על ידי לוסי וויליאמסון, כתב המזרח התיכון, ירושלים

זו תפנית פוליטית מוזרה שפעולות האיבה עלו בין ישראל לחיזבאללה השבוע, אפילו כשהטילים נחלשו.
חילופי האש האינטנסיביים האחרונים החליפו, במהלך החג המוסלמי עיד אל-אדחא, במטח לוהט של איומים, את פעימות התוף המוכרות של ההרתעה שהאירו זרקור את הדרך למלחמה.
מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, איים ביום רביעי לפלוש לצפון ישראל אם תפרוץ מלחמה כוללת עם ישראל.
הוא גם אמר לחיזבאללה יש "נשק חדש" שייראה בשטח.
אבל, הוא הוסיף, הקבוצה לא רצתה מלחמה בקנה מידה מלא עם ישראל – ורואה במעורבותה תמיכה בבעל בריתה של חמאס בעזה.
ביום שלישי פרסם חיזבאללה צילומי מזל"ט של העיר חיפה בצפון ישראל, עם אתרים צבאיים ואזרחיים מרכזיים מסומנים בסרטון. זה נתפס כאיום מצועף על ישראל שלא להסלים את הסכסוך – תקיפה קטלנית בחיפה תגרום כנראה למלחמה כוללת.
מר נסראללה אמר שזה חלק מ"הלוחמה הפסיכולוגית" של חיזבאללה נגד אויבו.
שעות לאחר פרסום הסרטון אמר שר החוץ של ישראל, ישראל כץ, כי המדינה "קרובה מאוד לרגע ההחלטה לשנות את הכללים נגד חיזבאללה ולבנון".
במלחמה כוללת, הוא אמר, "חיזבאללה יושמד ולבנון תיפגע קשות".
צבא ישראל אמר כי תוכניות מבצעיות למתקפה בלבנון "אושרו ואושרו".
יש דעה רווחת לפיה לא ישראל ולא חיזבאללה רוצים להפעיל מלחמה כרגע. המלחמה הזו – בין שני אויבים חמושים היטב – תסתכן בהרס של מיליוני אנשים משני צדי הגבול, וגם תסתכן בגרירת התומכת של חיזבאללה, איראן, וארה"ב, בעלת בריתה המרכזית של ישראל.
אבל הגבול בין הרתעה לרצון במלחמה נעשה קשה יותר לראות.

חלק בממשלת ישראל סבורים כי התקפות חמאס ב-7 באוקטובר שינו את חישובי הביטחון, וכי תושבי אזורי הצפון לא יוכלו לחזור לבתיהם אלא אם חיזבאללה יובס בשדה הקרב.
תושבים רבים בצפון מסכימים.
יותר מ-60,000 מהם מתגוררים במקום מגורים זמני הרחק מהגבול מאז החל חיזבאללה לשגר רקטות וטילים לצפון ישראל לתמיכה בבעל בריתו הפלסטיני, חמאס.
יותר מ-90,000 לבנונים נעקרו גם הם, כאשר כוחות ישראליים הגיבו בתקיפות אוויריות וארטילריות.
סקר שנערך השבוע על ידי המכון למדיניות העם היהודי בקרב 800 ישראלים מצא שיותר מ-60% רצו לתקוף את חיזבאללה "במלוא הכוח".
יותר משליש (36%) אמרו שהם רוצים לעשות את זה "בהקדם האפשרי" – עוד לפני שישראל סיימה להילחם בחמאס בעזה. הנתון הזה גדל מאז סקר דומה לפני שלושה חודשים.
המלחמה בעזה היא סיבה נוספת לכך שממשלת ישראל עלולה להיות עצבנית מלפתוח במקביל מלחמה שנייה, קשה הרבה יותר, עם חיזבאללה.
אבל החודש היא העלתה את המכסה של מספר חיילי המילואים שהיא יכולה להזעיק, מ-300,000 ל-350,000, מה שעורר ספקולציות שמלחמה בצפון לא נשללה.
הממשלה גם מנסה להאריך הארכה זמנית של שירות המילואים, תוך הוספת שנה על מגבלת הגיל שבה ניתן להזמין חיילים לשרת.
והמטרות משני הצדדים המשיכו להתרחב במהלך שמונת החודשים האחרונים, ככל שהתקיפות חוצות הגבולות התגברו.
בימים שקדמו לעיד נראה מטח זועם של מל"טים ורקטות מלבנון, לאחר שישראל הרגה מפקד בכיר בחיזבאללה, טאלב עבדאללה.
זאת לאחר חודש של התקפות ספירליות של חיזבאללה, עם עלייה במספר טילי נ"ט ומזל"טים שנשלחו אל מעבר לגבול.
הסכסוך הגובר והולך וגובר עלול להכשיל את שני הצדדים למלחמה, אם מטרה נתפסת כרגישה מדי, או שהאבידות גבוהות מדי.
עד כה אמר האו"ם כי יותר מ-400 בני אדם נהרגו בלבנון, כולל אזרחים רבים.
לפחות 25 בני אדם – חיילים ואזרחים – נהרגו בישראל.

ארה"ב שלחה השבוע את שליחה לשני צידי הגבול כדי לנסות לפתור את הסכסוך, אך לחיזבאללה היה ברור שהוא פועל בסולידריות עם בעל בריתו בחמאס, והסכם הפסקת אש בעזה נתפס כדרך הישירה היחידה. לפתרון דיפלומטי בצפון.
עבור ראש הממשלה המסורבל של ישראל, בנימין נתניהו, בלחץ להחזיר את השקט, יש יתרונות להמשך שני הסכסוכים.
יהיה לו קשה לתבוע ניצחון בעזה מבלי להרוג, לכבוש או לגרש את הנהגת חמאס, ובזמן שהקבוצה עדיין מחזיקה גדודים מאורגנים שלמים.
ובכל שבוע שבו נמשכת המלחמה נגד חמאס, כוחותיו מכוונים ליותר מפקדי חיזבאללה, ועוד עמדות של חיזבאללה לאורך הגבול הצפוני – מה שעשוי לסייע לו לטעון שהתושבים יחזרו, כאשר שני הסכסוכים אכן יסתיימו.
משחק על הזמן הוא המומחיות של מר נתניהו.
בצפון שני הצדדים משחקים באש.