נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ייפגשו ביום שישי באלסקה כדי לדון בסיום המלחמה של מוסקבה בת שלוש שנים באוקראינה.
המנהיגים צפויים לדון ב"החלפת קרקעות ", מה שמרמז כי טראמפ עשוי לתמוך בהסכם בו רוסיה תשמור על השליטה בכמה מהשטח האוקראיני שהיא תופסת כיום, אך לא בכולם.
במסיבת עיתונאים בבית הלבן ביום שלישי אמר טראמפ, "רוסיה כבשה חלק גדול מאוקראינה. הם כבשו שטח ראשוני. אנחנו הולכים לנסות להחזיר חלק מהשטח הזה לאוקראינה."
אולם הרעיון של החלפה מציע גם כי אוקראינה עשויה להזדקק לוותר על אדמות שהיא שולטת כיום בהן.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, אמר שוב ושוב כי כל עסקה הכרוכה בציון אדמות אוקראיניות לרוסיה לא תצליח.
מה רוצה פוטין?
בחודש שעבר הזהיר טראמפ כי סנקציות קשות יותר יתקיימו אלא אם כן רוסיה תפסיק להילחם עם אוקראינה תוך 50 יום. המועד האחרון עבר כעת, ושום אמצעים חדשים לא פגעו במוסקבה, אך ארה"ב הטילה 50 אחוז מכסים על הודו כדי להעניש אותה על המשך רכישת הנפט הרוסי שלה.
טראמפ דרש כי פוטין יסכים להפסקת אש ביום שישי כדי להימנע מארה"ב להטיל מכסים נוספים על מדינות אחרות שרוכשות נכסי אנרגיה רוסית.
פוטין הצהיר כי הוא רוצה שליטה מלאה באזורים המזרחיים של אוקראינה, כולל לוהנסק, דונייצק, זפוריציה וחרסון, שחלקים מהם רוסיה מסופח בשנת 2022, יחד עם קרים, אותה סיפחה בשנת 2014.
אם קייב היה מסכים, פירוש הדבר פירושו לסגת חיילים מחלקים של לוהנסק ודונייצק, שבהם חלק גדול מהלחימה האחרונה התרכזה.
בלומברג דיווח ב- 8 באוגוסט כי פקידי ארה"ב ורוסיה פעלו למען הסכם ש"קפיא את המלחמה ", ויאפשר למוסקבה לשמור על השטח שלקחה.
בנוסף, פוטין דרש בעקביות כי אוקראינה תישאר מדינה ניטרלית, ותנטוש את שאיפותיה להצטרף לנאט"ו.
האם אוקראינה יכולה אפילו להעביר טריטוריה?
אוקראינה מוותרת על אדמות שהיא הפסידה במהלך מלחמה זו ולפני כן, בשנת 2014, אינה אפשרות מבורכת.
ביום שבת אמר זלנסקי כי הוא לא "מתנה" אדמה לרוסיה, וכי אוקראינים לא יוותרו על אדמתם בפני הכובשים הרוסים.
יותר מכך, להפיץ כל טריטוריה לא יהיה חוקי על פי החוקה האוקראינית.
כמה מאוקראינה שולטת ברוסיה?
רוסיה תופסת אודות חמישית – 114,500 קמ"ר (44,600 מיילים רבועים) – מאדמת אוקראינה.
הקו הקדמי הפעיל משתרע על פני כ -1,000 ק"מ (620 מיילים) דרך אזורי חרקיב, לוהנסק, דונייצק, זפוריציה וחרסון.
רוסיה שולטת על כשלושה רבעים מאזורי זפוריציה וחרסון.
בנוסף, חלקים קטנים מאזורי חרקיב, סומי, מיקולהייב ודניפרופטרובסק באוקראינה נמצאים תחת הכיבוש הרוסי. ברחבי אזורי סומי וחרקיב, רוסיה שולטת על שטח של כ -400 קמ"ר (154 מ"ר). בדניפרופטרובסק, רוסיה לקחה אזור זעיר ליד הגבול.
רוסיה שולטת בכ- 46,570 קמ"ר (17,981 מ"ר), או 88 אחוזים, מהשטח המכונה דונבאס, המורכבת מאזורי לוהנסק ודונבאס. רוסיה תופסת כמעט את כל לוהנסק ושלושה רבעים מדונייצק.
אוקראינה עדיין מחזיקה כ -6,600 קמ"ר (2,550 מ"ר) של דונבאס, אם כי רוסיה מתמקדת ברוב האנרגיה שלה בחזיתו בדונייצק, דוחפת לעבר הערים הגדולות האחרונות שלא בשליטתו.
זה היה חלק ממאמציה להבטיח את מה שמכונה "חגורת המבצר".
מהי חגורת המצודה?
"חגורת המבצר" נמתחת כ- 50 ק"מ (31 מיילים) לאורך כביש אסטרטגי בין העיירות קוסטיאנטיניבקה וסלוביאנסק.
