אפילו כאשר ארצות הברית סטירה בהודו עם תעריף של 50 אחוז, הגבוה ביותר מבין כל המדינות עד כה ואחד שידחוף את מערכת היחסים שלהן לרגע הנמוך ביותר שלה בשנים, דבר אחד ברור: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעוניין יותר בהשבתות מאשר לחבר-שחירה, אומרים מומחים.
ביום רביעי הודיעה ארה"ב תעריף נוסף של 25 אחוזים בהודו על ייבוא הנפט הרוסי שלו, לוקח את הסכום ל 50 אחוז. המהלך תפס את מרבית המומחים בהפתעה כניו דלהי היה מהראשונים שהתחילו במשא ומתן לסחור עם וושינגטון הבירה, וטראמפ וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי העריצו זה את זה שוב ושוב בהצהרות פומביות וקראו זה לזה חברים. ברזיל היא המדינה היחידה האחרת שעומדת בפני מכסים גבוהים כמו הודו.
"פירוט המשא ומתן על הסחר היה הפתעה", אמרה וינה נדג'יבול, סגנית נשיא אסטרטגיה ומחקר בקרן אסיה פסיפיק בקנדה.
"זה רגע קשה מאוד, ככל הנראה הגרוע ביותר בשנים רבות, הרבה במערכת היחסים שלהם ומכניס את הודו לקבוצה קטנה מאוד של מדינות שמוצאת את עצמן ללא עסקה ועם שיעורי התעריפים הגבוהים ביותר. כעת הם זקוקים לאיזו דרך פרגמטית קדימה וצריכים למצוא דרך לבנות מחדש את האמון", אמר נדג'יבוללה.
בעוד שתעריפי 50 אחוזים, שיועדו לבעוט בעוד שלושה שבועות, הגיעו לזעזוע, היו סדרת אירועים בשבועות האחרונים שרמזו על חילוקי דעות בין המדינות.
רק בשבוע שעבר, טראמפ איים כי הוא יעניש את ניו דלהי על קניית נפט ונשק רוסי, ויאפר את תסכולו בגלל מבוי סתום בשיחות סחר והתייחס לשתי המדינות "כלכלות מתות".
מתן משא ומתן
אֶשׁתָקַד, סחר דו צדדי בין הודו לארה"ב עמדו על 212 מיליארד דולר, עם פער סחר של כ -46 מיליארד דולר לטובת הודו. מודי אמר בעבר כי הוא מתכנן לסחור יותר מכפול בין שתי המדינות ל -500 מיליארד דולר בחמש השנים הבאות.
כחלק מהמשא ומתן על התעריפים, ניו דלהי הציעה להוציא היטלים ממוצרי התעשייה בארה"ב ואמרה שהיא תגדיל את רכישות ההגנה והאנרגיה, כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס. זה גם הציע להחזיר מיסים על מכוניות, למרות לובי אוטומטי חזק בבית לוחץ עליו שלא.
אך היא סירבה להסיר חובות ממוצרי חווה וחלב, שני מגזרים רגישים פוליטית המעסיקים מאות מיליוני אינדיאנים עניים בעיקר, ועמדה הדומה למדינות אחרות כמו קנדה.
יש גם שכבות גיאו -פוליטיות למה שהיה אמור להיות שיחת סחר, הצביעה על פרווה אמאר, מנהלת יוזמות דרום אסיה במכון המדיניות של אגודת אסיה בניו יורק.
ציבורי מאוד היה ההבדל בתפיסה כיצד הועלה לסיומו ההתנגשות האחרונה בין הודו לפקיסטן ארכינמי במאי. טראמפ אמר שוב ושוב כי הוא תיווך הפסקת אש. הודו אמרה שוב ושוב כי לטראמפ אין תפקיד בהבאת הפוגה ואמרה כי מודי וטראמפ מעולם לא דיברו במהלך הסכסוך.
פקיסטן, לעומת זאת, אמרה כי היא תמנה את טראמפ לפרס נובל לשלום ועד כה הלכה משם עם עסקאות עם ארה"ב כדי לחקור את עתודות המינרלים והנפט הביקורתיים שלה כמאמציה לאפס קשרים עם ארה"ב לשחק לאחר שנים של אמביוולנטיות תחת נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן, אמר אממר.
כל זה גרם לאי נוחות עבור ניו דלהי, שמנסה כעת לנווט בדרך קשה. "זה יבחן את מדיניות החוץ של הודו", אמר אמאר, "והשאלה היא אם נראה אותה צומחת עם ארה"ב אפילו כשהיא שומרת על קשריו עם רוסיה," שותפה ההגנה והסחר הוותיק.
ניו דלהי כינה את התעריף של יום רביעי "לא הוגן, לא מוצדק ובלתי סביר" ואמר כי יבוא הנפט הרוסי שלו מבוסס על מטרתו להבטיח את צרכי האנרגיה של מדינתו המונה 1.4 מיליארד אנשים.
אבל מעבר לזה, "הודו לא רוצה להיראות חלשה", אמר אמאר. "להודו יש מעמד גלובלי זה, ולמודי יש מעמד גלובלי זה, ולכן היא צריכה להחזיק את שלה. היא תשמור על עמדתה כי הביטחון הלאומי שלה מניע את מדיניות החוץ שלה."
רוברט רוגובסקי, פרופסור לסחר בינלאומי במכון מידברי ללימודים בינלאומיים במונטריי, אמר כי הוא מצפה ל"דיפלומטיה יצירתית מאוד "ב"הכרה הקרובה" כאשר הודו וארה"ב מנסים לאפס קשרים למרות המתחים.
"אנשים חזקים-חמושים כמו מודי יובילו בהכרח לשינויים ומשמרות נגדיות", אמר לאל ג'זירה.
הוספת חוסר יציבות
לעת עתה, הודו יכולה להתמקד בחיזוק הסכמי הסחר הדו -צדדי שלה, אמר אמאר, כמו זה שהוא חתום עם בריטניה בחודש שעבר ואחר עם האיחוד האירופי, שנמצא כרגע בעבודות.
הודו מנסה גם לייצב את היחסים עם סין – בדיוק כמו שאוסטרליה, קנדה ויפן עשו בחודשים האחרונים מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד ופגע בבעלות ברית בתעריפים. מודי מתכננת להשתתף בפסגת ארגון שיתוף פעולה בשנגחאי בסוף החודש. זה יהיה הביקור הראשון שלו בסין מכיוון ששתי המדינות היו עם פנים-אוף בשנת 2020 בעמק נהר גלוואן.
אולם המכה המסחרית מארה"ב מגיעה גם בתקופה בה הודו מנסה למקם את עצמה כמרכז ייצור וכאופציה לעסקים שחיפשו להוסיף מיקומים מחוץ לסין.
באפריל, אפל, למשל, אמרה שכל האייפונים שנועדו להימכר בארה"ב מורכב בהודו עד השנה הבאה. בעוד שהאלקטרוניקה פטורה לעת עתה מהתעריפים, מדינה עם תג תעריף של 50 אחוזים עליו כמעט ולא אטרקטיבית לעסקים, וזה פשוט "מוסיף לחוסר היציבות ולאי הוודאות שעסקים כבר הרגישו" בגלל כל התעריפים של טראמפ, אמר נדג'יבוללה.
"טראמפ הבהיר שהוא מעוניין בהתחלה ולא בשילוב ידידים."
