ישראל אמרה כי "אין ודאות" שהיא הרגה את המפקד הצבאי של חמאס, מוחמד דאיף, בהתקפה בשבת על דרום עזה, שם דיווחו גורמים רשמיים על לפחות 90 הרוגים במחנה עקירה.
הצבא הישראלי אמר כי הוא תקף את דייף ורפא סלמה, מפקד חטיבה, וכינה אותם "שניים מהמתכננים של הטבח ב-7 באוקטובר" שעורר את המלחמה, כעת בחודש העשירי שלה.
גורלם של השניים נותר לא ברור, כאשר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר מאוחר בשבת כי "אין ודאות" שאף אחד מהם נהרג בשביתה.
מקרי המוות באל-מוואסי, "אזור בטוח" המיועד על ידי ישראל, שבו ארגוני סיוע אמרו שמאות אלפי אנשים חוסים, גררו גינוי מצד ממשלות ברחבי האזור.
משרד החוץ של מצרים אמר ש"פשעים כאלה… לא יכולים להתקבל בשום הצדקה שהיא".
משרד הבריאות ברצועת עזה שבשליטת חמאס אמר שבאל-מאוואסי היו לפחות "90 קדושים", עם לפחות מחצית נשים וילדים, ו-300 בני אדם. AFP לא יכלה לאשר באופן עצמאי את האגרה.
הצבא הישראלי אמר על התקיפה שלו נגד דאיף כי "השטח שנפגע הוא שטח פתוח, מוקף בעצים, מספר מבנים וסככות. זה לא היה מתחם אוהלים, אלא מתחם מבצעי".
בהצהרה של חמאס נדחתה הטענה של ישראל כי תקף את דאיף, ואמרה כי היא נועדה "לכסות את גודל הטבח הנורא".
צפונה יותר, קרבות קשים השתוללו במשך שבועות בעיר עזה ובסביבתה. ביום שבת מסרה סוכנות ההגנה האזרחית שלפחות 20 בני אדם נהרגו בתקיפה במחנה הפליטים אל-שאטי.
באל-מוואסי, צילומי AFPTV הראו סירנות מייללות ועשן עולה למרחוק בזמן שגברים השתמשו בשמיכות כדי לאסוף קורבנות. חלקם היו בעליל חסרי עזרה ושכבו מתים על הכביש.
"מה עשינו?" אישה צרחה ברחוב. "מה עשינו? פשוט ישבנו ליד החוף".
– 'התעלמות משתוללת' –
ישראל במאי אמרה לפלסטינים לעבור לאזור הומניטרי ייעודי באל-מוואסי, כאשר חייליה נכנסו לעיר הסמוכה רפיח.
מאז, ישראל הואשמה בהריגת אזרחים בהתקפות על או בסמוך לאל-מוואסי, כולל אחת בחודש מאי שהואשמה בהצתת שריפה בעיר אוהלים שבה נהרגו 45 בני אדם.
פיליפ לזריני, ראש סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים, אונר"א, תיאר את האזור כ"אדמה חקלאית חולית בשטח 14 ק"מ רבוע (5.4 מייל רבוע), שבה אנשים נותרים בחוץ עם מעט או ללא בניינים או כבישים".
"הטענה שאנשים בעזה יכולים לעבור לאזורים 'בטוחים' או 'הומניטריים' היא שקרית", אמר לזריני באתר המדיה החברתית X.
בהודעת משרד זכויות האדם של האו"ם נמסר כי ישראל "ממשיכה לבחור נשק עם אפקט שטח רחב באזורים מאוכלסים בצפיפות", מה שמרמז על "התעלמות משתוללת מבטיחות האזרחים".
מקור ביטחוני ישראלי, שדיבר בעילום שם, אמר שהתקיפה הראתה שישראל "תמשיך לפגוע בהנהגת חמאס בכירה", גם כשהיא "רודפת משא ומתן להסכם בני ערובה".
סוכנות ההגנה האזרחית של עזה מסרה כי אש כבדה מונעת מהצוותים שלה להגיע ל"גופות רבות" הפזורות ברחובות.
"בכל פעם שאנשים ניסו להתקרב כדי לחלץ אחרים, הם היו פוגעים", אמר הפלסטיני מחמוד אבו עקר.
בישראל, מפגינים נגד הממשלה שוב התגייסו בשבת כדי לדרוש עסקה לשחרור בני ערובה שעדיין מוחזקים בעזה, עם צעדת מחאה בת ארבעה ימים מתל אביב שהגיעה לירושלים.
המלחמה החלה במתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר על דרום ישראל, שהביאה למותם של 1,195 בני אדם, רובם אזרחים, על פי נתוני AFP המבוססים על נתונים ישראליים.
החמושים גם תפסו 251 בני ערובה, 116 מהם נותרו בעזה, כולל 42 על פי הצבא מתים.
ישראל הגיבה במתקפה צבאית שגרמה למותם של לפחות 38,443 בני אדם בעזה, גם הם רובם אזרחים, לפי אגרה של משרד הבריאות של עזה שפורסם בשבת אחר הצהריים.
– 'לחץ' –
ישראל וחמאס ניהלו חודשים של שיחות עקיפות באמצעות מתווכים קטארים, ארה"ב ומצרים כדי להגיע לעסקת שביתת נשק ושחרור בני ערובה עדיין חמקמקה.
שיחות התקיימו השבוע בדוחא ובקהיר.
נתניהו ממשיך להתעקש שכל עסקה חייבת לאפשר לישראל לעמוד ביעדי המלחמה שלה – השמדת חמאס כמו גם החזרת כל בני הערובה הביתה.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן התווה תוכנית להפוגה של שישה שבועות שבמהלכן ישוחררו בני ערובה בתמורה לפלסטינים בבתי הכלא הישראליים, ולאחר מכן יתקיימו שיחות על סיום מלא של המלחמה.
ביום חמישי אמר: "המסגרת הזו מוסכמת כעת הן על ידי ישראל והן על חמאס.
"יש עדיין פערים לסגור, אבל אנחנו מתקדמים", הוסיף.
בשבת אמר בכיר חמאס באסם נעים שנתניהו הוא זה ש"מפריע להשגת הסכם" וקרא לביידן להפעיל "לחץ מספיק" על המנהיג הישראלי כדי להבטיח הסכם.
המלחמה העלתה את המתיחות על פני האזור. ישראל סחרה באש חוצה גבולות סדירה עם חמאס בעל ברית חיזבאללה בלבנון, בעוד שהחות'ים הנתמכים על ידי תימן פתחו במתקפות ימיות בקמפיין שלדבריהם הוא מזדהה עם העזתים.
הדובר הצבאי של החות'ים, יחיא סארי, אמר ב-X בעקבות התקפת אל-מאוואסי כי קבוצתו "לא תהסס להרחיב את פעולותיה הצבאיות… עד שתיפסק התוקפנות".
