נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי סיכם ביקורו הראשון בטורקיה מאז כניסתו לתפקיד ב-2014במה שמהווה את השלב הבא בתיקון הקשרים בין שתי המדינות לאחר שעשה מקבילו רג'פ טאיפ ארדואן ביקורו הראשון במצרים מאז 2014 בפברואר.
שני הנשיאים גם עמדו בראש הפגישה הראשונה של המועצה לשיתוף פעולה אסטרטגי מצרי-טורקיה ביום רביעי.
בהצהרה בת 36 נקודות, התוותה המועצה את התחומים שבהם מתכוונות שתי המדינות לשתף פעולה, שנה לפני מאה שנה ליחסים הדיפלומטיים ביניהן.
ביניהם הייתה התחייבות "לקדם קשרים כלכליים ומסחריים… כדי להגדיל את נפח הסחר שלהם" ל-15 מיליארד דולר, פי שלושה מנפח הסחר השנתי הנוכחי.
'דוכן משותף'
במסיבת עיתונאים משותפת לאחר הביקור, הביעו ארדואן ואל-סיסי את כוונתם להעמיק את היחסים ושיתוף הפעולה במספר נושאים פוליטיים אזוריים.
שרים משתי המדינות חתמו על 18 מזכרי הבנות על שיתוף פעולה בתחומים מאנרגיה וחקלאות ועד חינוך, תיירות ותחבורה, כאשר ארדואן אמר כי הוא שואף להעמיק את שיתוף הפעולה עם מצרים בנושא אנרגיה גרעינית וגז טבעי.
כמה משקיפים אומרים שהיה דיון על מכירת מל"טים של טורקיה למצרים, אבל שום דבר רשמי לא נמסר בהקשר זה, מלבד מאמר בהצהרה שהתחייב "להרחיב את המגעים בתחומים מגוונים, כולל ענייני צבא, ביטחון וקונסולריות".
מבחינה פוליטית, שני המנהיגים דיברו על שיתוף פעולה בטיפול במלחמתה של ישראל בעזה.
"אני חוזר על העמדה המשותפת של מצרים וטורקיה הקוראת להפסקת אש מיידית, ודוחה הסלמה נוספת של ישראל בגדה המערבית הכבושה", אמר א-סיסי.
האנליסט ארדואן אייקאק, המתמחה בפוליטיקה טורקית באוניברסיטת חרונינגן בהולנד, מאמין שגם טורקיה וגם מצרים מרגישות שהן מאבדות את אחיזתן במצב בעזה, ורוצות לעבוד יחד כדי להגביר את השפעתן.
אל-סיסי הזכיר גם את הכוונה לפעול יחד לפתרון הסכסוך בלוב, סוגיית זכויות חיפושי הגז במזרח הים התיכון ומלחמת האזרחים בסודאן.
הוא הוסיף כי טורקיה ומצרים הסכימו על ההכרח לשמור על אחדות סומליה, בהתייחס למטרות ההפרדה של סומלילנד.
לטורקיה יש בסיס חשוב בסומליה, בעוד שמצרים הודיעה בשבוע שעבר על הסכם לשליחת נשק לסומליה כדי להתמודד עם השפעתה של אתיופיה בקרן אפריקה.
השבר
מסיבת עיתונאים כזו הייתה בלתי מתקבלת על הדעת לפני חמש שנים.
קרע שהחל ב-2013 הראה את הסימן הראשון לתיקון כאשר שותפו תמונות ברחבי העולם של "לחיצת היד המהווה דרך" בין ארדואן לאל-סיסי במונדיאל 2022 בקטאר.
מהצד הטורקי, ההתקרבות נבעה משינוי כללי במדיניות החוץ מ-2020-2021 ואילך. עבור מצרים, ההתקרבות הגיעה לאחר פיוס עם בעלת בריתה של טורקיה קטאר בתחילת 2021, ככל הנראה הכלכלה הסובלת שלה, מה שהופך אותה פתוחה יותר להזדמנויות.
