בסרטים האירוע המזעזע נראה סוער: האדם הטובע צועק ומניף את ידיו המתיזים מים סביבו. אבל במציאות, טביעה היא אירוע שקט בו הטובע שוקע אל המעמקים לאיטו באפיסת כוחות. מדי שנה המספרים המזעזעים מכים שוב ושוב וגם החודש עם פ]תיחת עונת הרחצה כבר התרחשו מקרי טביעה בים ובבריכות פרטיות.
טביעה מחולקת בעולם הרפואה לשתי קבוצות עיקריות: "יבשה" ו"רטובה", המתייחסים לשאלה האם התרחשה שאיפת נוזל לריאות בטביעה "רטובה", או לא כפי שמתרחש בטביעה "יבשה". אלא שבשני המקרים המוות נגרם מחנק המוביל להפסקת אספקת החמצן הסדירה לגוף ולמוח ועל כן לא מתייחסים כיום בסוג הטביעה במהלך הטיפול הראשוני, משום שגם כאשר חודרים מים לריאות – לא ניתן להוציאם.
תינוקות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לטביעה, שכן הם עלולים לטבוע גם במים רדודים. זו גם לא חייבת להיות בריכה: ראשם של ילדים עד גיל חמש גדול וכבד יחסית לשאר הגוף, והם עלולים להתהפך בקלות לתוך דלי מים, אמבט, גיגית ואפילו שירותים מבלי שיוכלו לחלץ את עצמם.
במהלך הטביעה נחסם קנה הנשימה במנגנון שנועד למנוע ככל האפשר חדירת מים לריאות. אלא שהמנגנון שנועד להגן על הגוף הופך לקטלני: חמצן לא נקלט בגוף, אינו מגיע למוח, והנפגע הולך ומאבד את הכרתו. חסר חמצן מוביל גם לדום לב, אם הטיפול הרפואי אינו ניתן מיידית.
שאיפת המים לריאות גורמת גם להפרעות במאזן המלחים בדם והתוצאה הרסנית: שאיפת מים מתוקים כמו בטביעה בבריכה או בכינרת עלולה לגרום לירידה ברמות הנתרן, האשלגן והסידן. התוצאה היא בצקת מוחית, פרכוסים, חולשת או התכווצות שרירים, הפרעות בקצב הלב, עד לדום לב. שאיפת מים מלוחים כמו מי ים עלולה לגרום לעליה ברמות המלחים הללו שעלולים להוביל אף הן לפגיעה מוחית, הפרעות קצב ודום לב. זו הסיבה שבכל מקרה של טביעה חובה להבהיל את הנפגע לבית חולים לבדיקות דם והשגחה, גם אם חזר להכרה מלאה.
איך תוכלו לנסות ולהציל אדם טובע?
הזעיקו את המציל, ומבלי לסכן את חייכם – נסו למשות את הטובע מהמים במהירות האפשרית. הזעיקו את מגן דוד אדום בטלפון 101. אם הטובע לא נושם, כלומר בית החזה שלו אינו עולה ויורד, יש להשכיב אותו על הגב הרחק מהמים ולהתחיל בהחייאה שכוללת עיסויי חזה בקצב של 100 עד להגעת צוותי מד"א.
לעולם אל תנסו להוציא מים מריאותיו של הנפגע: לא רק שזה בלתי אפשרי, אלא זה עלול לסכן את הנפגע. אם הבחנתם שהטובע חוזר להכרה, אל תאפשרו לו להתהלך בכוחות עצמו, תמיד יש להתפנות לבית החולים להמשך מעקב ובדיקות, כיוון שלאחר טביעה צפויים שינויים מסוכנים ברמות המלחים בגוף שעלולים לסכן את חייו של הטובע, גם אם הוא עומד על רגליו.
אם אתם הורים לילדים, הקפידו להשגיח עליהם תמיד כשאתם בסביבת מים. אל תקראו ספר או עיתון, אל תשתמשו בסלולרי. העיניים צריכים להיות תמיד בהשגחה על הילד. דאגו שהבריכה שלכם מוגנת בפני כניסת ילדים, ואל תשאירו ילדים קטנים לבד באמבטיה, בגיגית או בקרבת כל מקור מים, אף לא לרגע אחד, גם לא כדי לענות לטלפון או לקחת מגבת. מספיקות כמה שניות כדי לגרום לילד נזק מוחי בלתי הפיך. אל תתרחצו בחוף בו אין שרותי הצלה, ואל תיכנסו, אתם או ילדכם למים, כשהדגל שחור או אדום.
למדו את הילדים שחייה, מוקדם ככל האפשר, כבר מגיל כמה חודשים. הניסיון מלמד שפעוטות וילדים שהתרגלו "להתיידד" עם המים אינם נכנסים לחרדה, לומדים להתהפך בקלות ולצוף מעל פני המים מבלי לטבוע.
