מפחדים. "
תחושת ההתחלה הזו הייתה ברורה בדאבוס, שוויץ, שם התכנסו מנהיגי אירופה בשבוע שעבר עם מנהלי תאגידים ואקדמאים לישיבה השנתית של הפורום הכלכלי העולמי. השמועות על קריאתו של מר טראמפ עם גב 'פרדריקסן השתוללו במפגש, כמו גם עצבנות מה המשמעות של ממשל טראמפ שנייה עבור אירופה כולה.
לעת עתה, הדנים מתרכזים בדיאלוג. ביום שישי, לארס לוקקה רסמוסן, שר החוץ של דנמרק וראש הממשלה במהלך ממשל טראמפ הראשון, ניהל דיון טלפוני בן 20 דקות עם מזכיר המדינה החדש בארה"ב, רובי מרקוO. לאחר מכן אמר מר רסמוסן כי שתי המדינות הסכימו לדון ב"אזור הארקטי "וכי השיחה, שכללה סוגיות אחרות כמו אוקראינה, הייתה" טון טוב ובונה ".
מחלקת המדינה, מצידה, אמרה כי מר רוביו "אישר מחדש את כוח הקשר" בין שתי המדינות. השניים, משרד החוץ, אמרו כי "דנו בחשיבות של העמקת שיתוף פעולה דו צדדי ואזורי בענייני ביטחון והגנה, כלכליים וסחר וסיימת המלחמה באוקראינה."
רשמית, דנמרק אמרה מעט על שיחת הטלפון בין מר טראמפ לגב 'פרדריקסן. הצהרה ממשרדה של גב 'פרדריקסן מיד לאחר מכן לא הזכיר שום חילוקי דעות חדים אך הדגיש את הסחר עם ארצות הברית ודיבר על שיתוף פעולה, דיאלוג והשקעות משופרות באבטחה על ידי דנמרק.
"בשיחה, ראש הממשלה הדגיש את החשיבות של חיזוק הביטחון בארקטי, וכי ממלכת דנמרק מוכנה לכתף עוד יותר אחריות על כך", נכתב בהצהרה. בהצהרה, גב 'פרדריקסן ציטטה את יו"ר הפרלמנט גרינלנדי, אילנד אודדה, ואמרה כי גרינלנד אינה למכירה וטענה כי "על גרינלנד עצמה לקבל החלטה על עצמאות."
הפקידים שתודרכו בשיחת הטלפון ומר ליידי הציע כי כוונותיו של מר טראמפ לא היו ברורות, וכי הוא עשוי לעבור לעודד את גרינלנדים להצביע לעצמאות במשאל עם ואז לאגד את עצמם לארצות הברית. או שהוא עשוי לרצות ללחוץ על דנמרק ועל האיחוד האירופי עם מכסים. בריסל עובדת עם הדנים כדי לשים את הטון הנכון ולברר מה מר טראמפ באמת רוצה, אמר גורם אחד.
בתגובה לשאלות ביום ראשון, משרד ראש הממשלה הדני אמר כי הוא "לא הכיר בפרשנות השיחה שניתנו על ידי מקורות אנונימיים."
במסגרת הסכם משנת 2009 עם דנמרק, גרינלנד יכולה להכריז על עצמאות רק לאחר משאל עם מוצלח – אותו הציע שמר אג'דה עשוי להתקיים בד בבד עם הבחירות הקרובות בפרלמנט באפריל.
מר טראמפ קרא לנו שליטה על גרינלנד "הכרח מוחלט" לביטחון המערבי, ובשבת, בלהט עם כתבים, אמר "אני חושב שאנחנו הולכים להיות."
פריס ארנה פטרסן, שגריר דני לשעבר בוושינגטון, אמר כי "אירופה, גרינלנד ושאר העולם חייבים להתייחס ברצינות רבה לתפקידיו של דונלד טראמפ, מכיוון שהם היו מוכנים בקפידה."
"המונחים ששימשו וההקשר שלהם לא הותירו מקום לפרשנות," אמר בראיון עם העיתון הצרפתי לה פיגארו. ההתעניינות של מר טראמפ בגרינלנד הייתה מסחרית יותר בקדנציה הראשונה שלו – כאשר הציע לראשונה לקנות אותו – אך כעת הוא בעיקר על ביטחון, אמר מר פטרסן.
נושא גרינלנד "הוא בעל חשיבות עליונה לאיחוד האירופי," אמר מר לידי. "האמינות שלנו מונחת על כף המאזניים. הדנית רוצה לשמור על פרופיל נמוך אבל ככה עובד העולם. "
גרינלנד, עם אוכלוסייה של כ- 60,000, הייתה מושבה דנית עד שהפכה לשוואה עצמית עם הפרלמנט שלה בשנת 1953. היא נותרה שטח של דנמרק, כאשר קופנהגן מפעילה שליטה על מדיניותה הזרה וההגנה.