חגורת המבצר כוללת עיירות מפתח-סלוביאנסק, קרמטרק, דרוז'קיבקה, אולקסייבו-דרוז'קיבקה וקוסטיאנטיניבקה-שנשארו בשליטת חיילים אוקראינים מאז 2014 והם בעלי חשיבות אסטרטגית משמעותית כמרכז לוגיסטי ומינהל.
ניסיונותיהם של חיילים רוסים ללכוד את סלוביאנסק וערי חגורת המבצר בשנים 2022-2023 לא צלחו, והפנייה הנגדית האוקראינית הניעה את הכוחות הרוסים הרחק מתפקידי מפתח.
"חגורת המבצר של אוקראינה שימשה מכשול גדול בשאיפות הטריטוריאליות של הקרמלין באוקראינה במהלך 11 השנים האחרונות", דיווח במכון החשיבה וושינגטון הבירה לחקר המלחמה (ISW) ב- 8 באוגוסט.
התקדמות רוסית: מה המצב בשטח עכשיו?
באוגוסט, כוחות רוסיים רווחו רווחים משמעותיים, והתקדמו כ -10 ק"מ (6 מיילים) מעבר לקווי החזית כשהם מעצים את המאמצים לתפוס את חגורת המבצר מדרום -מערב, תוך ריכוז כוחות בכיווני טורטסק ובמזרח פוקרובסק.
המומחה הצבאי של אל ג'זירה, אלכס גטאפולוס, אמר, "אני לא בטוח מה יש לאוקראינה להציע מבחינת שטח. לרוסיה יש את הכל והיא מנצחת אט אט לסכסוך זה, אם כי בעלות נהדרת.
"יש כבר תנועה סביב פוקרובסק במזרח, וקונסטנטיניבקה נמצאת גם בסכנת חריגה. אם אוקראינה לא הייתה בונה עמדות הגנה לעומק, לכוחות הרוסים יש את היכולת לפרוץ למדינה פתוחה. זה ממש מסוכן.
כיצד התקדמה המלחמה בשלוש השנים האחרונות?
בשבועות הראשונים של המלחמה, רוסיה התקדמה מצפון, מזרח ודרום, ותפסו במהירות אזורים עצומים של שטח אוקראיני, עם קרבות עזים באירפין, בוצ'ה ומריופול – שהאחרון מהם נפל לכוחות הרוסים במאי 2022. המצור של מריופול היה אחד מהקרבנים המוצלחים והרסניים ביותר של המלחמה. גורמים רשמיים באוקראינה העריכו עשרות אלפי מקרי מוות אזרחיים.
עד מרץ 2022 תפסו הכוחות הרוסים את תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, הגדולה באירופה, ועד אפריל אותה שנה שלטה רוסיה 27 אחוזים מאוקראינה.
בסוף 2022, אוקראינה הפכה את הגאות עם פגיעות נגד משמעותיות בחרקיב ובחרסון, כאשר קייב החזיר 54 אחוז מהאדמות שרוסיה תפסה מאז תחילת המלחמה, על פי נתוני ISW, והפחיתה את האדמה שנחשפה על ידי רוסיה ל -18 אחוזים בלבד מהמדינה.
באוגוסט 2024, אוקראינה פתחה בפלישה משמעותית באזור קורסק של רוסיה, וסימנה הסלמה בולטת בסכסוך. מתקפה זו ראו כוחות אוקראינים התקדמו כ -10 ק"מ (6 מיילים) לשטח רוסי, ושלטו בשליטה על כ- 250 קמ"ר (96.5 מ"ר), שכולם הוחלפו מאז על ידי רוסיה.
בסוף 2024 ולתוך 2025, המלחמה התמקמה במבוי סתום טחינה, כששני הצדדים סבלו מהפסדים כבדים. עם זאת, הפלישות האחרונות של רוסיה, שדחפו לעבר סלוביאנסק, מרמזות על הפוטנציאל של מתקפה נוספת לקחת אדמות שהיא נאבקה באופן היסטורי לתפוס.
מה היה המצב שלפני המלחמה?
לפני פלישת 2022 בקנה מידה מלא של רוסיה לאוקראינה, רוסיה החזיקה את קרים, אותה סיפחה מאוקראינה בשנת 2014.
מוסקבה תמכה גם בבדלנים באזור דונבאס, מה שהוביל ליצירת הרפובליקות העממי של לוהנסק. רוסיה הכירה רשמית בגורמים אלה ב- 21 בפברואר 2022, והשיקה פלישה בקנה מידה מלא לאוקראינה שלושה ימים לאחר מכן.
המלחמה באוקראינה הביאה לאחד ממשברי העקירה הגדולים והצומחים במהירות באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. על פי נתוני האו"ם, כ -10 מיליון אוקראינים היו עָקוּרשהם בערך 21 אחוז מאוכלוסיית המלחמה לפני המדינה.
מתוכם, 3.7 מיליון נותרו עקורים פנימיים בתוך אוקראינה, ואילו 6.9 מיליון ברחו לחו"ל כפליטים.
