נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פיטר הודעת מדיה חברתית שקראה לראש חברת הטכנולוגיה האמריקאית אינטל להתפטר מתפקידו כמנכ"ל.
ההחלטה של טראמפ להוקיע את מנכ"ל אינטל ליפ-ב-טאן ביום חמישי בבוקר שלחה את מניות החברה מתנפלות, בין חוסר הוודאות לגבי עתיד מנהיגותה.
"מנכ"ל אינטל מסוכסך מאוד ועליו להתפטר, מייד," טראמפ כתבו "אין פיתרון אחר לבעיה זו. תודה על תשומת הלב שלך לבעיה זו!"
נראה כי תפקידו של טראמפ היה תגובה לדיווחים כי טאן השקיעה כמעט 200 מיליון דולר לייצור טכנולוגיה סינית וחברות שבבים, כולל כמה עם קישורים לצבא המדינה.
אולם הודעת המדיה החברתית של הנשיא מעלה גם חששות מהנכונות לכאורה שלו להסתבך בענייני חברות פרטיות, ואפילו קוראת לשינויים דרמטיים במנהיגות ובכיוון.
בחינת הקשר של טאן לסין
טאן, משקיע טכנולוגי ותיק, הוא יחסית חדש בתפקיד שלו. הוּא מונה כמנכ"ל אינטל ב- 12 במרץ, והוא מכהן גם בדירקטוריון החברה.
בעבר שימש טאן בתפקידי מנהיגות בחברת התוכנה Cadence Design Systems, והוא היה שותף מייסד עבור חברת ההון סיכון וולדן קטליסט ונצ'רס.
השקעותיו האישיות – והשקעות כספי המיזם שהוא מנהל – תפסו את תשומת ליבו של הציבור זמן קצר לאחר מינויו באינטל.
באפריל דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי בין מרץ 2012 לדצמבר 2024 השקיעה טאן בחברות סיניות היוצרות טכנולוגיה לצבא השחרור העממי, הכוחות המזוינים של סין.
עבור חלק מהפוליטיקאים בארה"ב, זה העלה ניגוד אינטרסים.
ביום רביעי, למשל, הסנטור הרפובליקני טום קוטון מארקנסו פורסם מכתב במדיה החברתית שנכתב ליו"ר דירקטוריון אינטל, פרנק ימי.
בתוכו הוא דרש מידע נוסף על גיוסו של טאן והשקעותיו בסין.
כותנה ציין כי ב- 28 ביולי הסכימו מערכות עיצוב קדנס לְהוֹדוֹת בָּאַשׁמָה לחיובים פדרליים הנוגעים למכירת טכנולוגיה וקניין רוחני לטכנולוגיית האוניברסיטה הלאומית להגנה בסין.
עסקת טיעון זו הביאה לעונשים פליליים ואזרחיים של יותר מ -140 מיליון דולר.
"אני כותב כדי להביע דאגה בביטחון ויושרה של פעילותה של אינטל וההשפעה הפוטנציאלית שלה על הביטחון הלאומי של ארה"ב", כתב קוטון במכתבו לשני.
"על פי הדיווחים, מר טאן שולט בעשרות חברות סיניות ויש לו חלק במאות חברות ייצור ושבבים מתקדמים סיניים. על פי הדיווחים, לפחות שמונה מהחברות הללו קשורות לצבא השחרור של העם הסיני."
בהודעה נלווית לעוקביו במדיה החברתית, הוסיף קוטון כי אינטל "חייבת לקונגרס הסבר". אינטל וטאן טרם הגיבו לדאגות.
טראמפ דוחף את התוכנית 'אמריקה ראשונה'
במשך שנים, ארה"ב וסין נכלאו בתחרות מתוחה על דומיננטיות כלכלית ופוליטית, וארה"ב האשימה שוב ושוב את סין בניסיון לשחרר חדשנות אמריקאית ולרגל את חברות הטכנולוגיה שלה.
סין, בינתיים, הכחישה טענות כאלה, ותיארה אותן כחלק ממסע פרסום של ארה"ב.
אינטל, שנוסדה בשנת 1968, הייתה מזמן חברת טכנולוגיה בארה"ב, הידועה בייצור חלקי מחשב כמו מעבדי מיקרו. אולם בעשורים האחרונים החברה נאבקה לעמוד בקצב המתחרים שלה, במיוחד כאשר בינה מלאכותית (AI) הפכה את עמק הסיליקון, ביתה הוותיק של אינטל.
עם זאת, טראמפ ביקש לחזק את הייצור המקומי עם סדר היום הכלכלי "אמריקה הראשון" שלו, שממנף מכסים כדי להרתיע את יבוא המוצרים מחו"ל.
ביום שלישי, המנהיג הרפובליקני אפילו אמר שהוא מתכנן להטיל תעריפים של 100 אחוזים על צ'יפס ומוליכים למחצה שנמכרו בארה"ב.
אולם טראמפ התמודד עם ביקורת על בדיקת גבולות כוחו המבצע – ובמקרים מסוימים, מבקש לכפות את רצונו על ניהול חברות פרטיות.
מאז נכנס לתפקיד לקדנציה שנייה, למשל, טראמפ יש לו קרנות פדרליות מאוניברסיטאות פרטיות על מנת חילוץ ערבויות שמוסדות אלה יבטלו את יוזמות המגוון שלהם ויישמו רפורמות משמעתיות, בין דרישות אחרות.
בראיון לרויטרס, אנליסטים נראו מפוצלים בשאלה האם טראמפ משחק יותר מדי את ידו.
"משקיעים רבים מאמינים כי הנשיא טראמפ יש את ידו בצנצנות עוגיות רבות מדי, זה רק עוד אות שהוא מאוד רציני לנסות להחזיר עסקים לארה"ב," אמר דייוויד וגנר, ראש ההון ומנהל תיקים באפטוס קפיטל יועצים, שהשקיע באינטל.
בינתיים, פיל בלנקאטו, מנכ"ל Ladenburg Thalmann Asset Management, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי טראמפ להדיח את טאן יכול להשפיע על העסק האמריקני.
"זה יהיה תקדים מאוד מצער," אמר בלנקאטו. "אתה לא רוצה שנשיאים אמריקאים יכתיבו מי מנהל חברות, אבל בהחלט לדעתו יש זכות ומשקל."
לא ברור כיצד קמפיין הלחץ של טראמפ נגד טאן עשוי להשפיע על עתידה של אינטל.
בשנה שעברה קיבלה אינטל 8 מיליארד דולר בסובסידיות במסגרת חוק השבבים והמדע של 2022, לבניית מפעלי ייצור שבבים נוספים בארה"ב.
