שְׁבִירָהשְׁבִירָה,
טראמפ ציטט את דאגות 'הביטחון הלאומי' כסיבה לעליית מיס יבוא, והצית מתחים ביחסי ארה"ב-הודו.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הוציא צו מנהלי שהטיל תעריף נוסף של 25 אחוזים על סחורות מהודו, כעונש על ייבוא נפט רוסי.
העלייה של יום רביעי מגיעה בנוסף לתעריף של 25 אחוז הודו שכבר מתמודדת, מה שהופך אותה לכפוף לאחד מדרכי המס הגבוהים ביותר בארה"ב תחת טראמפ, בסך הכל 50 אחוזים.
בהוראתו המבצעת, טראמפ הסביר כי המשך פעולות הצבא של רוסיה באוקראינה היוו "חירום לאומי" ולכן היה זה "הכרחי ומתאים" להציב מכסים מוגברים על הודו, צרכנים מרכזיים במוצרי הנפט שלה.
"אני מגלה שממשלת הודו מייבאת כרגע ישירות או בעקיפין מייבאת נפט של הפדרציה הרוסית", טראמפ כתבו
"הפעולות והמדיניות של ממשלת הפדרציה הרוסית ממשיכות להוות איום יוצא דופן ויוצא דופן על הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארצות הברית."
עליית התעריף אמורה להיכנס לתוקף 21 יום לאחר ההכרזה, והותירה חלון פתוח להודו ולארה"ב לנהל משא ומתן על שיעור נמוך יותר.
אולם המהלך מאיים לסבך עוד יותר את היחסים בין ארה"ב-הודית. ברזיל היא המדינה היחידה האחרת שעומדת בפני שיעור התעריף הכולל של 50 אחוז.
הודו וארה"ב עסקו בחמישה סבבי שיחות סחר לקראת ההכרזה ביום רביעי. באפריל נסע סגן נשיא ארה"ב ג'יי ואנס אפילו לניו דלהי כדי לעזור בהרדת המשא ומתן.
אולם חודשים של התמקחות לא הצליחו לייצר הסכם סחר, והמומחים אומרים כי קשרי ארה"ב-הודו עומדים כעת בפני המשבר החמור ביותר שלהם מזה שנים.
ההודעה ביום רביעי עולה בקנה אחד עם הדיווחים כי ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי תבקר בסין לראשונה מזה למעלה משבע שנים לאחר מכן החודש.
גורם ממשלתי הודי אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי מודי ישתתף בפסגת ביטחון בעיר טיאנג'ין, סימן למתיחות הקלה עם סין, למרות עימותים בעבר בגבולות וזכויות מים.
מהלך הבית הלבן, שסומן לראשונה על ידי טראמפ ביום שני, עוקב אחר ישיבות של השליח הדיפלומטי הבכיר של טראמפ, סטיב ויטקוף במוסקבה, שמטרתו לדחוף את רוסיה להסכים לשלום באוקראינה.
