התרסקות מטוס אייר אינדיה וההערכות כי מדובר בהתאבדות של הקברניט עקב דיכאון לאחר מות אמו, העלו שוב את הדיון על התרסקויות והסיכוי להינצל מהן. טיסות נחשבות בטוחות בהרבה מנסיעה ברכב, אבל תאונות קורות, לעתים נדירות ביותר מובילות גם להתרסקות במטוס. נדגיש: ברוב ההתרסקויות, הסיכוי להינצל כמעט ולא קיים.
אבל במקרה שההתרסקות אינה קטלנית, האם יש דרך להינצל ומה המקום הטוב ביותר לשבת במקרה כזה? השאלה שעד לא מזמן הייתה נשארת בגדר שמועה או תחושת בטן, מקבלת בשנים האחרונות תשובות ברורות יותר, הודות לניתוחי נתונים של עשרות תאונות אוויריות מכל העולם.
על פי ניתוח רחב שפורסם במגזין Time והתבסס על נתוני מנהל התעופה האמריקני (FAA) ונתוני מועצת הבטיחות הלאומית (NTSB), המסקנה ברורה: הסיכוי לשרוד התרסקות גבוה יותר ככל שאתה יושב בחלקו האחורי של המטוס.
בניתוח 17 תאונות קטלניות בין השנים 1985 ל־2000, נמצא שהמושבים האחוריים של המטוס, כלומר אלו שממוקמים מאחורי הכנף, היו בטוחים משמעותית מהמושבים הקדמיים. שיעור התמותה באזורים אלו היה כ־32 אחוזים, לעומת 39 אחוזים מעל הכנפיים ו־38 אחוזים באזורים הקדמיים, קרוב לתא הטייס.
הסיבה לכך נעוצה במבנה הפיזי של המטוס ובאופן שבו מטוסים נוטים להתרסק. ברוב המקרים, חלקו הקדמי של המטוס הוא זה שנפגע ראשון בקרקע, דבר שלא מפתיע בהתחשב בכך שזהו חלקו המוביל של המטוס בעת תנועה.
גם סדרת ניסויים שנערכה בשנת 2012 על ידי ערוץ דיסקברי במסגרת תיעוד שבו הופל מטוס נוסעים מיוחד במדבר סונורה שבמקסיקו בעזרת שלט רחוק, איששה את הממצאים. המטוס התרסק חזיתית, והמושבים שבחלקו האחורי נותרו שלמים יחסית. המצלמות שתיעדו את התאונה הראו בבירור: הנוסעים במושבים האחוריים היו שורדים בסבירות גבוהה יותר.
אבל לא רק מיקום לאורך גוף המטוס משפיע על סיכויי ההישרדות. גם מיקום לרוחב, כלומר ליד החלון או המעבר, עשוי להשפיע. מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת גריניץ' באנגליה ופורסם בשנת 2008, גילה שמושבים סמוכים למעברי חירום מעלים משמעותית את הסיכוי לשרוד, בעיקר כשמדובר בשריפה או בצורך פינוי מהיר.
הסיבה לכך פשוטה: ככל שאתה קרוב יותר ליציאת החירום, כך תוכל לברוח מהר יותר במקרה של אש או עשן. לדוגמה, בתאונה של טיסת בריטיש איירווייז בלונדון בשנת 2008, נדרש לנוסעים פחות מ־90 שניות לפנות את המטוס בלהבה מתפשטת. אלה שישבו שניים או שלושה מושבים בלבד מהיציאה היו בעלי סיכוי גבוה יותר לצאת בזמן.
ועדיין, חשוב לומר: סיכויי ההישרדות מושפעים לא רק מהמושב אלא גם מסוג התאונה. התרסקות בגובה רב שונה לחלוטין מהחלקה על המסלול, נחיתת חירום במים או פיצוץ מנוע באוויר. למשל, בטיסה 232 של יונייטד איירליינס משנת 1989, שהתרסקה באיווה בעקבות כשל טוטאלי במנוע, 184 מתוך 296 נוסעים שרדו. רבים מהם דווקא ישבו באמצע המטוס ולא מאחור.
להקפיד על הנהלים
גם התנהגות הנוסע משפיעה משמעותית. הקפדה על חגורת בטיחות, הכרה מוקדמת של מיקום יציאות החירום, הקשבה להוראות צוות המטוס והתנהלות רגועה יכולים לעשות את ההבדל בין חיים למוות.
ומה לגבי מושבים ליד החלון, האם הם בטוחים יותר מאשר אלו ליד המעבר? מבחינה סטטיסטית, לא קיימת עדות חד משמעית לכך. אבל במקרים של פגיעות צד, יש יתרון למושבים הפנימיים, הרחק מדפנות המטוס. ואילו באירועי חירום שדורשים פינוי מהיר, דווקא מושבי המעבר מאפשרים קימה ויציאה מהירה יותר.
ומה באשר למושבי מחלקת עסקים והמחלקה הראשונה? על אף התחושה שהם מפנקים ובטוחים יותר, בפועל הם ממוקמים קרוב לחזית המטוס ולכן עלולים להיות בסיכון גבוה יותר במקרה של פגיעה קדמית. עם זאת, המושבים האלו מציעים לעיתים יותר מקום לרגליים. דבר שמקל על התארגנות מהירה לפינוי.
באופן מפתיע, דווקא מושבים ליד השירותים או במושבים שלא נפתחים לאחור נחשבים לפחות בטוחים מבחינה פסיכולוגית. הנוסעים בהם מגלים נטייה רבה יותר לפאניקה, ייתכן בשל תחושת חוסר הנוחות.
בשורה התחתונה: הנתונים מראים שיש משמעות למיקום המושב במקרה של התרסקות, במיוחד בחלקו האחורי של המטוס ובקרבת יציאות חירום. אך מכיוון שתאונות תעופה הן נדירות מאוד, מומחים ממליצים לא לבחור מושב לפי הפחד מהתרסקות אלא לפי נוחות, גישה מהירה ליציאה, ושיקולים אישיים נוספים כמו מרחב לרגליים או גישה לשירותים.
התרסקות מטוס בהודו. קרדיט: רשתות חברתיות (צילום :רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')
כאמור, הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: הסיכוי למות בתאונת מטוס הוא פחות מאחד ל־11 מיליון. כך שבפעם הבאה שתבחרו מקום בטיסה, אולי כדאי לחשוב פחות על ההתרסקות ויותר על חלון פנורמי, כוס משקה וסרט טוב.