היחסים התכווצו לאחר שהגנרל דאז א-סיסי הדיח את הנשיא המנוח מוחמד מורסי בהפיכה עממית ב-2013 והחל בדיכוי נגד האחים המוסלמים של מורסי.
ארדואן הפך לאחד המבקרים החריפים ביותר של תפיסת הכוח של א-סיסי, ואמר שלעולם לא יכיר בו כמנהיג הלגיטימי של מצרים.
במצרים, טורקיה נתפסה כאחד מאויביה העיקריים כתומכת של האחים המוסלמים, שהוגדרו כארגון טרור. שתי המדינות גירשו את השגרירים האחת של השנייה והיחסים הורדו.
רבים מחברי האופוזיציה האיסלאמיסטית המצרית מצאו מקלט בטורקיה, משם הפעילו ערוצי טלוויזיה קריטיים, מה שהגביר לעתים קרובות את הקריאות להפגנות במצרים נגד א-סיסי.
בתמורה, התקשורת המצרית הריעה את ניסיון ההפיכה בטורקיה ב-2016 וצרה על כישלונו.
נושאים נוספים עלו במהלך השנים. אחת מהן הייתה כוונתה של טורקיה לקדוח גז טבעי במים ליד קפריסין בשנת 2019. מצרים הסתכלה על ההסכמים שלה עם קפריסין כדי ליהנות ממאגרי הגז הימי שלה.
בסכסוך בלוב, מצרים וטורקיה תמכו בצדדים מנוגדים.
המתיחות הייתה בשיאה בתחילת 2020 כאשר חיילים בגיבוי טורקיה בלוב התקדמו מזרחה מהבירה טריפולי. אל-סיסי הכריז על קו אדום שמעבר לו לא יאפשר לכוחות הנתמכים על ידי טורקיה להתקדם.
לרגע קצר היה חשש שמצרים תיכנס לעימות עם טורקיה בלוב אך ההתקדמות נעצרה בעיר סירטה, הקו האדום של א-סיסי.
ריכוך
מאותו רגע, המתיחות בין מצרים לטורקיה החלה להירגע בהדרגה.
לפני כן, תפקידה האזורי של טורקיה היה מכוון לכוח קשה שהתרכז סביב האינטרסים האזוריים שלה, הסביר אייקאק.
היא התערבה צבאית בסכסוכים כמו בסוריה ובשימוש ואספקה של מל"טים טורקיים בסכסוכים אזוריים אחרים, כמו בלוב, אתיופיה ואזרבייג'ן.
מבודדת כתוצאה ממדיניות זו ומתמודדת עם לחץ פנימי כאשר כלכלתה סבלה, טורקיה החליטה לשנות טקטיקה, אמר אייקאק.
טורקיה הפכה את המסלול בשנים 2020-2021, בתקווה שחזרה להתמקד בלהיות שחקן אזורי חשוב שיכול לתפקד כגשר וכמתווך תועיל לה.
כוח רך, סחר ודיפלומטיה היו הליבה של מדיניות זו, והיא חיפשה התקרבות אזורית, והפכה "ממדיניות חוץ נוקשה וחד-צדדית למדיניות זורמת יותר המתמקדת בשיתוף פעולה", לפי אייקאק.
בשנת 2021 הורתה טורקיה לערוצים הערביים הפועלים במדינה להפחית את הביקורת שלהם על א-סיסי, כך אמר אז איש האופוזיציה המצרית איימן נור.
בתחילת 2023, 50 מצרים בטורקיה נעצרו באמתלה של פגיעה באזרחים זרים ללא אשרות.
כלי תקשורת ופרשנים מצריים אמרו כי בין העצורים היו אנשי אופוזיציה מצריים, וראו בכך חלק מההתקרבות.
ביולי 2023, מצרים וטורקיה שיחזרו את הקשרים ומינו מחדש שגרירים זה בבירות של זה, והביעו את תקוותם שזו תהיה תחילתו של פרק חדש מועיל ביניהן.
