ישראל אמרה ביום שישי לאו"ם כי סוכנות הסיוע שלה הידועה בשם אונר"א, חבל הצלה קריטי לשני מיליון פלסטינים במהלך 15 חודשי מלחמה בעזה, היו שישה ימים לעצור את כל הפעולות במזרח ירושלים.
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, אמר במכתב שנשלח למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, "אונר"א נדרשת להפסיק את פעילותה בירושלים ולפנות את כל החצרים שבהם היא פועלת בעיר, לא יאוחר מה-30 בינואר. 2025."
המכתב היה ההודעה הרשמית הראשונה של ישראל לאו"ם על האופן שבו היא מתכננת לאכוף חקיקה שהתקבלה בפרלמנט הישראלי באוקטובר האוסרת על אונר"א, הידועה רשמית כסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטיניים במזרח הקרוב, לפעול בשטח ישראל. . הצעד גם אסר על פקידים ישראלים לתקשר עם פקידים ועובדים של אונר"א.
המהלך הגיע לאחר חודשים של מתיחות בין ממשלת ישראל לבין סוכנות האו"םהמספקת מזון, מחסה, שירותי בריאות, הכשרה מקצועית וחינוך לפלסטינים בגדה המערבית ובעזה הכבושה על ידי ישראל, במיוחד לאחר התקפות ה-7 באוקטובר 2023 בראשות חמאס על ישראל שהובילו את המלחמה. הסוכנות גם מסייעת לפלסטינים המתגוררים במדינות שכנות כמו ירדן, סוריה ולבנון, שם חיו פלסטינים שעקורים בהקמת ישראל במשך עשרות שנים.
ישראל האשימה את אונר"א בכך הסתננו על ידי אנשי חמאס. אבל שתי חקירות של האו"ם גילו שפחות מ-10 עובדים מתוך כמעט 13,000 היו קשורים לקבוצה הפלסטינית החמושה, והם פוטרו.
מאתיים שישים ותשעה מאנשי הצוות של אונר"א נהרגו בעזה – האובדן הגדול ביותר בקרב עובדי האו"ם בכל סכסוך, אומרים גורמים רשמיים.
מר דנון אמר במכתב כי ישראל תמשיך לשתף פעולה עם האו"ם ו"כל אחת מהסוכנויות שלה שלא הסתננו על ידי ארגוני טרור".
פרחאן חאק, דובר האו"ם, התבקש לתגובה להצהרות קודמות של מר גוטרס, המגנה בחירוף נפש על עבודתה של אונר"א כחסרת תחליף וחיונית, במיוחד בעזה, שם הפצצות ישראליות כדי לשרש את חמאס עקרו את רוב האוכלוסייה והרגו בערך 47,000 בני אדם, לפי גורמים רשמיים בעזה, שאינם מבחינים בין אזרחים ללוחמים.
דוברת אונר"א הפנתה גם בקשות להערות ללשכתו של מר גוטרס, מאחר שהמכתב הופנה אליו.
מר גוטרס אמר בפגישה של מועצת הביטחון של האו"ם מוקדם יותר השבוע על המצב בעזה, "ראשית, ישויות של האו"ם – כולל עמוד השדרה של התגובה ההומניטרית שלנו, אונר"א – חייבות להיות מסוגלות לבצע את תפקידיהן ללא הפרעה".
גם ראש אונר"א, פיליפ לזאריני, ביקש מהמועצה בשבוע שעבר להתערב כדי למנוע מישראל לאכוף את החקיקה המוציאה את הסוכנות שלו מחוץ לחוק. הוא אמר שפעולות כאלה "יחלישו באופן מסיבי את התגובה ההומניטרית הבינלאומית" בעזה ו"יחמירו לאין שיעור תנאי חיים כבר קטסטרופליים.”
לפני שליחת המכתב, אמר מר לזריני לכתבים ביום שישי האחרון כי הסוכנות שלו לא קיבלה הנחיה ברורה מישראל כיצד יבוצעו הצעדים. הוא גם אמר כי הוא מצפה שאונר"א תמשיך בעבודתה, אם כי עם אתגרים לוגיסטיים עצומים בגדה המערבית ובעזה, וכי עבודתה בירושלים תיפגע.
במכתב דרשה ישראל מאונר"א לפנות שני אתרים בשכונות מעלות דפנה וכפר עקב במזרח ירושלים, הנחשבת על פי החוק הבינלאומי כחלק מהגדה המערבית ותחת כיבוש. ישראל רואה את ירושלים כולה כחלק מישראל.
אונר"א הוקמה ב-1949 כדי לסייע לפלסטינים שנמלטו או גורשו מבתיהם במהלך מלחמת ערב-ישראל ב-1948.
לסוכנות יש תמיכה רחבה בקרב המדינות החברות באו"ם, והן קראו בישראל לא לאסור את עבודת הסוכנות. לאחר שישראל האשימה את חמאס בחדירת הסוכנות, ממשל ביידן מוּשׁהֶה מיליוני מימון שנתי לאונר"א ולקונגרס במרץ אסר על מימון ארה"ב לארגון למשך שנה.
במהלך כהונתו הנשיאותית הראשונה, דונלד ג'יי טראמפ משך מימון לאונר"א ב-2018, והוא צפוי להמשיך להגביל את המימון.
בחירתו של מר טראמפ להיות שגרירת ארה"ב באו"ם, נציגת אליז סטפניק, מתחה ביקורת על סוכנות הסיוע כ"אנטישמית" בדיון שלה בסנאט השבוע, ואמרה שהיא תומכת ב"זכויות המקראיות" של ישראל על הגדה המערבית.
עמדה זו עומדת בסתירה לעמדת האו"ם לפיה הגדה המערבית היא שטח פלסטיני כבוש.
אמר מר לצריני בפוסט ב-X ביום שישי כי מניעת הפעלת אונר"א "עלולה לחבל" בהפסקת האש הזמנית שנחתמה לאחרונה בין ישראל לחמאס בעזה, "כשילה שוב תקוות של אנשים שעברו סבל בלתי יתואר".
לדבריו, בשלושת הימים הראשונים להפוגה, אונר"א הביאה מזון למיליון בני אדם בעזה וכבר חילקה אותו לכ-3,000 בני אדם בצפון עזה, שם הזהירו האו"ם וסוכנויות הסיוע כי אנשים נמצאים על הסף. של רעב.
"העבודה של אונר"א חייבת להימשך בעזה + על פני השטח הפלסטיני הכבוש", אמר מר לצריני.
